פרק ראשון - גיאוגרפיה של ארץ-ישראל
ענה על שתיים מהשאלות 1-7.
שאלה מספר 2
מצבים סינופטיים ותופעות אקלימיות:
א. 1. אפיק פרסי - חם והביל (לח) במישור החוף.
2. אפיק ים סוף פעיל - גשמי פתע בערבה.
3. רמה סיבירית - קרה.
4. שקע קפריסאי - גשמים בצפון הארץ ובמרכזה.
ב. 1. העונה היא קיץ.
2. העונה היא סתיו.
3. העונה היא חורף.
4. העונה היא חורף.
ג. קיץ - הקיץ מושפע משקע ברומטרי - אפיק פרסי ממזרח לארץ ישראל. האפיק הזה נוצר מהשפעות השקע המונוסוני הנוצר מעל חודו. הוא מושך אליו רוחות המגיעות אלינו מכוון צפון מערב. למרות השקע, לא יורד גשם משום שמעל השקע ישנה רמה ברומטרית שבה האוויר מתמלך (יורד) ומונע מעליית אוויר חם מהשקע למעלה וכך הוא אינו מתקרר, עך לא נוצרת התעבות ואין משקעים בארץ. הלחות הגבוהה באה מהים התיכון גורמת לאי נוחות (עומס רב).
חורף - שקע קפריסין
שקעים ברומטריים מגיעים מהים התיכון המהווה פרוזדור לחדירת השקעים הברומטריים משני צדי הים ישנן רמות ברומטריות. השקע הברומטרי נוצר מעל הים בשל טמפרטורת המים החמימה ביחס לשתי היבשות שמצידיו, המושכים גושי אוויר מהרמות הברומטריות המנוגדות בתכונותיהם - גוש אוויר קר מאירופה וגוש אוויר חם מאזור הסהרה באפריקה. הגושים הללו מתערבבים ומתערבלים בינהם וסופגים לחות מהים ויוצרים חזיתות הגורמות לעליית אוויר בתוך השקע היוצר התעבות ומוריד משקעים. המשקעים מתפשטים לכוון מרכז הארץ וצפונה.
שאלה מספר 5
מע"ר ויוממות במטרופולין תל אביב - אטלס ישראל החדש:
א. 2 מאפיינים התורמים להתפתחות המע"ר החדש בתל אביב:
• ציר ראשי - נגישות בשל כביש איילון ורכבת.
• יציאה ממע"ר צפוף לאזור נוח יותר מבחינה נגישות
ב. ככל שהעיר קרובה יותר היוממות גבוהה יותר.
הגורם לכך:
• הנגישות גבוהה יותר הן בשל דרכים, כבישים ותחבורה ציבורית זמינה ותכופה.
• זמן הגעה קצר.
ג. יתרונות וחסרונות של היוממים לתל אביב
יתרונות - הגדלת הנפח הכלכלי - יותר פעולות כלכליות, יצירת מוקד כלכלי ארצי ובינלאומי.
הכנסה לעיר מע"ר באופן עקיף בדרך של שימוש בשירותים שהעיר מציעה (אוכל - מסעדנות, חנייה, אתרי בילוי וכו').
חסרונות - עומסי תנועה
שימוש בשירותים עירוניים ללא תשלום מיסים (כמו ארנונה).
יצירת עומס על השירותים העירוניים.
פרק שני - גיאוגרפיה של המזרח התיכון
שאלה מספר 8
מערכת השבר הסורי-אפריקאי
א. התהליך הגיאולוגי שיצר את הינו תזוזת הלוחות הטקטוניים (טקטוניקת הלוחות), השבר הסורי (הלוח הערבי) נע כלפי צפון מהר יותר מאשר הלוח האפריקאי.
שבר זה עובר במדינות: סוריה, ישראל, ירדן, וערב הסעודית.
ב. השפעה על ההתיישבות באזור: תפרוסת אוכלוסייה משתנה לאור רעידות האדמה הנפוצות לאורך שבר זה.
השפעה על הכלכלה באזור: היווצרות מחצבים באזור (מינרליים בים המלח).
שאלה מספר 9
מידבור
א. תהליך המידבור הינו התרחבות השטח המדברי על חשבון השטחים הפוריים שבשולי המדבר.
שני גורמים מאיצים: המלחת קרקעות ועיבוד יתר של קרקעות חקלאיות.
שינויי אקלים / מחסור במשקעים - בצורת.
ב. שינויים חברתיים ו/או כלכליים:
1. מעבר לחקלאות מדברית התואמת את מאפייני האזור (כולל פתרונות מתקדמים כחממות).
2. צמצום השטחים החקלאיים באזורי המידבור.
3. נדידת אוכלוסייה ונטישת השטחים.
שאלה מספר 10
הכפר במזרח התיכון
א. השלבים בהתפתחות: בתחילה יש את הגרעין ההיסטורי של הכפר.
גורם לשלב זה: גורמי מיקום / התיישבות.
בשלב השני: נוצרת טבעת שנייה סביב הגלעין ההיסטורי
גורם לשלב זה: ריבוי טבעי גבוה, העדר שטחים פנויים.
בשלב האחרון: התרחבות אל מחוץ לאזור טבעת הכפר.
גורם לשלב זה: מודרניזציה ושינוי בתחומי/מאפייני העיסוק.
ב. תמורות בתחום הכלכלי ו/או החברתי:
1. הרחבת תשתיות - התרחבות הכבישים לאור הכנסת תחבורה.
2. שינוי בתחומי העיסוק והכנסת מודרניזציה לכפר.
שאלה מספר 11
מצרים
א. מאפייני מיקום של מצרים שהפכו אותה לבעלת חשיבות אזורית ובינלאומית:
1. הימצאות תעלת סואץ ואפשור מעבר סחר (אוניות) בין המזרח ואירופה.
2. חיבור בין יבשת אסיה ואפריקה.
ב. מאפיין כלכלי חברתי שתורם להשתלבותה: מעבר אוכלוסייה מהמגזר הראשוני לעיסוק בתחום השלישוני ובפרט - עיסוק בתחומי תיירות / פיתוח תיירות.
מאפיינים המקשים על השתלבותה:
1. מצב ביטחוני בעייתי / טרור ופיגועים.
2. מצרים הינה ברמת פיתוח נמוכה, (הרוב עוסקים בחקלאות) דבר המקשה על השתלבותה.
שאלה מספר 12
מאמר - "איסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי":
א. אקטיביזם פוליטי פירושו תגובה מעשית ולעיתים אלימה כנגד מעשה פוליטי.
2 דוגמאות לאקטיביזם פוליטי:
בעבר: איראן - המהפכה האיראנית השנות ה- 70. מוסדות השלטון עברו לידיים דתיות.
כיום: מצרים - המהפכה במצרים שהביאה להפלתו של מובארק ועליית כח של האחים המוסלמים.
ב. שלושה יתרונות של "הפתרון האיסלמי":
• התנועות האיסלמיות מצטיינות בבניית תשתית ארגונית בקרב השכבות העממיות.
• האיסלאם מוצג כמערכת 'חובקת כל', המספקת את כל הפיתרונות לבעיות העולם הזה "האיסלאם הוא הפתרון".
• האיסלאם מוצג כחלופה לעוצמה הערבית שהייתה. הקבוצות האיסלמיות מקרינות משמעת גבוהה לביטחון.
• הפיתרון האיסלמי מגיע מהתרכבות המקומות והוא מתאים לתנאים מקומיים.
ניתוח תופעות יסוד במרחב:
עליך לענות על ארבע שאלות; על שאלה 1 (חובה), ועל שלוש מהשאלות 2-5.
שאלה מספר 1
מיקום ומבנה
א. מיקומה של פרו:
קווי רוחב 0 - 18 דרום.
קווי אורך 68 - 81 מערב.
נמצאת במערב מרכז יבשת אמריקה הדרומית.
גבולות:
צפון - אקוודור.
צפון מזרח - קולומביה, ברזיל.
מזרח - בוליביה.
דרום - צילה.
מערב - האוקיינוס השקט.
ב. פיורה- מישור חוף האוקיינוס השקט.
גובה: 0 - 200 מטר.
אזור מפגש לוחות.
ללא נחלים או נהרות.
קוסקו - רכס הרי האנדים.
גובה: 3496 מטר.
קו פרשת מים.
אזור עם הרי געש פעילים.
איקיטוס - שפלת צפון מזרח פרו (עמק מרניון, אוקילי).
גובה: 106 מטר.
אגן ניקוז של נהר מרניון ואוקילי הזורמים מזרחה מקו פרשת המים של רכס הרי האנדים.
ג. גיאולוגיה
רעידות אדמה - לאורך מישור החוף , ובהרי האנדים.
הסבר - אזור מפגש לוחות בתהליך הפחתה - הלוח הפסיפי המזרחי (לוח ימי) נע מזרחה ובתהליך של התקרבות, מופחת מתחת לגוש הברזילי הנע מערבה. התוצאה - רכס הרי האנדים, הרי הקמטה - מערכת הרי קמטים צעירות, אלפיניות, מזוזיאויקון ומאוחר יותר.
צונאמי - אזור מישור החוף, חלק מטבעת האש, תהליך הפחתת לוחות. תהום בבקע התפרצויות געשיות - הרי האנדים. אזור מכוסה שפכים וולקניים - שטח נרחב מכוסה סלעים וחומרים געשיים. רעידות אדמה, כתוצאה מתהליך ההפחתה, חיכוך לוחות.
שאלה מספר 2
אקלים
א. הבדלים בתחנות:
כמות משקעים שנתית
טמפ' מקסימום
טמפ' מינימום
משרע טמפ'
עונות
תחנה 1 2979.6 מ"מ 27 מעלות צלזיוס 25 מעלות צלזיוס 2 מעלות צלזיוס גשום וחם כל השנה
תחנה 2 5.6 מ"מ 20 מעלות צלזיוס 15 מעלות צלזיוס 5 מעלות צלזיוס יבש כל השנה, טמפ' מתונות
קביעה - תחנה 1 איקיטוס
תחנה 2 טרוחיו
ב. גורם המשפיע בתחנה - קווי רוחב עולמיים, קרבה לקו משווה, כסות הקרקע, אזור אקלים טרופי, קו רוחב 4 דרום. טמפ' גבוהות, לחות כמות משקעים גבוהה.
תחנה 2 - זרמי ים קרים זרם הומבלוט (פרו), שאינם מעודדים יצירת לחות וגשמים לכן כמעט ואין משקעים, למרות קרבתה של טרוחיו לים.
ג. גורמי אקלים - אקלים מדברי באזור החוף, המונע ירידת משקעים ולכן אין אפשרות לגידולים חקלאיים, ומצד שני אקלים טרופי - עם כמות משקעים גבוהה, המקשה על פיתוח חקלאות. אקלים הררי, עם משקעים בצורת שלג מקשה על פיתוח חקלאות גם כן.
טמפרטורות - בשל רכס הרי האנדים, טמפ' נמוכות מאוד, המקשות על פיתוח גידולים חקלאיים.
שאלה מספר 3
אוכלוסייה
שינויים במבנה הגילים:
א. שיעור ילודה - בשנת 2000 שיעורי ילודה גבוהים. אוכלוסיית תלויים ילדים גילאי 0-14 מונה 8 מיליון ילדים לערך. בסיס רחב מאוד .
ישנה ירידה בשיעורי הילודה עד שנת 2030 שם אוכלוסיית התלויים ילדים בגילאי 0-14 מונה 7.2 מיליון ילדים לערך. בסיס הפירמידה נהיה פחות רחב.
תוחלת חיים - שנת 2000 תוחלת חיים נמוכה יחסית, קודקוד פירמידה צר. אוכלוסיית תלויים קשישים גילאי 65+ מונה 1.2 מיליון תושבים לערך.
עלייה בתוחלת החיים עד שנת 2030 אוכלוסיית תלויים קשישים גילאי 65+ מונה 4 מיליון תושבים לערך. קודקוד פירמידה רחב יותר.
ב. גורמים לשינויים בילודה - ירידה במסורתיות החברתית - עלייה במעמד האישה, רכישת השכלה, יציאה לעבודה עם דגש על פיתוח קריירה. פחות ידיים עובדות לחקלאות, עלייה במודעות לשימוש באמצעי מניעה, נישואין בגיל מאוחר כל אלו מורידים את שיעורי הילודה.
תוחלת חיים - פיתוח טכנולוגי - עלייה בנגישות לתרופות, חיסונים, פיתוח תשתיות של בתי חולים, עלייה בנגישות לתשתיות חשמל, מעלים את תוחלת החיים.
ג. השפעות אפשריות על החברה והכלכלה - אוכלוסיית מפרנסים גדלה, תוחלת החיים גדלה - התפתחות של אבטלה, עקב חוסר יכולתה של המדינה לספק תעסוקה למספר רב של אנשים.
עלייה בקבוצת המפרנסים - תוריד את יחס התלות, דבר אשר יאפשר לפתח את המדינה מבחינה כלכלית. יותר כסף פנוי לאנשים, עלייה בתמ"ג.
ירידה בילודה - יצירת פחות תלות, ואפשרויות פיתוח של המדינה.
שאלה מספר 4
עיור
א. מדרג עירוני חסר- כאשר לימה היא עיר ראשה, משום שהיא גדולה ביותר מפי 2 מהעיר השנייה במדינה - ארקיפה. גדולה כמעט פי 8. אין פיזור הגיוני ומסודר של האוכלוסייה במרחב.
גורם אפשרי:
1. עיור - מהכפר לעיר.
2. עיר בירה - כח משיכה כלכלי.
3. קולוניאליזם - הקמת העיר לימה עי הספרדים בעיר מנהל ונמל.
ב. יתרון - קרבה לים באזור מישור החוף, פיתוח נמל למסחר ופיתוח תעשיות סביב הנמל
מחצבים - נחושת, ברזל, כסף. בסיס לפיתוח תעשייה ותעסוקה.
חסרונות - אקלים מדברי - מחסור במים, אין עורף חקלאי מפותח לספק תוצרת חקלאית לעיר
רעידות אדמה/צונאמי - עקב קרבתה לאזור מפגש לוחות.
ג. 1975 - 1995 עלייה חדה באוכלוסיית למה מ 3.8 מיליון תושבים ל 7.5 מיליון תושבים. הכפלת אוכלוסייה בעשרים שנה.
הסבר - עיור מואץ- שלב התיעוש ומעבר של החברה הכפרית לעיר.
ריבוי טבעי גבוה - שיעורי ילודה גבוהים, לצד ירידה בתמותה עקב פיתוח של תשתיות, תברואה, מזון רפואה בעיר.
1995 - 2010 עלייה מתונה בגידול אוכלוסיית לימה מ 7.5 מיליון תושבים, ל 8 מיליון תושבים.
עיור מתון - פירבור והגירה מחוץ לעיר.
רוב אוכלוסיית פרו כבר עברה תהליך עיור ומתגוררת בערים, לכן נמצאת בשלב העיור המתון, ואפילו הגירה שלילית אל מחוץ לעיר, על מנת למצוא רמת חיים גבוהה יותר.
שאלה מספר 5
תיירות
א. גורמי משיכה לתיירות בפרו:
תרבות האינקה - מאצ'ו פיצ'ו, אתר היסטורי ארכיאולוגי הבנוי אבנים מסותתות.
ערים קולוניאליות - ארכיטקטורה מסורתית ובניה בהשפעה אירופית ספרדית.
אנשים - מגוון אתני של אינדיאנים עם אורח חיים מסורתי.
ב. גורמים נוספים המושכים תיירים לפרו:
רכס הרי האנדים - המספק נופים הררים, הרי געש פעילים המהווים אטרקציות תיירות.
אזור צפון מזרח פרו - יערות הגשם, עם מגוון רק של בעלי חיים.
אקלים מדברי לאורך חופי הים - תיירותSSS שמש חול ים.
ג. השפעה אפשרית של פיתוח התיירות על פרו:
הכנסת מטבע זר, ותרומה לתמ"ג, דבר אשר יאפשר את פיתוחה של המדינה.
פיתוח תשתיות לתיירות, כבישים, נמל תעופה.
פיתוח מקומות תעסוקה סביב ענף התיירות - בתי מלון, בתי הארחה, מסעדות, נהגים וכד'.
קושי בפיתוח התיירות - רמת פיתוח נמוכה, מחסור באמצעים כספיים לפיתוח הנגישות לתיירים ומתן שרותים ברמה גבוהה.
הפיתוח והתכנון המרחבי:
בשאלון זה שבע שאלות, ומהן עליך לענות על ארבע שאלות בלבד.
שאלה מספר 1
מדדי פיתוח
א. תמ"ג - תוצר מקומי גולמי. סך כל הערך הכספי של השרותים והסחורות המיוצרים בתחומי המדינה במשך שנה. אלו הן ההכנסות מהפעילות הכלכלית שהתבצעו בתוך תחומי המדינה, על ידי כל תושבי המדינה, כולל אזרחים זרים.
התמ"ג הוא מדד לעושר ורווחה כלכלית. זהו לא ממוצע ההכנסה השנתית של תושבי המדינה, אך הוא קרוב אליו. ככל שהתמ"ג גבוה יותר, רמת הפיתוח גבוהה יותר, ולהיפך.
תמ"ג לנפש - זהו התוצר המקומי הגולמי חלקי מספר תושבי המדינה. מחושב ב $ לנפש לשנה.
צריכת אנרגיה - זהו מדד כלכלי אשר מודד את צריכת האנרגיה הממוצעת לנפש בשנה. צריכת אנרגיה מתבטאת במוצרים הצורכים אנרגיה: מכוניות, מוצרי חשמל, מיזוגו כד', וכן שימוש תעשייתי באנרגיה. צריכת האנרגיה נמדדת בשעט"ן - שווה ערך לטון נפט.
ככל שהמדינה מתועשת יותר, צריכת האנרגיה בה גבוהה יותר, וכן ככל שרמת החיים גבוהה יותר, צריכת האנרגיה לנפש גבוהה יותר, ולהיפך.
ב. הקשר בין שני המדדים - ככל שרמת החיים גבוהה יותר ,התמ"ג גבוה יותר וכך צריכת האנרגיה גבוהה יותר. אנשים בעלי הכנסה גבוהה רוכשים יותר מכוניות, מוצרים חשמליים, התעשייה מייצרת יותר עבור האוכלוסייה, וכך בא לידי ביטוי הקשר הישיר בין שני מדדים אלו.
יוצאת דופן - סין - צריכת האנרגיה יחסית לנפש גבוהה ועמדת על 1500 שעט"ן, בזמן שהתמ"ג לנפש נמוך מאוד ועומד על 2500 דולר לנפש לשנה. צריכת האנרגיה גבוהה ביחס לתמ"ג, בשל הייצור הגבוה של מגוון רחב של מוצרים בתעשיות הקלות והכבדות השונות בסין , הדורשות אנרגיה רבה, ומצד שני שכר נמוך, כמות אוכלוסייה גדולה מאוד וערך סחורה נמוך, המורידים את התמ"ג.
ג. תמ"ג - מגבלות:
1. המדד לא מביא בחשבון הכנסות של עובדים מאותה מדינה בחו"ל.
2. המדד משקף ממוצע ולא את הרמה האמיתית, לדוגמא כאשר רוב העושר מרוכז בידי מעטים.
3. המדד מחושב בדולרים, באמצעות שער חליפין של אותה מדינה. כיום מקובל להשתמש בשער חליפין הנקרא "שווי כוח הקנייה".
צריכת אנרגיה - מגבלות:
1. לא כל צריכת האנרגיה מובאת בחשבון, במיוחד במדינות התת מפותחות שלם משתמשים בעצים, וגללי בעלי חיים לחימום והסקה.
2. אורחות חיים ותרבות - לדוגמא בארצות הברית התושבים מעדיפים לנסוע במכוניות פרטיות, בעוד ביפן התושבים מעדיפים לנסוע בתחבורה ציבורית, ואז נוצר עיוות של צריכת האנרגיה.
שאלה מספר 2
קולוניאליזם, גלובליזציה והאחדה תרבותית
א. האחדה תרבותית - דמיון של תרבות, ערכים וסגנון חיים במקומות שונים בעולם, ויצירת תרבות כלל עולמית אחידה בתחומים רבים כמו: אוכל, מוסיקה, אופנה וכד'
האחדה תרבותית שיצר הקולוניאליזם:
1. החדרת הדת הנוצרית - חיזוק מעמד הנצרות בקולוניות ובאזורים נחשלים.
2. שפה שנייה - הפצת תרבות ושפה, בעיקר הצרפתים.
ב. אמריקניזציה - קבוצות רבות בעולם מאמצות לעצמם מאפיינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים אשר נהוגים בארצות הברית - וולט דיסני כמו קוקה קולה , מקדונלד וכד'.
קניון - מרכז קניות המהווה סמל לתרבות צריכה. הקניון משמש לפנאי בידור ובילוי תחת קורת גג אחת. רוב הקניונים בעולם דומים זה לזה.
תרבות הצריכה - רכישה מסיבית וגבוהה של מוצרים ושרותים יותר ממה שזקוק לה האדם. רכישה בעיקר של מותגים.
ג. הגלובליזציה היא למעשה גלגול חדש של הקולוניאליזם משום שאחד ממאפייניה של הגלובליזציה הוא ניצול כח אדם ומשאבים של חברות רב לאומיות במדינות לא מפותחות, אמנם בשונה מהקולוניאליזם, לא על ידי כיבוש פיזי, אלה בדרך עקיפה של השקעות. ניאו קולוניאליזם, במטרה לייצר מגוון גדול של מוצרים. תרבות הצריכה הגלובלית משרתת את האינטרסים של החברות הרב לאומיות אשר רוצות להפיק מקסימום רווח.
שאלה מספר 3
אגלומרציה
ד. אגלומרציה - התקבצות מרחבית של אנשים, יישובים או פעילות כלכלית, פוליטית ותרבותית, למטרה של תועלת הדדית, תוך ניצול יתרון הגודל.
נוצר בדרך בה מתקבצים עסקים, חברות כלכליות, יזמים במקום מסוים, והוא צובר כח כלכלי ופוליטי רב. יתרון הגודל בא לידי ביטוי ביעלות גבוהה יותר ולרווח גבוה יותר.
ה. מאפיינים המסייעים להתפתחות אגלומרציה ביפן:
התקבצות מרחבית סביב מפרץ פנימי על מישור החוף, כאשר הבסיס הכלכלי הוא נמל, שעליו מבוססים מסחר ותעשייה , ייבוא של חומרי גלם (החסרים ביפן) וייצוא מוצרים מוגמרים.
רמת פיתוח גבוהה של יפן - משאבים אנושיים, כח אדם מיומן ומשכיל, השקעות של הון סביב הערים הגדולות ועיר הבירה.
ו. אי שוויון מרחבי ואגלומרציה:
ההתקבצות הזו של עסקים, הון, צרכנים בגלעין באה על חשבון השוליים ההולכים ונהיים חלשים יותר והפערים גדלים. לפי הגישה הקלאסית האגלומרציה מנציחה ומגדילה את הפערים בין הגלעין לשוליים ולפיה יש לצמצם את הפערים על ידי השקעות בשוליים (גישת הפיתוח האזורי) על ידי הגדרת אזורי עדיפות לאומיים, פיתוח תעסוקה, פיתוח מערכות תחבורה וכד'.
לעומת זאת גישת הפיתוח של עידוד אגלומרציות בגלעין, של פול קרוגמן, טוענת כי דווקא הסרת חסמיםDDD ישנן השפעות לטווח הארוך על השוליים, משום שהצמיחה המרוכזת בגלעין תחלחל ותזחל עם הזמן לשוליים. ככל שהגלעין יהיה גדול וחזק יותר, הפער יצטמצם מהר יותר ויחזק את השוליים.
שאלה מספר 4
כלכתה (קלקטה) - מיקום ושימושי קרקע
ד. גורמי מיקום:
1. קרקע פורייה - שוליה של הדלתא של נהר הגנגה. אדמת סחף פורייה המאפשרת לגדל גידולים חקלאיים.
2. מישור חוף ומקורות מים - כלכתה נמצאת על אזור מישורי דבר המקל על בניית תשתיות, לאורך נהר המשמש לה כמקור מים לחקלאות ולשתייה, ואף נתיב מסחר עם מוצא לים.
ה. שימושי קרקע:
אזור תעשייה - בסמוך לנהר הוגלי אשר מהווה נתיב תחבורה נהרי להובלה של סחורות.
מע"ר - בסמוך לנהר, מרכז היסטורי של העיר.
שכונות עוני - בשולי העיר, ליד מסילות הברזל.
בניה ברמה נמוכה - בעיקר מעברו המערבי של הנהר, התפתחות של העיר לשוליה.
ו. המע"ר בערים משתנה - מרכז העסקים הראשי עמוס וצפוף והביקוש לשטחים בו עדיין גבוה. כתוצאה מכך נוצרים מער"י משנה בעיר. המע"ר הישן לא יכול לעמוד בעומס בשל היותו במרכז ההיסטורי של העיר, עם רחובות צרים ומעט קרקע פנויה.
שאלה מספר 5
התחדשות עירונית
א. התברגנות - מעבר של אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי בינוני וגבוה, לשכונות חלשות בערים.
שלב ראשון - בעיקר רווקים מגיעים לשכונה ישנה ורוצים לרכוש דירות במחיר נמוך, יוצרת שינויים קטנים בשכונה. יוצר עניין אצל מתיישבים נוספים.
שלב שני - הגעה של מתיישבים חדשים שמזהים פוטנציאל כלכלי ורוכשים דירות, במטרה להעלות את ערך הנכס ברכשו, ולממש רווחים.
שלב שלישי - הרשות המקומית משקיעה משאבים ומטפחת את השכונה על ידי הכנסה של שרותים ציבוריים.
שלב רביעי - יזמים מזהים את הפוטנציאל ומקימים מגדלי מגורים. בשלב זה ישנה עוד הגירה של משפחות מהפרוורים לשכונה, ואו אנשים מבוגרים.
פינוי בינוי - פינוי אזורים מוזנחים וישנים מתושבים, תוך פיצוי ותשלום כספי עבור הפינוי. הריסתם של הבתים הישנים ובנייה של בתי מגורים חדשים, מרכזי עסקים, גנים וכד'.
שיקום שכונות - השקעות של כסף רב על מנת לשפר את התשתיות , המגורים, חזיתות הבתים והשקעה בשרותים חברתיים בשכונה. נעשה בישראל במשך 20 שנה מאז 1977 ביוזמתו של מנחם בגין, ראש הממשלה, דאז.
ב. התברגנות עירונית:
יתרון - פתיחה של בתי עסקים, מקומות בילוי, חנויות והחייאת השכונה שסבלה מהדרדרות.
חסרון - דחיקה של אוכלוסייה וותיקה מהשכונה, עלייה במחירי הדיור שאותה האוכלוסייה הוותיקה איננה יכולה לשלם.
פינוי בינוי:
יתרון - בנייה והקמה של שכונה חדשה עם תשתיות מפותחות,
חיסרון - לא פתרו בעיות של מצוקה אצל תושבי השכונה המקורית שפונו. הבעיות הועברו לשכונה אחרת. הרס המרקם החברתי עירוני והוצאת תושבים מסביבתם הטבעית בה חיו לאורך שנים.
ג. לדעתי השימור מעכב את הפיתוח העירוני משום שרוב המקומות לשימור, ואתרי המורשת, נמצאים בדרך כלל במרכז ההיסטורי של העיר, בה יש מחסור חריף בקרקע, ומלחמות על שימושי הקרקע הן רבות.
שאלה מספר 6
סוגי חקלאות
א. חקלאות קיום - מדינות פחות מפותחות.
חקלאות נדודים - עיבוד שדות במחזוריות, בעיקר באזורים הטרופיים. בירוא היער, עיבוד חלקה אדמה, כעבור מספר שנים, כאשר יורדת פוריות הקרקע, נודדים לחלקה אחרת, שם מתקיים אותו תהליך של בירוא, עיבוד וחלילה. באותו זמן החלקה הראשונה מתחדשת (הוברה), פוריות הקרקע עולה וכעבור תקופה חוזרים אליה החקלאים.
חקלאות רעייה נוודית - נדידה ורעייה עם צאן ובקר אשר משמשים כמקור מזון, פרנסה, בהמת מסע ועוד. הנדידה מותאמת לעונות השנה, וכך גם המרעה מותאם לתנאי המקום.
חקלאות אורז - חקלאות אינטנסיבית, הדורשת כח עבודה רב, ועבודה רבה. נפוצה במזרח אסיה, שאזורי אקלים טרופיים.
חקלאות מסחרית - מדינות פחות מפותחות
משק משפחתי מעורב - משק משפחתי אשר מגדלים בו מספר של גידולים, מהחי ומהצומח. שיטות מסורתיות בדרך כלל, כאשר עודפי התוצרת מיועדים למכירה בשווקים המקומיים. הגידולים השונים תומכים זה בזה ומשלימים זה את זה. עצם היותו משק מעורב מקטין את הסיכון להפגע ממחלות או פגעי טבע באחד מהגידולים.
משק מתמחה - מונוקולטורה - משק אשר בו מתמחה החקלאי בגידול אחד על שטח גדול. הגידול בהתאם לתנאי הקרקע והאקלים. לדוגמא מטעי קקאו, קפה, תה וכד'. התוצרת מיועדת בדרך כלל למדינות המפותחות. החקלאים או בעלי החוות פעמים רבות הם חברות רב לאומיות מסחריות.
ב. הקשר בין המשק לרמת הפיתוח
אורז לח - קיום כמזון. חקלאות אינטנסיבית ברמה נמוכה. הרבה כל אדם, לא מקצועי לא מיומן. תנובה גבוהה.
רעיית נדודים - רמת פיתוח נמוכה, משום שאין ייצור תוצרים חקלאיים . לא נדרש ידע או מיכון.
נדודים - שיטת גידול פרימיטיבית, שאינה משתמשת במיכון, אלא מנצלת את משאבי הקרקע הנמצאים. כמות המזון המופקת נמוכה, מה שמעיד על רמת פיתוח נמוכה.
משק משפחתי מעורב - משק קטן בדרך כלל, המספק את צרכי המשפחה, והיתרה מיועדת לשווקים. השיטות מסורתיות, רמת המיכון נמוכה, אין השקעה של משאבים רבים.
משקר מתמחה - ניצול של כח עבודה רב וזול. רוב ההון מושקע על ידי חברות רב לאומיות ומיועד ליצוא, כאשר את הרווח הגדול גורפת החברה הרב לאומית.
ג. חקלאות תאגידית - חברה מסחרית גדולה מאוד, רב לאומית, מנהלת את כל התהליך - מהזרע עד הסופרמרקט. החברה מפתחת את הזנים, מגדלת את הגידולים, או רוכשת אותם מחקלאים, אוספת ומאחסנת את התוצרת, מעבדת את המזון, ומפיצה אותו באמצעות כלי התחבורה שברשותה לרחבי הגלובוס.
החקלאות התאגידית הולכת וגדלה, משום שהיא מנצלת את יתרון הגודל, הון שברשותה, רוכשת ומשתלטת על משקים חקלאיים קטנים, הרווחיות שלה עולה, והיא עלולה ליצור מונופול בתחומה, ובכך יפגעו החקלאים והצרכנים.
שאלה מספר 7
מחצבות וסביבה
א. המפגע הסביבתי בעקבות הכרייה והחציבה פגיעה נופית, צלקת בצלע ההר אשר נשארת חשופה.
ב. שני מפגעים בעקבות כרייה וחציבה:
1. כמויות גדולות של פסולת.
2. זיהום קרקעות בעקבות ירידת גשמים ושטיפתם של רעלים המצויים בסלע, או ששימשו כחלק מתהליך ההפקה וההפרדה של המינרל.
3. תפיסה של שטחים רבים.
4. זיהום אוויר כתוצאה מתהליך הכרייה.
5. סכנת התמוטטות מכרות, וסכנת פיצוץ כתוצאה מהצטברות גזים במכרות.
ג. העקרון הבא לידי ביטוי בתמונה 2 הוא פיתוח בר קיימא - פיתוח אשר מבוסס על ראיית הצרכים העתידיים של הדורות הבאים, להנות ממשאבי הטבע הקיימים כיום.
מיושם על ידי שיקום סביבת המחצבה שנסגר באמצעות נטיעת צמחייה והפיכתו לריאה ירוקה, שיטוח של הפסולת וסלילת שבילים, שילוב של פסלי אומנות והפיכתה של המחצבה לפארק, בו יכולים גם הדורות הבאים להנות
רוצים לקבל עדכונים על פתרון בחינות הבגרות הבאות? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
למידע נוסף וייעוץ מקצועי - ביה"ס "לחמן בגרות ופסיכומטרי" www.lachman.co.il, לחמן בפייסבוק