"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין: במסגרת נאומו במהלך כנס הרצליה היום (ראשון) התייחס ריבלין לשינויים בחברה הישראלית ולשאלות הנוגעות להתפוררותה ואף התריע - "ישראל זקוקה לקריאת השכמה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"התהליכים שמעצבים את פניה של החברה הישראלית - יצרו למעשה 'סדר ישראלי חדש'", אמר הנשיא במהלך הנאום שנשא בסימן שנה לכהונתו. "סדר שבו אין עוד רוב ברור ואין מיעוטים ברורים. סדר שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה "שבטים" מרכזיים ושונים מהותית אלה מאלה, שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם. שבו, אם נרצה ואם לאו, 'מבנה הבעלות' על החברה הישראלית ומדינת ישראל משתנה לנגד עינינו".
בדבריו התריע הנשיא מפני התפוררות החברה הישראלית לאור המגמות הדמוגרפיות והניכור בין החלקים השונים בעם: החרדי, הערבי, הדתי לאומי והחילוני. "התמורות הללו אולי יעוררו בחלקנו נוסטלגיה ל'ארץ ישראל הישנה והאהובה', אבל חווית היחד, מול קומזיץ ישראלי מדומיין, מדורת השבט ההיא - כבר לא תשוב", טען הנשיא.
"מעולם לא ראיתי, ולעולם לא אראה באף אדם או קבוצה המרכיבים את החברה הישראלית סכנה, או חלילה איום", אמר ריבלין תוך שהוא רומז להסתייגותו מדבריו של ראש הממשלה נתניהו ביום הבחירות. "בישראל יש מילה אחת שמזמן הפכה לכלי נשק - 'דמוגרפיה'. פעם מופנית האצבע כלפי ערבים, פעם כלפי דתיים או חרדים, והכול בתלות בהקשר. אני עומד בפניכם היום, מכיוון שאני מזהה איום ממשי בהדחקה הקולקטיבית שלנו את התמורות שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים".
"החברה הישראלית היתה חברה הבנויה מרוב ברור ומוצק, שלצדו מיעוטים. התמונה הזאת, אולי קפאה בראשו של רוב הציבור הישראלי. של התקשורת. של המערכת הפוליטית. אבל המציאות בינתיים השתנתה בתכלית", אמר ריבלין.
"איום על היציבות הכלכלית"
בהתייחסו לשינויים הדמוגרפים בחברה הישראלית, ריבלין אף ציין כי התעלמות מהתמורות השונות עלולה לפגוע ביציבותה הכלכלית של מדינת ישראל. "זוהי המתמטיקה היא פשוטה, וכל ילד יכול להבין אותה", אמר הנשיא. "אם לא נצמצם את הפערים הנוכחיים בשיעור ההשתתפות בשוק עבודה וברמות השכר של הציבור הערבי והחרדי, שעתידים להיות מחצית מכוח העבודה - ישראל לא תוכל להמשיך להיות כלכלה מפותחת".
ריבלין אף התייחס לסוגיית השירות הצבאי כגורם מאחד בחברה הישראלית. "בסדר הישראלי המתהווה, קרוב למחצית האוכלוסייה, אינה משרתת בצה"ל. הישראלים ייפגשו לראשונה, אם בכלל, רק בשוק העבודה".
"לחזק השותפות בחברה"
בהמשך דבריו מנה ריבלין ארבעה יסודות שעליהם על השותפות בחברה הישראלית להתבסס. "הראשון, הוא בתחושת הביטחון של כל מגזר, בכך שכניסה לשותפות הזאת, אינה כרוכה בוויתור על מרכיבי היסוד של זהותו".
היסוד השני לטענת הנשיא הוא האחריות המשותפת. "כאשר אף שבט אינו מיעוט, אף צד לא יוכל להימלט מנשיאה באחריות לגורלה ועתידה של מדינת ישראל וכלל החברה הישראלית. כך, אף שבט אינו פטור מלהציע פתרונות להתמודדות עם אתגר ההגנה על בטחון המדינה, מלהתמודד עם אתגר הצמיחה במשק".
"היסוד השלישי: הוגנות ושוויון. כדי להבטיח את השותפות בינינו, יהיה עלינו להבטיח שאף אזרח אינו מופלה לרעה, או לטובה, מתוקף השתייכותו המגזרית".
לבסוף טען ריבלין כי "היסוד הרביעי והמאתגר מכולם, הוא יצירת הישראליות המשותפת. למרות האתגרים שמעמיד בפנינו הסדר הישראלי החדש, עלינו לדעת: הפסיפס הישראלי המתהווה איננו גזרה - אלא הזדמנות אדירה. הוא טומן בחובו עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות. אסור שהסדר הישראלי החדש ידחף אותנו להיבדלות והיפרדות".
הרצוג: "נתניהו מוביל לבית לאומי לפלסטינים"
זמן קצר לאחר נאומו של ריבלין, תקף יושב ראש האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג את מדיניותו של ראש הממשלה נתניהו וטען כי במעשיו הוא מוביל להפיכת מדינת ישראל לבית לאומי לפלסטינים. "תוך כעשור, יהיו הערבים בין הירדן לים - לרוב. אנחנו נהיה לראשונה מאז 1948, מיעוט של יהודים ברוב ערבי הולך וגדל", טען.
"אין לי שום ציפיות ממשלת נתניהו - בנט החדשה שתעשה מעשה כדי למנוע זאת", המשיך הרצוג. סגנית שר החוץ מהליכוד ומנהיגי הבית היהודי מצהירים בפה מלא על רצונם לספח את השטחים ולתת אזרחות ישראלית מלאה למיליוני פלסטינים".
"הסיסמא שלהם 'מדינה יהודית על כל השטח', מצלצלת טוב, אבל היא שקרית והם מרמים את עצמם ואת עם ישראל", קבע הרצוג. "אני לא רוצה ראש ממשלה פלסטיני במדינת ישראל ולא רוצה שיחליפו לי את הדגל וההמנון".