היום ייפתחו אירועי שבוע הספר העברי, עם ירידי ספרים בכל חלקי הארץ בהם יוצעו מגוון הנחות ומבצעים על ספרים מכל הסוגים והז'אנרים. נתונים חדשים ומפתיעים שמפרסמת "הספרייה הלאומית", לכבוד פתיחת האירועים, מלמדים על הרגלי הכתיבה והמאפיינים החברתיים שמאחורי 7,300 הספרים שיצאו לאור בדפוס אשתקד.
עדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לא מפתיע, כי רובם המוחלט של הספרים שיוצאים לאור נכתבים בשפה העברית (89%), בעוד 4.4% נכתבים בשפה האנגלית ורק 3% מהספרים יוצאים בשפה הערבית. בעשור האחרון ניתן להבחין באחוזים ניכרים של ספרים הנכתבים בשפה שאינה עברית - כמו רוסית, צרפתית, יידיש ואף רומנית.
מבין כלל הכותבים והסופרים בחברה הישראלית - רק 35% הן נשים. מבט מעמיק יותר מלמד כי בקרב החברה החרדית אחוז הנשים שכותבות ספרים נמוך יותר מבחברה הכללית, אך לא בהרבה (31% לעומת 36% בחברה הכללית). בחברה החרדית, 48% מכותבי הפרוזה וספרות הילדים הן נשים, לעומת שיעור של 40% נשים בציבור הכללי.
ניתן גם לראות עליה במספר ספרי הילדים שמפורסמים בשפה הערבית, אך רובם מיועדים לגיל הרך ולא לילדים בוגרים יותר. בעשור האחרון פורסמו ונקלטו בספרייה כ-1,000 ספרי ילדים לשנה בממוצע.
בתחום ספרות הפרוזה, בעשור האחרון פורסמו בין 1,150-1,300 ספרים בשנה, כולל תרגומים. בשנים האחרונות חלה מגמת ירידה קלה במספר ספרי הפרוזה שרואים אור בעברית (כ-65% מספרי הפרוזה בארץ - בעברית).
נתון נוסף מלמד על העדפה ברורה של פרסום שירה ישראלית מקורית על פני שירה מתורגמת. רק 10% מספרי השירה הינם תרגומים. מבין ספרי השירה המקורית, 80% הם בעברית. מפתיע לדעת כי השפה השנייה הפופולרית בקרב ספרי השירה היא דווקא רוסית (13%), ולא אנגלית.
מבחינה מערכתית, נראה שישנה ריכוזיות מסויימת בשוק פרסום הספרים. כמעט 40% מהספרים המסחריים פורסמו על ידי עשרה חברות הוצאה לאור. מנגד, רק 46% מהספרים הושקו על ידי 200 חברות מו"לים קטנים.