הסיפור הבלתי ייאמן על ד"ר יואב ביחובסקי הובא כאן לפני שמונה חודשים. רופא בכיר במחלקת הטיפול הנמרץ בבית החולים סורוקה, שנפצע קשה בלחימה בעזה – והגיע כמטופל לאותה מחלקה שבה עבד. הרופאים והרופאות שטיפלו בפצוע האלמוני, שסבל מפגיעת ראש קשה, לא דמיינו כי מי שנמצא על שולחן הטיפולים הוא חברם האהוב מהעבודה. שישה שבועות לאחר תחילת השיקום שלו שוחחנו עם ביחובסקי, שהבטיח: "עוד אחזור לטפל במחלקה". מאז מימש ביחובסקי את ההבטחה שלו וסגר את המעגל כשחזר לבית החולים – הפעם שוב כרופא.
התנדב למילואים, ספג נ"ט – ולא זוהה על ידי עמיתיו כשפונה אל המחלקה שבה עבד
בשנה שעברה, בסוף חודש מרץ, כשהלחימה בעזה עוד הייתה בעיצומה, הגיעו לבית החולים סורוקה שלושה פצועים. ד"ר שחר נגב קיבלה אותם בחדר הטראומה, והתחילה בטיפול בפצוע הקשה ביותר - שהיה מחוסר הכרה. "אני פותחת לו את הפה, לפני שאני מנשימה, והוא עוזר לי. הוא פותח את הפה - חשבתי לעצמי 'איזה פצוע נחמד, הוא עוזר לי לבדוק אותו'", היא לא דמיינה כי הפצוע הזה הוא הרופא הבכיר מהטיפול הנמרץ, הדוקטור עם החולצות המצחיקות.
עם פרוץ הקרבות ב-7 באוקטובר ביחובסקי התגייס למילואים כרופא קרבי. בגיל 47 הוא כבר עבר את גיל הפטור – אבל החליט שהוא לא רוצה להישאר מאחור. מאז הוא נכנס כמה פעמים לעזה, טיפל בפצועים בשטח, וחזר למחלקה שלו בבית החולים, שם המשיך להילחם על חייהם של פצועי המלחמה ושל אנשים נוספים. בכניסה האחרונה שלו לח'אן יונס הרכב המשוריין שבו שהה נפגע מטיל נ"ט – ומשם פונה ביחובסקי לבית החולים.
לאחר שזוהה בבית החולים הצוות הרפואי הוכה בהלם, אך התעשת במהירות והמשיך לטפל בו: "היינו צריכים לקחת נשימה עמוקה ולהתנתק מהסטרס שמתחיל לחלחל בפנים - ופשוט לעשות מה שצריך לעשות", שיתפה ד"ר נגב.
מיכל זאדה, אחות במחלקה של הרופא הנערץ, סיפרה כי חלק מהאחיות הרגישו שאינן מסוגלות לטפל בו: "שאלתי מי יהיה מסוגל נפשית לטפל בו מבלי להתפרק. היו אחיות שאמרו שזה קשה להן מדי ושהן מפחדות שלא יפסיקו לבכות. זה מאוד הגיוני כי זה היה מאוד טרי – וכי הוא היה מאוד אהוב".
אחרי שלושה שבועות, ד"ר ביחובסקי יצא מטיפול נמרץ לבית לוינשטיין לשיקום. כשנשאל מה הדברים שאליהם הוא הכי מתגעגע, ענה כי אלו הדברים הפשוטים: לחזור לבית, לאכול כמו בן אדם, להיות אבא. וכן - גם "לחזור לעבודה". "זו עבודה מדהימה", סיפר, והבטיח שישוב למחלקה. הבטיח – וקיים.
הפצוע הקשה שוב בטיפול הנמרץ – הפעם כרופא
ד"ר ביחובסקי חזר לעבודה בבית החולים סורוקה לצד עמיתיו שטיפלו בו באופן מסור. חבריו לא מסתירים כי מבחינתם, מדובר בלא פחות מנס: "במקרה הכי טוב חשבנו שנצליח לגמול אותו מנשימה", סיפרה זאדה. היא סיפרה כי אנשי הצוות הרפואי חשבו שבתרחיש האופטימי ביחובסקי יגיע למוסד סיעודי. שיחזור לעבודה? מבחינתם מדובר היה בחלום.
ביחובסקי סיפר שהוא לא זוכר הרבה מהשהות שלו במחלקה כפצוע. "פה דקה, שם דקה – אבל לא יותר משעה בסך הכול". פרופסור מוטי קליין, מנהל הטיפול הנמרץ במחלקה, היה אחד מהרופאים שטיפלו בביחובסקי – וגם זה שהחליט לקבל אותו בחזרה לעבודה. הוא סיפר כי הם לא קיבלו את הרופא האהוב בחזרה לפני שווידאו שהוא כשיר לחלוטין: "הקמנו מערך שלם שהסתכל עליו, מתוך חברות, ובדקנו שהוא כשיר לחזור".
קליין הראה צילום CT ששמור אצלו במכשיר הטלפון הנייד - ומראה את הפגיעה הקשה של ד"ר ביחובסקי. "יש רסיסים שיישארו", הוא אמר, והוסיף שיש דם שנשאר קרוש במוח. "20 אחוז מהמוח לא קיים, אבל המוח כנראה יודע לפצות על זה" הסביר ביחובסקי.
עמיתיו לעבודה סיפרו כי לא רק שד"ר ביחובסקי חזר לעבודה במלא המרץ - אלא שהוא כלל לא השתנה: "הוא יצא מזה עם שכל שמור, ועם כל החוש ההומור שלו". כששואלים אותם במה הוא בכל זאת השתנה, הם אומרים שהקול החלוש שלו, לצד מכשירי השמיעה שהוא נעזר בהם, הם השינוי המשמעותי. הם צחקו: "הוא מסנן אותנו כשהוא רוצה".
ביחובסקי סיפר בצחוק שהחברים לא עושים לו "הנחות" - ועוקצים אותו בלי סוף: "מי שהחליף אותי ככונן או בתורנות כבר רומז לי שהגיע הזמן להחזיר את החוב".