בגיל 33, בשיאה של קריירת הסטנד-אפ שפיתח, התעורר אייל אלטוויל מכאבי בטן עזים. הוא עבר סדרה של בדיקות שבסיומן נמסרה לו ההודעה שגרמה לו לחוש שחרב עליו עולמו: גידול סרטני ענק נמצא בגופו, שהחל לשלוח גרורות קטלניות.
כבר בתחילה הובהר לאלטוויל שהסיכויים להחלמה מהמחלה אינם גבוהים. למרות הכל, הוא קיבל שתי החלטות שהתחייב לעצמו לקיים: את המאבק בסרטן הקשה הוא יתעד מתחילתו ועד סופו - יהיה אשר יהיה - ואולי חשוב מכל: שום דבר לא יגרום לו להפסיק לצחוק, גם גידול סרטני ממאיר.
את שתי ההתחייבויות שקיבל על עצמו קיים אייל בדקדקנות. הדרך הארוכה, המותחת ומהעייפת שעבר צולמה כולה - מתחילתה ועד סופה, גם בדקות הקריטיות שבהן אמרו לו הרופאים שיש לו סיכוי טוב - למות.
ככל שעבר הזמן הפכה העמידה במטרות שהציב קשה יותר ויותר. אלטוויל לא נכנע והמשיך לתעד ולצחוק - עד לפני שבועיים וחצי. ביום שלישי הראשון של 2012 הוא הגיע לרופאה והמתין בציפייה מורטת עצבים למוצא פיה. הוא נדהם כשזו בשירה זו שאולי כנגד כל הסיכויים - הוא עצמו יישאר בחיים, ואילו מי שמת הוא הסרטן.