בעליהם של שני כלבים מהצפון החליט לאיים בתביעה ייצוגית על יבואן אוכל לכלבים ישראלי שמשווק את המוצרים שלו בחנויות לחיות בכל הארץ. אחת מהסיבות שהובילו לאיום בתביעה היא כי בעל הכלבים מצא שעל האריזה של האוכל לא צוין שהאוכל אינו למאכל של בני אדם.
את החבילה הראשונה קנה בחנות לחיות בקריות: מזון סלמון שמתאים לגזעים קטנים. לטענתו, לא צוינו על האריזה פרטים מהותיים כמו סוג המזון, האם הוא יבש או רך ומהי (בעברית) הכמות המומלצת לצריכה לפי משקל הכלב. כמו כן, בראש התווית שאמורה הייתה להיות מודבקת על האריזה, לא צויין "לא למאכל אדם".
התובע לא הסתפק בחנות זו והלך לבדוק בחנות נוספת בירכא, שם מוכרים את האוכל של אותו היבואן. הוא מצא כי גם שם חסרים פרטים מהותיים מבחינתו - וטען להטעייה של הצרכן על ידי היבואן.
היבואן קיבל את האיום בתביעה דרך אפליקציית המסנג'ר שלו בפייסבוק ותהה מדוע יחשוב הצרכן שאוכל לכלבים שנמכר בחנות לחיות יהיה מיועד למאכל של אדם. לשם כך, הוא פנה לארגון "די לסחיטה" של חה"כ לשעבר אביר קארה ולייעוץ המשפטי שלהם, ובשיתוף פעולה עם לשכת המסחר, הגיעו לבסוף לפשרה עם התובע עוד לפני הגשת התביעה בתשלום של 2,000 שקלים בלבד.
עורך הדין רותם דרוויש, שעזר ליבואן בייצוג מול התובע, אמר: "משקיבלנו את מכתב ההתראה לידינו נדהמנו מהיצירה המשפטית. ה'לקוח' מלין בין היתר כי על האוכל שקנה לכלבים שלו מחנות מזון, לא צוין בגודל, בגופן ובצבע בולטים לעין כי מדובר במזון שאסור למאכל אדם. הוא הוסיף כי נפגעת התכלית של קידום בטיחות, ועוד ציין כי נגרמו לחברי הקבוצה נזק בריאותי בפועל. מי אלו בעלי הקבוצה? הכלבים? כבר בקריאת המכתב היה ברור לנו כי התלבשו פה על בעל העסק במטרה לסחוט ממנו כספים".
"משרדינו עוסק בשנתיים האחרונות במתן תמיכה לעסקים שנסחטים ע"י עורכי דין, דרך ארגון 'די לסחיטה' של חה"כ אביר קארה, לכן היינו יכולים לומר שהמכתב חריג", ציין דרוויש. "ואולם, קומץ של עורכי דין פועל לרדוף בעלי עסקים בכדי למלא את כיסם. עצה לעסקים - תקראו טוב את המכתבים, תעברו על העובדות, תתעדו, תקליטו ואל תשלמו לסחטנים - אל תאכילו את המפלצת".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב על איום התביעה: "זו דוגמא נוספת לניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות. יבואן הפר מספר הוראות בחוק הגנת הצרכן, שקשורות לסימון של מזון כלבים וביניהם גם מחסור בסימון 'לא למאכל אדם'. האם אדם נכנס לחנות חיות וחושב שהוא קונה מזון לעצמו? עד מתי ניתן לחבורה של 'עוכרי דין' תאבי בצע לפגוע במגזר העסקי, לגרום להפסדים כבדים לבעלי העסקים, ובכך להביא לעליית מחירי המוצרים והשירותים, רק כדי שאלה יוכלו לכסות את נזקיהם?".
"עסקים בישראל נמצאים בסביבה רגולטורית מטורפת עם אלפי חוקים ותקנות, והסיכוי שלהם למעוד בתום לב ולהילכד ברשת - גבוהה מאוד", הוסיף תורג'מן. "כלי התובענה הייצוגית אמור להישמר למקרים הקשים באמת, ולמול הגופים הענקיים והחזקים במשק הישראלי. מדובר בכלי מקביל לנשק יום הדין ולא להפרות חוק מהמדרג הנורמטיבי הנמוך".
חה"כ לשעבר אביר קארה שמוביל כאמור את המאבק "די לסחיטה", אמר: "ישראל היא שיאנית עולמית בתביעות ייצוגיות. הטירוף הזה נובע מהנזקים החמורים של חקיקה עודפת בכנסת. בעקבות המאבק, אני מטפל בעשרות פניות של נסחטים ביום כנגד עורכי דין שמחפשים הפרות איזוטריות או מנצלים פרצה בחוק במטרה לסחוט כספים מאזרחים. העברנו בכנסת בקריאה ראשונה את תיקון חוק מס' 16 לתובענות ייצוגיות ואנחנו נמצאים בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית כדי לשים סוף לתופעה החמורה של סחיטת יזמים ואזרחים מעולים".
תגובת עורך הדין מוטי לוי, שמייצג את התובע: "מדובר ביבואן שסבר שהוראות הדין הנוגעות לתקנות סימון המזון לא חלות עליו והחליט לא לסמן כדין את מוצריו כלל (לרבות סוג המזון, הכמות לצריכה, אופן שימוש והרכב מזון, פרטי היבואן ועוד). נזכיר כי תכליות החוק נועדו בין השאר לשמור על בריאות בעלי החיים של כולנו".
"בעל הכלב גילה אזרחות טובה, והשקיע מאמצים להראות כי מדובר בהפרה בוטה ונרחבת של החוק שעלולה לסכן כלבים רבים. חרף הראיות הברורות פנינו במכתב פנייה מוקדמת כדי לבחון אפשרות לייתר הליכים משפטיים ולשמוע את הצד השני".
"לאחר פנייתנו היבואן הבטיח ואף התחייב בהסכם לתקן את הפרות החוק שנועדו לשמור על בריאות בעלי החיים. יתרה מכך, בעקבות השיח שהתנהל ובין השאר הטענה כי לא מדובר ביבואן גדול, החלטנו לוותר על שכר טרחה ולהסתפק בשיפוי מינימלי של בעל הכלב בלבד על מקצת ההוצאות שהוציא לתיקון ההפרה. בנסיבות אלה, הציבור ובעלי החיים יצאו נשכרים ואנו תקווה כי כלל יבואני המזון יקפידו על הוראות החוק".