משפחתה וחבריה של התצפיתנית אגם ברגר התכנסו הבוקר (חמישי) לצפות בהתרגשות בשחרורה משבי חמאס אחרי 481 ימים. זהבית, בת דודתה, אמרה לחדשות 12: "לראות אותה על הרגליים אחרי כל כך הרבה זמן, על הרגליים, מנופפת לשלום - זו תמונת הניצחון שלה". חברותיה ששוחררו מהשבי בשבת צפו גם הן באגם משתחררת, ולדברי נוכחים צעקו מהתרגשות.
"זה אושר לא אמיתי, אני מעריצה שלה", אמרה זהבית. "אנחנו רוצים לראות אותה מגיעה לאימא שלה, וזה מה שחשוב לנו כרגע". קרובת משפחה אחרת אמרה שהם מחכים יותר מכל לראות את החיבוק שלה עם ההורים, שלומי ומירב.
נגה, חברתה של אגם שהייתה איתה בקורס התצפיתניות שהסתיים ימים ספורים לפני חטיפתה לעזה, תיארה את הרגע כ"המאושר ביותר בחייה". "אגם בבית, וזה הדבר היחיד שחשוב עכשיו", אמרה נגה. "התפללנו וייחלנו וחיכינו ונלחמנו בשיניים בשבילה. אגם כאן, ואפשר לחזור לנשום. כל הקושי שהיה מתנקז לרגע הזה שהיא כאן עכשיו, ושום דבר אחר לא מעניין. כמה זמן שהיה לוקח - היינו מחכים לה".
ד"ר קורן פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון, סיפרה כי התצפיתניות לירי, נעמה, קרינה ודניאלה ששבו בשבת צפו בבית החולים במשדר וצעקו מהתרגשות כשראו את אגם משתחררת, והוסיפה כי החזרה שלה היא חלק מהריפוי שלהן.
בבית מגוריה של אגם ומשפחתה בחולון חגגו עם ספר תורה. "אגם אומנם הייתה בשבי של חמאס, אבל היא הייתה עם שליחות", סיפרה קרובתה. "ילדה עם אמונה, עם ערכים, עם חוסן. ההורים שלה האמינו לאורך כל הדרך שהיא תגיע הביתה".
משפחתה של אגם ברגר ביקשה למסור: "תודה לאל שהגענו לרגע הזה ואגם הגיבורה שלנו שבה אלינו אחרי 482 יום בידי האויב. הילדה שלנו חזקה, מאמינה ואמיצה. אנחנו מבקשים להודות לכוחות הביטחון ולכל עם ישראל על כל התמיכה והתפילות. כעת אגם ואנחנו נוכל להתחיל את תהליך השיקום, אך השיקום לא יסתיים עד אשר כל החטופים ישובו לביתם".
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנרצחה בשבעה באוקטובר, אמר: "אגם האהובה, התצפיתנית האחרונה מנחל עוז, חוזרת עכשיו הביתה סוף סוף. הסיוט של 'הבנות של אף אחד' נגמר. אך תם ולא נשלם. עכשיו, הגיע הזמן לתת תשובות לבנות היקרות, לנו, ולכל עם ישראל. איך זה קרה לנו? אסור אסור אסור שזה יקרה שוב. ועדת חקירה ממלכתית עכשיו. זה המינימום".
גם איילת אילת, אימא של התצפיתנית שיר אילת ז"ל שהייתה המפקדת של התצפיתניות שנחטפו מבסיס נחל עוז התייחסה: "חיכינו לרגע הזה מאוקטובר 2023, מהשנייה שהבנו את המכה שנפלה על מוצב נחל עוז. והאובדן האישי והקשה של בתנו לא נגמר בה, הוא ישר התקשר עם החטופות החיילות שלה".
"הלב עם החטופות החיילות של שיר שהצליחו לשרוד את הגיהינום, מלבד נועה מרציאנו לצערנו", הוסיפה האם השכולה. "מבחינתנו, זה סוג של סגירת מעגל, טיפת אור בתוך החושך הפרטי והלאומי מתוך סבב גדול של בנות בכל זאת ניצלו מהן כמה בנות, ויש בכך מעט נחמה".
"אבא של שיר לא אמר עד כה על שיר 'נוחי על משכבך בשלום, זה הזמן להגיד .הלוואי שכל חטופינו יחזרו הביתה, זה חובתנו להם", אמרה אילת.