הלוויתו הערב (שלישי) של אמיר פרישר גוטמן ז"ל התקיימה בדיוק כפי שתכנן אותה, כשחשב שהוא חולה בסרטן וביקש שכולם בלוויה ילבשו לבן ולא יפסיקו לשמוח ולחיות כל רגע עד תומו. אלפי אנשים חלפו לאורך כל שעות הבוקר על פני ארונו של אמיר שהוצב ב"הבימה", וכשעה לאחר סיום טקס האשכבה התיישבו חבריו הקרובים לשיחה ושיחזרו את הרגעים האחרונים לפני הטרגדיה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אבנר, נימי, נועה ופזית, ארבעת חבריו הקרובים של אמיר, חגגו איתו בסוף השבוע בנווה ים באירוע שאמיר כינה "יום ההולדת החדש שלי", יום השנה להודעה של הרופאים שאין לו סרטן. הם כולם עברו איתו את הטלטלה המטורפת של השנה האחרונה אבל אפילו הם קצת הופתעו מכמות הרגש שנשפכה מאמיר בסוף השבוע. "הוא כל הזמן חיבק, שזה לא אופייני לאמיר", מספרת פזית הרמן-פודים. "ינאי היה החבקן, הוא היה פולנייה קרה, והוא נישק אותי. שאלתי 'אתה רוצה לספר לי משהו?' ואמר 'לא זה בדיוק מה שחלמתי ככה רציתי את זה'".
אמיר שהיה ספורטאי ושחיין נחלש פיזית בעקבות הטיפולים הכימותרפיים, האהבה שלו לים הייתה ידועה ודווקא בחגיגות הוא היה זה שהזהיר את החברים מהגלים הסוערים. "ינאי אמר לו איזה משהו ואמיר אמר 'חמוד שלי אתם כולכם חזקים עליי, אני מאד חלש, הגוף שלי חלש ביבשה, אבל בים אף אחד לא יכול עליי'", מוסיפה הרמן-פודים.
"גם מיכל כמעט מעדה, והוא בא מאחורה ותפס אותה ואמר 'תקשיבי, כשבא גל כזה ולוקח אותך אחורה, פשוט תחכי לגל הבא שיפלוט אותך מהים", מוסיף חברו אבנר מלכה. "אמיר ישן שכב בשלווה, חלק התחילו בהכנה של המנגל מה שקורה בדרך כלל במפגשים כאלה, ובתוך שניות הכל התהפך".
כשאבנר מלכה ראה שאמיר בצרות במים הוא מיד רץ לרוי, הבן של אמיר בן ה4 שנשאר באוהל. "ואני רואה את רוי בתוך כיסא מבוהל, והרמתי אותו על הידיים ואמרתי לו 'הכל בסדר'. והוא אומר 'אני בכלל שונא ים וזה שורף לי ברגליים', ואני מחבק את רוי ואומר לו 'אבא עוד מעט ייצא, ישתעל טיפה והכל נגמר', זה לא נתפס".
החברים יודעים שהאהבה הגדולה שהמדינה הרעיפה על אמיר, ינאי ורוי תדעך בימים הקרובים, והתפקיד שלהם רק יהיה יותר גדול. "הדבר הכי חשוב זה ינאי ורוי, ואנחנו נעטוף אותם כשכל הגלים יעברו ומה שיישאר זה חור אחד שחור לכל אחד וינאי ורוי.. ואני חייב לו את זה", מוסיף חברו נימי באדוס.