מקרי הטביעה הרבים בשבועות האחרונים מצערים, אך אינם מפתיעים. הרי אין בילוי המשותף יותר לכל הישראלים, מביקור בחוף הים. ומי שמגיע לחוף הים, לרוב גם נכנס לטבילה, לברוח מהחום. חלק גדול מדי מהרוחצים, עדיין נוהג לפקוד חופים לא מוכרזים, או לרחוץ לא בשעות הפעילות של שירותי ההצלה.
אבל בים אורבת סכנה גדולה, נסתרת ושקטה, והיא נפוצה יותר מהמדוזות, שעושות את רוב הכותרות בכל קיץ כ"הסכנה שבמים". מנגנון הסחף הטבעי בכל חוף עם גלים, מוכר בעיקר בשם: Rip current.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אם תחפשו את הביטוי הזה באינטרנט, תקבלו ערך ויקיפדיה מלא (שלא תורגם לעברית), תמונות, סרטי וידאו ותרשמים. אך דוקא בארצנו - שבה חוף הים הוא אוצר טבע, אין הסברה והציבור לא מכיר את התופעה ואת מנגנון הסחף לאשורם. גם אנחנו גילינו לראשונה את שמו העברי של הזרם האחראי למרבית מקרי הטביעה בעולם - הזרם הנסוג.
מנתוני משרד הפנים עולה, כי בכל שנה בישראל טובעים עשרות בני אדם ובחלק מהשנים מספר הטביעות המסתיימות במוות עלה על 40. הגורם העיקרי לכך הוא הזרם הנסוג: זרימת מים הפוכה לכיוון הגלים, הנעה כנהר בתוך המים לכיוון העומק. מסת המים שמביאים הגלים לחוף, מוצאת דרך חזרה לעומק בנתיבים בעלי קרקעית עמוקה ("בורות" בעגת המצילים), באורך 20-50 מטרים.
בסמוך לסלעים הצפוניים בחוף ירושלים בבת ים, קיים זרם נסוג באופן קבוע. יצאנו לבדוק איך הוא נראה ומה קורה לאדם שנקלע לתוכו. בעזרת אבי עפיה, יו"ר ארגון המצילים, תכננו ניסוי בקפידה, נעזרנו בחגורות הצלה, ובגיבוי של 3 מצילים. אל תנסו את זה בבית. המסקנות לפניכם.
זיהוי:
1. כנראה שלא תוכלו להבחין בזרם הנסוג מהחוף עצמו. אבל בכל זאת קחו בחשבון שאזור שבו "אין גלים" לכאורה, דווקא בו הזרימה הפוכה- סוחפת פנימה.
2. לעיתים נראה מעין קצף שנע בניגוד לכיוון הגלים, כאילו חודר לעומק- הדבר מעיד על זרם נסוג.
3. הזרם הנסוג מעמיק את הקרקעית. צבע מים כהה יותר מעיד על "שקעים" בתוך הים.
4. בחופי רחצה מוכרזים - לא מתאפשרת כניסה למים באזורי הסחף, המסומנים בדגלים שחורים.
ההיסחפות:
1. הזרם "יתלוש אתכם" בלי שתרגישו. תמצאו את עצמכם יותר רחוקים מהחוף, וכנראה גם צפוניים או דרומיים יותר. אין חשיבות ליכולות השחייה שלכם, הזרם יסחף כל אחד.
2. סביר שתבחינו ב"היעלמות הקרקעית". זהו הבור שהזרם יצר. ייתכן וכבר בצעד הראשון שבו תבחינו בבור, תוכלו להימנע מכניסה לזרם.
3. מיתוס - זרם נסוג הוא לא תת מימי, לא יגרור אתכם לקרקעית והוא איננו מערבולת. ההרגשה דומה יותר לכניסה לנחל זורם.
4. הסחף נגמר לאחר רגעים ספורים ולא ייקח אתכם לקפריסין.
מה לעשות ומה לא לעשות במקרה שנסחפתם?
1. לא להיכנס ללחץ ולשמור על קור רוח. האויב הכי גדול שלכם במקרה הזה יהיה אתם בעצמכם. הסחף יהיה מהיר וקצר, והים בסוף יוציא אתכם החוצה.
2. לעולם לא לשחות נגד הזרם. שחו ברוגע הצידה, במקביל לשבירת הגלים. אכן, זה מנוגד לתגובה הראשונית הרוצה לצאת מהסכנה מהר, אך לא תצליחו לשחות נגד הזרם, גם מייקל פלפס לא יצליח. הזרם מהיר מדי.
3. שחו "בישיבה" וחפשו שוב את הקרקעית. אם רגליכם נוגעות בחול התחילו ללכת החוצה במקום לשחות.
4. אם העייפות השתלטה עליכם במהלך ניסיונות היציאה, הפסיקו להתאמץ. נשמו עמוק והתחילו לצוף. רוב מקרי הטביעה נגרמים כתוצאה מבליעת מים, עייפות, שרירים תפוסים ולחץ.
5. במהלך הציפה, סמנו באופן החלטי וברור בהרמת ידיים לכיוון סוכת המציל בתנועות "שלום!", כי אתם זקוקים לעזרה. ברוב המקרים, מציל כבר יהיה בדרך.
בכל מקרה חשוב להגיע רק לחופים מוכרזים בהם יש שרותי הצלה פעילים. המצילים מכירים את החוף, את סידור הזרמים ואת הסכנות. עבודת ההכנה של צוות ההצלה בחוף מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות, בהצבת שילוט ודגלים שנועדו למנוע את אפשרות הכניסה לאזורי הסחף.