רבים מבני ובנות העדה האתיופית שהפגינו שלשום (ראשון) בכיכר רבין דיברו על גזענות סמויה ועל יחס מפלה, לא רק מהמשטרה אלא גם מיתר הרשויות. דוגמה לכך היא היחס לו זוכים רבים מבני העדה שעלו לישראל והותירו מאחוריהם בני זוג שלא הוכרו כיהודים. למרות שהחוק מאפשר לכל ישראלי להשיג מעמד לבן או בת זוגו, בני העדה האתיופית נקראו נקראו לריאיונות בלתי שגרתיים ברשות האוכלוסין וההגירה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד מהם הוא ברהנה שעלה לישראל ב-2007 מכוח חוק השבות. הוא קיבל מעמד ותעודת עולה ובשלב מסוים פנה למשרד הפנים לקבל מעמד לאשתו הנוצרייה שנשארה באתיופיה. כשזומן לראיון זוגיות, הופתע לגלות שהמראיין מטיל ספק ביהדותו. ברהנה, יהודי כדת וכדין, נשאל שאלות על מוצאה של אמו ונתבקש להציג רשימה של בני משפחה יהודים.
לא רק ביהדותם של יוצאי אתיופיה מטילים ספק, אלא גם באמות המידה שלהם. נ', ישראלית עולה ותיקה, ביקשה להשיג מעמד לבן זוגה הנוצרי שחי בארץ ונתבקשה בתגובה לפרט בדיוק היכן נפגשו לראשונה ואת תהליך ההיכרות שלהם בפרטי פרטים, כשהמראיין מטיל ספק בסיפורה.
"מתייחסים אלי כמו אל פושעת"
מ' שעלתה מאתיופיה ביקשה מרשות האוכלוסין להעניק מעמד לבן זוגה האתיופי ששוהה בישראל. לרוע מזלה, בן זוגה הוא נוצרי ולכן נתקלה בראיון חודרני על ההרגלים שלהם כבני זוג. מ' נשאלה על ידי הפקיד: "עשית שירות לאומי ואני מניח שאת אישה יראת שמיים, איך זה שאת מתבוללת?" מ' ההמומה ענתה בתגובה כי "אני לא כזו דתייה. אני מסורתית ואני לא בוחרת את מי לאהוב. אתם מתייחסים אלי כאילו שביצעתי פשע ואני לא מבינה למה".
"מטבע הדברים היות וגם כאן האתיופים חיים בקהילות, אז הרבה מצאו בני זוג אתיופים שהם נוצרים", מסביר עו"ד תומר ורשה, מומחה לזכויות אדם ומעמד בישראל. בני העדה סיפרו שבמקרים רבים כשמדובר באתיופים, הרשויות מרשות לעצמן קצת יותר.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "נהלי העבודה לבחינת מתן מעמד מכוח זוגיות חלים על כל הישראלים המגישים בקשה, ללא הבחנה במדינת המוצא של הישראלי או בן הזוג הזר. אנו נבחן את המקרים לעומקם ונוודא כי אכן טופלו בהתאם לנהלים, ואם אכן הייתה חריגה הנושא יטופל משמעתית".