חנה מרון, מהשחקניות המוערכות שצמחו בישראל, חגגה לאחרונה את יום הולדתה ה-88, ולאחר שזכתה כבר לפני כ-40 שנים בפרס ישראל, זכתה השבוע בעוד תואר יוקרתי.
מרון הוכתרה על ידי ספר השיאים של גינס כשחקנית התיאטרון הוותיקה בישראל. למרות התואר, מרון ממש לא מתרגשת מ-83 השנים שבהן היא נמצאת על הבימות. "מה זה הגינס הזה?", היא שואלת, "זה הציפורניים הכי ארוכות והאוזניים הכי גדולות? זה נחמד אבל לא יותר מזה", מספרת השחקנית שהתחילה את הקריירה בגיל חמש בגרמניה - בתור אצבעוני.
"לא ביקשו שאמשיך בטלוויזיה"
בשנות ה-80 חצתה לראשונה מרון את הבימות הרחבות אל המסך הקטן, שזכתה בתפקיד ראשי בסדרה "קרובים קרובים". למרות שהסדרה שודרה בערוץ הראשון במשך שלוש עונות בלבד, היא הפכה לקאלט. עם זאת, התפקיד שם לא סיפק למרון תפקידי המשך והיא חזרה אל התיאטראות ברחבי הארץ.
"זה מה שזיכה אותי בתהילה", אמרה מרון, שהמילה "פתוח" הפכה לסמל המסחרי שלה. "אני לא המשכתי, לא ביקשו לא שאלו לא לקחו אותי לשום דבר. שמו אותי במקרר. אולי אני לא פוטוגנית מספיק, אין לי עצמות או אולי יש כאלה שמפחדים ממני, אני ממש לא יודעת", הסבירה.
"אבו מאזן הוא סבא חמוד"
בחורף של שנת 1970 נקלעה מרון להתקפת מחבלים בשדה התעופה במינכן. בעקבות הפיגוע, נאלצו הרופאים לקטוע את רגלה - אבל זה ממש לא עצר אותה מלחזור מיד להופעות. "הופעתי ופתאום שמתי לב שאני עומדת", נזכרת השחקנית, "התיאטרון הקים אותי. עמדתי".
הפיגוע דווקא קירב את חנה מרון לצד השמאלי של המפה הפוליטית. "שני מתאגרפים בזירה, כל צד מחכה לנוק-אאוט של השני", כך מסבירה השחקנית את התהליך המדיני. "לאבו מאזן יש פרצוף של סבא טוב כזה, מתאים לו לעמוד באו"ם ולהגיד דברים כאלה. ביבי לעומתו פייטר, אבל שיחק טוב".
"זיקנה זה קטסטרופה"
למרות שהיא ממשיכה להופיע גם בגילה המבוגר, מרון לא מתעלמת מ-88 שנות חייה. "זה קטסטרופה, זיקנה זה לא טוב. אבל מה אפשר לעשות? ככה ההוא סידר לנו, ההוא שם למעלה שאני לא מאמינה לו שהוא קיים, אבל ככה אומרים".
ולגבי השיא? מרון סיכמה שהיא ממש לא מרגישה צורך לשמור עליו. "אין לי שום בעיה שבלגי או צרפתי יבוא וישבור אותו".