שלוש פעמים בשבוע מגיעים בני הזוג יעקב ואיזבל מימון לבית החולים וולפסון, ובמשך שעות ארוכות הם עושים דיאליזה יחד, מאחר שכל אחד מהם זקוק בדחיפות להשתלת כליה. אולם כשזו תגיע, רק אחד מהם יוכל לקבל אותה. ככל הידוע, מעולם לא היה דבר כזה בישראל - שזוג נשוי נמצא ברשימת ההמתנה של המרכז הלאומי להשתלות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"התקווה שלי היא שנמצא תורם, הלוואי הלוואי הלוואי אמן. או אני או אשתי, לפחות", אמר בכאב יעקב מימון, ואשתו איזבל הוספיה: "זה ממש סבל, לא לאכול, לא לשתות, אני ובעלי עושים דיאליזה".
בני הזוג מימון יושבים רחוק אחד מהשני במהלך הדיאליזה, מאחר שאם אחד מהם מרגיש לא טוב, השני עלול להתרגש מזה וזה יכול להשפיע על כל מהלך הטיפול ועל לחץ הדם.
חייהם של הזוג לא היו קלים. אחד מבניהם של יעקב, 57, ורעייתו איזבל, 50, נפטר ממחלת הסרטן כשהיה רק בן 17. יש להם אחד את השני, אך בדיון שהתפתח בשאלה מה יקרה אם תהיה תרומה של כליה אחת שתתאים לשניהם, הם מתווכחים וכל אחד מצביע על האחר ואומר כי הוא יהיה זה שיקבל אותה קודם.
הם נשואים כבר 30 שנה, והאהבה בין השניים פורחת כמו בהתחלה. בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים תורמים כליה מגופם לאדם שאינם מכירים. 840 ישראלים הזקוקים להשתלת כליה נמצאים ברשימת ההמתנה, שעשויה לקחת חודשים ארוכים - אולי אפילו שנים. "זה בפירוש מצב מאוד קשה", הסביר פרופסור רפי ביאר, יושב ראש המרכז הלאומי להשתלות. "בסל הכל הרשימה גדולה, ואנשים ממתינים להשתלות כליה שנים רבות".
לתרומת כליה לאחד מבני הזוג יש ליצור קשר עם המרכז הלאומי להשתלות