במהלך השבוע שעבר סוגיית הבטיחות הרעועה באתרי הבנייה עלתה לכותרות לאחר שנטע רוטמן ז"ל נמחצה למוות כשמנוף בכפר סבא קרס על רכבה. רק מתחילת השנה 9 בני אדם נהרגו בתאונות באתרי בנייה ונשאלת השאלה - מתי ישימו סוף להפקרות בשטח?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשנת 2017 לבדה אירעו לא פחות מ-256 תאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ. 35 עובדים נהרגו, 229 נפצעו באורח קשה או בינוני. ולמרות הנתונים הקשים - שני שליש מהתיקים הפליליים בתחום נסגרים. גם רוב התאונות שהסתיימו במוות לא הפכו לכתב אישום. אף קבלן או מנהל מעולם לא נשלח לכלא בשל כך.
הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין מצביעה על הרקע של הנפגעים כסיבה העיקרית שבגללה לא מטפלים במפגעי הבטיחות: "זו אוכלוסייה שהיא לא במיינסטרים של הציבוריות הישראלית, אין לה חברים בכנסת או באמצעי התקשורת. הקול שלהם לא נשמע ואין ספק שזה משפיע".
אלו שנהרגים באתרי הבנייה לא זוכים לכותרות או להתייחסות. הם עובדים פשוטים שהגיעו בבוקר לאתר הבנייה - ולא חזרו. הם אלו ששילמו את מחיר הרשלנות הישראלית. "זה מקומם שיש התייחסות רשלנית כל כך ומזלזלת לחיי אדם", מציינת תגרי.
המשטרה לא לבד והפעם לכישלון אבות רבים, בהם משרד העבודה שמעסיק רק 28 פקחים מול 13 אלף אתרי בנייה. חוק חדש מחייב שאתר בו נהרג עובד ייסגר ליומיים. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד: במהלך הכנת הכתבה נהרג פועל בן 40 באתר בנייה בטמרה. האתר, באופן לא מפתיע, חזר לשגרה.
ניתן לזהות מחדל נוסף ללא אשמים במותו של ג'ואד, תושב הגליל בן 19. הוא נפל אל מותו ובמשך שנתיים וחצי שכב במשטרה התיק הפלילי נגד החברה הקבלנית. התיק נסגר בין היתר כי באתר הבנייה הומה העבודה לא נמצאו עדי ראייה לתאונה. אמו לא מקבלת את ההסבר: "איך אין רשלנות שפועל שעובד במקום גבוה ונופל? איפה מנהל העבודה? היזם? איפה המפקחים?".
המדינה לא עושה מספיק ואת הוואקום מנסים למלא אזרחים, כמו אמיר ספיר שהפך לפעיל במאבק בתאונות הבנייה. ספיר מסביר כי קבלנים מעדיפים לשלם קנסות ולהמשיך בליקויי הבטיחות, כי זה פשוט משתלם להם כלכלית.
תגובות:
תגובת התאחדות בוני הארץ: "אנו פועלים כדי להגביר את הידע וההכשרה המקצועית בתחום הבטיחות בהשקעה של מיליוני שקלים בשנה. על הממשלה שיצרה מצב שבו ענף הבנייה מסתמך על מכסות מוגבלות של עובדים אקראיים לקחת אחריות ולסייע בהכשרה, דבר שיביא לירידה בפגיעה בנפש. משרד העבודה והרווחה משך את ידיו והנושא מעבר לפעולות מקומיות בדמות קנסות ועיצומים שנועדו לייצר כותרות בתקשורת".
תגובת רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון: "רשם הקבלנים מוסמך לשלול רישיונות עבודה רק כאשר קבלן הורשע ויש בעניינו פסק דין. בשנתיים האחרונות לא הורשעו קבלנים בעבירות בטיחות. משרד הבינוי והשיכון פנה למשרד העבודה ולפרקליטות במטרה לגבש נוהל שיאפשר לזמן לשימוע קבלים, ללא קשר להליך פלילי".
תגובת משרד העבודה והרווחה: "אנו שבים וקוראים לקבלנים לקחת אחריות, להקפיד על תקנות הבטיחות ולשמור על חיי אדם. אחרי שנים של הזנחה בנה השר חיים כץ מערך הרתעתי ותודעתי לקידום הבטיחות באתרי הבנייה שכולל קנסות על קבלנים לצד אכיפה מוגברת. בחודש ינואר האחרון ניתנו קנסות בסכום כולל של 19 מיליוני שקלים, במקביל פעל השר לשיפור דרמטי בתנאי ההעסקה של המפקחים והוספה של מפקחים בשטח".
תגובת משטרת ישראל: "משרד העבודה והרווחה אחראי לחקירת תאונות עבודה, עם זאת כשיש חשד לעבירה פלילית החקירה מנוהלת על ידי המשטרה בשיתוף עם גורמי המשרד. בשנים האחרונות הוכשרו למעלה מ-100 חוקרים וקצינים לטיפול בתחום".
תגובת המשרד לביטחון הפנים: "היחידה לחקירת תאונות עבודה מתוקצבת כבר בתקציב 2019".
תגובת משרד האוצר: "הרפורמה בביטוח תאונות עבודה לפיה קבלן שתחת אחריותו אירעו תאונות רבות ישלם פרמיה גבוהה יותר צפויה להביא לירידה בשיעור של עד 25% בהיקף התאונות".