לימודי האזרחות בבתי הספר עמדו בלב הסערה בשנה האחרונה לאחר שבחדשות 2 נחשפו טיוטות שנויות במחלוקת של ספר הלימוד החדש. לבסוף, שונו מרבית הציטוטים בגרסה הסופית של הספר, אבל מסמך נוסף ללימודי האזרחות - "המושגון" מעורר ויכוח נוקב. היום (רביעי) קבע בג"ץ כי אין לחלקו עד שמשרד החינוך יספק הסברים ותשובות בנושא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
החלטת בג"ץ באה בעקבות עתירה שהגישו "הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך" המורכבת מאנשי אקדמיה, מורים לאזרחות ונציגי פורום ועדי ההורים היישוביים. בקואליציה לדמוקרטיה טענו שהמושגון, המאגד בתוכו מושגים מרכזיים בתחום האזרחות, מעמיק שסעים בחברה ומכוון לאידיאולוגיה ספציפית שמדירה ערבים וחילונים. בית המשפט העליון החליט להוציא צו זמני שאוסר על פרסום המושגון.
העותרים טענו כי המיעוט הערבי בישראל מוצג בצורה מגמתית במסמך. כך למשל נכתב במושגון: "הרוב הגדול של ערביי ישראל הם מוסלמים, מיעוט מתוכם נוצרים - חלק מן הנוצרים אינם מעוניינים להזדהות כערבים. לרבים מהם בני משפחה במדינות ערב. ניתן לזהות בקרב החברה הערבית בישראל מגמות של השתלבות במדינה ובחברה לצד תהליכי בידול והזדהות עם המאבק הפלסטיני נגד מדינת ישראל".
כמו כן נכתב בעתירה כי כל הדוגמאות העוסקות בהצדקות למדינת לאום מדגישות את זהותה היהודית של ישראל תוך התעלמות ממגוון האוכלוסייה הישראלית, למשל: "מדינת לאום אתנית תרבותית היא בסיס לסולידריות חזקה בין רוב האזרחים בגלל הקשר הלאומי ביניהם. סולידריות זו מחזקת את יציבות המדינה (מונעת מלחמת אזרחים)/ מחזקת דאגה לרווחה (שיכולה להועיל גם לקבוצות המיעוט)". עוד נכתב: "יש הטוענים שהסכמתם של רוב אזרחי ישראל על הגדרתה כמדינה יהודית מחזקת את הסולידריות בינהם ומסייעת לחוסנה של המדינה".
בקואליציה לדמוקרטיה בחינוך ציינו גם כי הטענה החוזרת במסמך, לפיה נושא חוקי היסוד ובית המשפט העליון נמצאים במחלוקת ציבורית, הם "תעמולה בולטת". בעתירה נטען שהמסמך ותכניו היו אמורים להיות מאושרים בוועדת מקצוע האזרחות - ועדה מקצועית ומגוונת בהרכבה - אך הוכן ללא אישורה. העותרים הדגישו כי לכלי זה יש השפעה רבה על עיצוב ותוכן המקצוע. עוד נטען כי במהלך חיבור המסמך שלושה חברי וועדת המקצוע התפטרו עקב.
יו"ר הפורום האקדמי לאזרחות ד"ר ריקי טסלר, אמרה עוד לפני הדיון כי "על תהליך עיצוב הוראת האזרחות הרצויה בישראל היהודי והדמוקרטי השתלטו נציגים בעלי השקפת עולם, שמפרשים 'יהודית' במובן הדתי-אורתודוכסי ו'דמוקרטית' במובן הלאומי-אתני והם מנסים לכפות את השקפת עולמם על שני הזרמים הגדולים שהודרו מההליך: הממלכתי והערבי".