כשבוע לאחר חזרתה חושפת היום (שישי) שורדת השבי לירי אלבג פרטים מתקופת השבי הארוכה שלה בעזה ומספרת על הגבורה יוצאת הדופן שלה. לירי סיפרה למשפחתה ולקרוביה כי היא שיזמה את סרטון אות החיים שחמאס פרסם בהשתתפותה, וכי סירבה לרדת למנהרות.
לירי סיפרה שבמהלך תקופתה בשבי היא הצליחה לצפות בטלוויזיה מעט ולשמוע רדיו. "בשלב מסוים ביקשתי מהם שיפרסמו סרטון", העידה. "רציתי שלמשפחה שלי יהיה אות חיים. אמרתי להם שאבא שלי חזק וששומעים אותו, והם באמת צילמו אותי".
התצפיתנית שנחטפה מנחל עוז אמרה כי ידעה בדיוק מה קורה בישראל. "זה לא היה קל להבין שזה הולך להיות ארוך, אך השתדלנו להיות אופטימיות ולנהל את המצב", סיפרה לירי על השהייה בארוכה בשבי.
לירי הצליחה ב-15 החודשים להימנע מירידה למנהרות. היא סיפרה כיצד הצליחה לעשות זאת: "בשלב מסוים המחבלים רצו להוריד אותי למנהרות ולא הסכמתי. אמרתי להם שאני לא מוכנה לסבול את השקט ואת הבדידות".
אחרי חזרתה, אמרה לירי למשפחתה את המסר הזה : "מאיים עליהם שאנחנו מאוחדים, שאנחנו כוח. הכי חשוב להוציא את כל החטופים ומהר - כל דקה זה נצח".
השבוע חשפה בתוכנית "עובדה" שורדת השבי עמית סוסנה כיצד הצילה לירי את חייה בתקופה שבה שהו ביחד בשבי. עמית סיפרה כי לאחר שעברה עינויים ויחס קשה, לירי הצליחה לשכנע את שוביה שהיא אינה חיילת. "לירי היא משהו מיוחד, היא כוח. אמרתי לה, 'לא יודעת אם היו הורגים אותי או לא, מבחינתי את הצלת את החיים שלי'", העידה עמית.
לא התקלחו, נאלצו לבשל למחבלים: התנאים הקשים של התצפיתניות
משיחות שניהלו השבות עם בני משפחתן עולה כי היו תקופות שלא היה להן אוכל, צה"ל תקף קרוב והן פחדו - ותמכו זו בזו. מעדויות של שבות ששהו עם התצפיתניות בעבר עולים הממצאים האלה:
- חלקן פגשו בכירים מאוד בחמאס.
- חלק מהזמן הן שהו בדירות של אזרחים, וביתר הזמן במנהרות.
- חלקן לא קיבלו טיפול רפואי ראוי, והיו ללא מקלחת או תנאים סניטריים במשך חודשים.
- חלק מהנשים נאלצו לבשל למחבלים ולנקות את השירותים.
- חלקן הורעבו והוחזקו בחושך במשך זמן רב.
- על החטופות, כך לפי העדויות, נאסר להחזיק ידיים או לבכות יחד.
אביה של לירי, אלי אלבג, סיפר הבוקר על על חזרתן של חמש התצפיתניות. "הן לא צריכות לדבר ביניהן, גיבורות שהנדסו את המחבלים. כל אחת גיבורה שיצאה מהתופת", סיפר אלבג על החברות המיוחד שנוצרה ביניהן במהלך התקופה הקשה. "זה משהו שאנחנו לא יכולים להבין, הן היו יחד 477 יום, הן יודעות לתקשר בשפת הסימנים ועם העיניים כבר מבינות אחת את השנייה. יש להן את השפה הערבית שהן כבר מבינות, בבית החולים הן מדברות בערבית אם הן רוצות להסתיר מאיתנו משהו".