אומרים שאלו אמורות להיות השנים הכי יפות, אבל לא מעט ישראלים צעירים בני 16 עד 18 נמצאים במרוץ מלחיץ במטרה לשנן המון חומר, שרובם ישכחו רגע אחרי שהבגרות תסתיים. אם הרפורמה שמתכנן שר החינוך הטרי שי פירון אכן תצא לדרך - כל זה עשוי להשתנות. איך יראו בחינות הבגרות אחרי המהפך הצפוי?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"השנה אבחן בפיזיקה, מחשבים, מתמטיקה, פרויקט במדע חישובי, תנ"ך, אזרחות וספרות", מספר אגם מור, תלמיד בכיתה י"ב הלומד בתיכון חדש בתל אביב. "לכל בגרות יש מתכונת אחת או שתיים. יש לי בערך 24 בחינות בחודשיים הקרובים".
אגם הוא נער בן 18, רגע לפני סיום התיכון. ואם התקופה הזאת בחיים מתקשרת אצלכם לים, בחורות או בילויים, אז כנראה שמזמן לא הצצתם בלוח הבגרויות הישראלי. אגם לא מסתפק ב-21 היחידות שחובה לעשות כדי לקבל תעודת בגרות, אבל מצד שני ככה זה אצל מי שמכוון גבוה.
המטרה: צמצום תעשיית השיעורים הפרטיים
לעומת אגם, איתי גרסנר, תלמיד תיכון הנמצא בדיוק באותו שלב בחיים, חווה את התיכון בצורה אחרת. "את שעות הלמידה אני מקדיש בעיקר בזמן הלימודים בבית הספר ולפני מבחנים, עד שעות הצהריים", מסביר גרסנר שלומד בבית הספר הניסויי רמות חפר. "אני מספיק די הרבה מחוץ לשעות הלימודים. אני מתאמן בג'ודו ומדריך בתנועה". אם רפורמת החינוך שמתכנן השר פירון תצא לדרך - ככל הנראה שבית הספר הקרוב לביתכם יעבוד באותה מתכונת.
בית הספר הניסויי עובד על פי תמהיל מיוחד: כ-60% מתעודת הבגרות של התלמידים מסתמכים על הבחינה החיצונית שעושים כולם - בחינות שנכתבות ונבדקות על ידי משרד החינוך. היתר, כ-40%, מורכב מבחינות פנימיות שמכינים המורים ומעבודות חקר.
במשרד החינוך מקווים שמעבר ליותר עבודות חקר ובחינות פנימיות יצמצם גם את התעשייה המשגשגת של השיעורים הפרטיים, שהיום כבר כמעט אי אפשר להסתדר בלעדיהם. המצב הזה, יחד עם הלחץ שנוצר בחיי בני הנוער, דרישות המוסדות האקדמיים לציוני בגרות גבוהים וריבוי מקצועות הבחירה, צפוי להשתנות לאחר שוועדה שהוקמה על ידי השר פירון תגיש את המלצותיה לממשלה בשבועות הקרובים.