31 שנים שיעל בוצ'מנסקי האחות, מתרוצצת בין האינקובטורים בפגייה בבית החולים ברזילי שבאשקלון. לאורך כל היום היא נלחמת על חייהם של תינוקות רכים שהגיחו לעולם לפני הזמן המיועד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אני מתחילה את המשמרת ולא יודעת איך אני מסיימת אותה", סיפרה יעל. "יכולים עכשיו להודיע שהגיעה מישהי מהבית עם תאומים ואז הכל מתהפך. זה לא שהתחלנו רגוע אנחנו נסיים רגוע, אנחנו לא יודעים מה מצפה לנו בהמשך".
אל הפגיות מגיעים תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-37 להריון. לעיתים בשבועות מוקדמים יותר, כשהם במשקל נמוך מקילו אחד. ביום רגיל יעל תטפל בערך בחמישה פגים במקביל, זה המצב כמעט בכל בתי החולים בארץ שנמצאים כמעט תמיד בתפוסה מלאה ובמחסור של אחיות.
הבן של מעיין נולד בשבוע ה-32, חודשיים לפני הזמן. היא מגיעה כל יום לפגייה, היא רוצה שהוא ידע שאמא לידו כל הזמן. "בשמונה בבוקר אני כבר מגיעה לפה עם החלב השאוב שהבאתי איתי מהבית", סיפרה. "עד שכבר אני מרגישה שאני קורסת וכבר לא יכולה. בדרך כלל אני יוצאת מפה בשבע וחצי בערב".
ככה זה כשיש כל כך הרבה מיטות על כל כך מעט מקום. הרגעים האינטימיים כבר לא כל כך אינטימיים. כך למשל פעולת ה-"סקין טו סקין", בה אמור ההורה להחזיק את התינוק ישירות על גופו , מתרחשת בין כולם.
אז איך זה נראה במקומות אחרים בעולם? בגרמניה למשל, המצב נראה אחרת לגמרי. עם תקציב ראוי ועמידה בתקנים, הפגים זוכים לתנאים ראויים כמו מרווח של שני מטרים בין אינקובטורים, עד שני פגים בחדר, ולא יותר מאחות אחת לשני פגים. הפגייה בבית החולים בברלין - בית חולים ציבורי מאפשרת להורים הרבה פרטיות וגם הרבה מרחב.
בישראל: פי 3 יותר דימומים מוחיים מבמדינות המערב
הצפיפות והעומס בפגיות בארץ, לא רק יוצרים אי נוחות להורים ולצוות הרפואי אלא יש להם השלכות בריאותיות. על פי הדו"ח של הפורום למען פגים בישראל מחודש יוני האחרון, שיעור הדימומים התוך מוחיים בפגים במשקל נמוך בישראל גבוה פי 3 ממדינות המערב. דימום כזה עלול להוביל לליקויים נוירולוגים קשים ואף למוות.
מצבנו חמור גם כאשר זה נוגע לתחלואה מזיהומים, גם כאן הסיכוי של פג בישראל להיפגע מזיהום בפגייה הוא פי 3 מאשר במדינות המערביות.
בבית החולים אסף הרופא שבמרכז הארץ המצוקה דומה. גם כאן אף פג לא קיבל חדר לבד או אחות משלו. האחיות והרופאים מתמודדים עם עומס בלתי אפשרי. בשנה הקרובה אמורים להתווסף 121 תקנים לאחיות חדשות בפגיות, אבל גם אם זה יקרה המצב בישראל יהיה רחוק ממצב המדינות במערב.
"ביום לחוץ כל הזמן יש משהו", סיפרה סיוון בריל, אמא לילד בפגיה. "פתאום ילד אחר יצפצף, כל הזמן עוברות מילד לילד, וביום עמוס הכל מצפצף - התרופות, האוכל. זה אומר שהן לא מספיקות לסיים טיפול ועוברות מילד לילד".
כמעט 40 אחוזים מהתקנים של רופאים ואחיות מומחים בטיפול בפגים אינם מאוישים, וכשהזמינות של הצוות הרפואי כל כך ירודה גם הצוותים המקצועיים והמסורים ביותר יתקשו לתת מענה מתאים. אבל עד שלא ימצא התקציב הראוי הם ימשיכו לעבוד מסביב לשעון ינסו לנצח את השיטה הבלתי אפשרית.