כמדי שנה, יתחילו מחר (חמישי) עשרות אלפי תלמידים את דרכם במערכת החינוך. לפני 60 שנה, היה ביניהם גם עודד בן עמי - ואת פניו קיבלה בלהה ירדני, מורתו בכיתות א' וב'. "מאז ראיתי אותך רק על המרקע, ותמיד הצקתי לכולם 'הנה, זה היה תלמיד שלי'", סיפרה היום בריאיון לשש עם עודד בן עמי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
באותו יום זכור, לא רק עודד היה חדש בבית הספר. "אני מורה שנה שנייה בסך הכל, מורה צעירה ורווקה", היא נזכרת. "נשארתי 35 שנים בבית הספר ויצמן ברחובות, וממנו יצאתי לפנסיה. טיפסתי בו עד שהייתי מחנכת כיתה ו'", הוסיפה. "כיתה א' היא כיתה קשה ומאתגרת - ואם בשנה אחריה מחזירים אותך ללמד בכיתה א', את לא קוצרת את מה שהשקעת", הסבירה. "הרבה פעמים הגעתי לעימות עם המנהל כשביקשתי שיישלח אותי הלאה".
לדברי ירדני, לאורך השנים הבחינה בשינוי גם בתלמידים - אולם בעיקר בהורים שלהם. "ההורים בעבר כיבדו את המורים והעריכו את העבודה שלנו", היא מתארת. "כיום ההורים הצעירים חושבים את עצמם להרבה יותר מלומדים מהמורים, וזה משליך על התלמידים".
ירדני אף התוודתה - בהומור, כמובן - כי היא תרמה להדתה במערכת החינוך, שלאחרונה הפכה לנושא משמעותי בקרב הורים רבים. "בכיתה ב' קיבלו את ספרי התורה, וכשאני הייתי תלמידה היינו מתחילים כל שיעור תורה בשירת 'על שפת ים כנרת' ובחבישת כיפות בקרב הבנים - אז נכנסתי לכיתה והודעתי שכך יהיה גם אצלנו", הסבירה. "אבל זה היה בית ספר סוציאליסטי, ואחד האבות התלונן אצל המנהל. הסרנו את הכיפות".
לדברי ירדני, "היום יש ימי הכנה לקראת כיתה א', אז התלמידים באים הרבה יותר בשלים ומוכנים". עם זאת, היא לא מוותרת על האיחולים: "אני בערב ה-1 בספטמבר מטלפנת ומברכת את כל הנכדים הלומדים בהצלחה לקראת השנה החדשה" ולסיום מחלקת את הטיפ המנצח: "להקשיב ולשתף פעולה".