הכאב המשותף של משפחות החטופים בעסקת השחרור, תפס תפנית דרמטית לאחר 7 באוקטובר, מאז, נכנסו לחיינו מונחים חדשים, כמו "שלב א", "שלב ב", כאשר משמעויותיהם לא נותרות מוגדרות באופן ברור. המושגים הפכו לאבן נגף בהבנת ההסכם, ובמיוחד כשמדובר במשפחות של "שלב ב", שבני משפחתם לא יזכו להשתחרר בשלב הראשון של העסקה. איציק, אלון ולישי, בני אותן משפחות, שיקיריהם לא נמצאים ברשימת ה-33 שישוחררו בשבועות הקרובים.
לישי מירן, אשתו של עמרי שנמצא בשבי בעזה, מתארת את התחושות הקשות שמלוות את המשפחות במצב כזה. "זה אומר לקום בבוקר ולענות לרוני שוב ושוב שאימא לא הצליחה להחזיר את אבא", היא משתפת. עם כל צעד של התקדמות עבור משפחות שלב א', היא מרגישה גם אשמה. "למה אנחנו לא מצליחים להביא את הבעל שלי הביתה? אולי אני לא עשיתי מספיק?" היא שואלת את עצמה.
לצד תחושות האשמה מצטרפות גם תחושות פחד וחוסר ודאות. אלון נמרודי, אביו של רב"ט תמיר נמרודי שחטוף בעזה, מדבר בכאב על הפחד שמא לא יהיה שלב שני בעסקה, ובכך יתפוגג הסיכוי להחזרת יתר החטופים. "הפחד שלי הוא שכל אלו שנשארים שם יישכחו, ושהם לא יחזרו," הוא אומר.
אך לא רק הפחד הוא שמניע את הכאב. איציק הורן, אביהם של יאיר ואיתן הורן החטופים בעזה, מתאר תחושות של חוסר צדק שנכפות עליו. "אם מישהו היה רוצה לכתוב תסריט אימים, הנה הסיפור הזה, סיפור אישי שלי, תפור בדיוק", אומר, תוך שהוא משווה את תחושת ההתעלמות של בניו מהסדר השחרור לשואה. "זה סלקציה, כמו בימי הנאצים," הוא מוסיף בכאב.
העובדה שבני משפחות שלב ב' לא זוכים לראות את יקיריהם יוצאים ברשימה הראשונה של השחרורים הופכת את המציאות לקשה מנשוא. "זה משהו שבחיים לא הייתי מצפה שיקרה במדינה שלי", אומר איציק, שממשיך לדאוג לעתיד של בניו כל יום מחדש. תחושותיו של אלון נמרודי משתלבות בדיוק באותו קנה, כאשר הוא מדגיש: "העסקה הזו לא צריכה להסתפק בשחרור 33. היא צריכה לכלול 98, ולא פחות. לא צריכות להיות הפוגות ואין מקום לעיכובים".
לישי מירן גם היא שותפה לחשש מהעיכובים המתמשכים. "אני מקווה מאוד שמישהו לא יתפוס את הכיסא וימנע את שלב ב'. נשארו שם יותר מ-60 חטופים", היא אומרת בקול רועד. "המאבק שלנו לא רק עבור הראשון, אלא גם עבור האחרון".
אם איתן רואה את השחרור של יאיר, מה אתה אומר לו?
שיחזיק עוד קצת מעמד, שגם תורו יגיע. שאני אמשיך להילחם על זה שגם הוא ישתחרר. לא רק אני, אני מניח שכולם, ענה איציק הורן. "אני לא מוותרת", מצהירה לישי, תוך שהיא מדברת לא רק על עמרי שלה, אלא על כל החטופים. "אני לא אפסיק להילחם עד שכולם יחזרו".
"תמירי שלי, אהוב שלי, אנחנו נלחמים עליך, נלחמים על כולם עד טיפת דמנו האחרונה. אתה תחזור הביתה, עוד קצת סבלנות. עוד קצת, עברת תופת, אתה תגיע הביתה. הבטחה שלי", אמר אלון נמרודי.