חלקם לא רואים, חלקם לא שומעים - אבל בהחלט מדובר בכישרונות. מרכז "נא לגעת", המופעל על ידי עיוורים וחירשים, הוציא כבר שישה שחקנים לאנסמבל התיאטרון שלו.
במשך שנה וחצי עשו השישה חזרות להצגת הילדים "נסיך תרנגול", ולא היה מדובר בעניין פשוט ללמד את כבדי הראייה שפת סימנים ואת החירשים לדעת מה הסימן שלהם להתחיל לשחק לפי התאורה. "אנחנו נותנים אחד לשני סימנים קטנים במהלך ההצגה. אם זה מגע או קריצה", סיפרה אחת השחקניות בהצגה.
אלירן גולן נולד לבקן וכבד ראייה. גם הוא התגלה על ידי "סוכנות השחקנים" במסעדת "בלקאאוט" בחולון, המתנהלת כולה בחושך. "כשהייתי קטן שיחקתי בהצגות בבית הספר וזה היה לי בראש שאולי ביום מן הימים החלום הזה יתגשם".
גם לריסה ממלצרת, אבל היא נמצאת בבית הקפה "קאפיש". כן, אם הבנתם, לריסה היא חירשת - וגם היא אחת מכוכבות האנסמבל. "הלקוחות לומדים לאט לאט את שפת הסימנים וככה הם מתקשרים איתנו, הם חייבים", סיפרה. "יש משהו נפלא בלשחק, כשאני מסתכלת על הקהל ובכך מראה לכולם שאני יכולה", הוסיפה.
ולשחקנים ולמנהלי התיאטרון המיוחד הזה, יש מסר לכולנו. "הקהל חושב שהוא בא לעשות לנו טובה, אבל בעצם אנחנו עושים להם טובה. אנחנו חושפים אותם לעולם שאין להם מושג ונותנים להם מסרים מאוד חזקים לחיים". אנחנו חיים בעולם שאם אתה לא מושלם אתה כמעט לא קיים. והנה כאן, על הבמה, יש שחקנים לא מושלמים - כמו שאלה שיושבים בקהל אינם מושלמים.