לא פשוט להתחבר להומור הקיצוני, לעיתים חסר הגבולות של ירון ברלד. מעולם לא נראה על מסך הטלוויזיה שלנו קומיקאי ישראלי שחושף את עצמו כל כך: קופץ, מתלכלך, הולך עד הסוף עם הומור קיצוני שגורם גם לקומיקאים המנוסים ביותר להיות מובכים ולהתפקע מצחוק בשידור חי.
"הבחור הזה נגיד אם הוא היה מדינה הוא היה בלי גבול", מעיד עליו אלי יצפאן, חברו לתכנית "בובה של לילה", "זאת אומרת הוא בגודל של מדינה אבל הוא בלי גבול". אבל נדמה שרק דבר אחד הזוי יותר מההומור של ברלד - סיפור חייו.
"פתאום פתחתי חלון והגיעה יונה"
מאחורי כל סיפור ההצלחה של מי שרק לפני שנתיים גר בדירה קטנטנה בדרום ת"א, עומד רגע מכונן אחד. רגע בו כמעט סיים את חייו. ספטמבר 2000, ברלד ואביו נוסעים לארוחת שישי משפחתית ביישוב מתן. הם עוד לא יודעים שהחלה האינתיפאדה השנייה, כאשר ליד ג'לג'וליה הם נתקלים במארב. "היו שם 400 איש. רעולי פנים", מתאר ברלד, "אבא שלי קיבל בלוק בפרצוף ואני אומר זהו, אני מת".
אחרי ניסיון הלינץ' הסתגר ברלד בממ"ד של הוריו. במשך ארבע שנים הוא כמעט לא יצא מהחדר וישן עם סכין מתחת למיטה. עד שהגיע הרגע שאולי שינה את חייו. "פתחתי חלון והגיעה יונה. התחלתי לצחוק ברמות מהקולות שהיא עשתה ואז הבנתי שרק הצחוק מוציא אותי מכל הדבר הזה. אני כאילו מפחד מהרצינות", הוא מספר - ולא מחמיץ הזדמנות לחקות את אותה יונה בכל הופעה.
בימים אלה עובד ברלד על עוד מופע בשיתוף אנשי "בובה של לילה", תכנית הספורט שהפכה אותו למותג והביאה אותו ל"ארץ נהדרת". "אני הבנתי שאני הולך למות", סיכם ברלד, "השלמתי עם זה שאני מת והבנתי שכל שנייה אפשר למות. מאותו רגע, הבנתי שצריך רק לצחוק וליהנות - זה מה שהציל אותי".