שופטי בג"ץ קבעו היום (שלישי) כי כהונתו של מ"מ נציב שירות המדינה, רואי כחלון – תוקצב לשלושה חודשים ולא תוארך. השופטים נעם סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ כתבו כי "אין לכחד - ניסיונו הניהולי של עו"ד כחלון בדרג בכיר - כמו גם מידת בקיאותו והיכרותו עם תחומי הפעילות המגוונים של הנציבות - לכל פחות מעוררים שאלות".
השופטים כתבו כי הקצבת כהונתו מהווה נקודת איזון בין השיקולים השונים. ואולם, החלטה זו מעוררת מתיחות בין הייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה והייעוץ לממשלה, לבין כחלון, באשר להחלטות ופעולות שהוא יכול לבצע במהלך פרק הזמן שבו הוא יכהן כמ"מ נציב שירות המדינה.
מוקדם יותר היום היועצת המשפטית לממשלה תקפה את הודעתו של כחלון כי הוא אינו מתכוון לפעול בהתאם להנחיות המשפטיות שהוטלו עליו על ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה. "הודעתך מנוגדת לדין. חומרתם של הדברים מקבלת משנה תוקף נוכח התפקיד בו אתה אוחז", נכתב במכתבו של גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
עוד כתב לימון: "ההגבלות המשפטיות נועדו להתמודד עם המצב המורכב שבו אתה מכהן בתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, לתקופה מוגבלת לשם שמירה על רציפות תפקודית, בלי שנקבעה כשירותך או התאמתך לתפקיד הקבע, כאשר הנושא טרם הוכרע בבית המשפט – וזאת במקביל לכך שמתנהלת חקירה משמעית בעניינך בהיבטים של טוהר המידות".
החלטתם של שופטי בג"ץ הגיעה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הוא מקבל את הצעתם שכהונתו של כחלון תוקצב לשלושה חודשים. שלשום, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, הודיעה לכחלון כי הוא אינו יכול לעסוק בתחום המשמעת בשירות המדינה ולהשתתף בוועדה למינוי תפקידים בכירים. אחת הסיבות לכך היא בשל הבדיקה המשמעתית בעניינו של כחלון, בנוגע לקורות החיים שהציג לתפקיד.
כחלון השיב אתמול במכתב ליועצת והודיע לה כי הוא אינו מתכוון למלא אחר ההנחיות, ושהיא לא מוסמכת להטיל עליו מגבלות. "איני מכיר מקור סמכות חוק או בהלכה של בית המשפט העליון שבו ליועץ משפטי יש סמכות להטיל מגבלות על סמכויותיו של נציב שירות המדינה", והוסיף כי מדובר "בניסיון לעקר מתוכן את תפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה ובכך לפגוע קשות בשירות המדינה, בנציבות שירות המדינה ובכלל הציבור".
במכתב של המשנה של היועצת, נכתב כי כחלון הורה לבטל דיון מקצועי שהיה אמור להתנהל בנוגע לסוגיה שנוגעת לעניינו הפרטי – ושהורה כי כל הדיונים הבאים בנושא יתקיימו בראשותו. מדובר בדיון שהיה צריך לעסוק בטופס אישור מטלות נוספות – "אותו טופס ששימש אותך בטענה כי אתה עומד בתנאי הכשירות הדרושים לתפקידך הנוכחי ולתפקידים קודמים להם התמודדת".
לימון האשים את כחלון שבכך הוא "מבקש לעסוק בעניין רוחבי וארוך טווח, שלא ברורה דחיפותו, ושלעיסוק בו יכולות להיות השלכות על עניינך הפרטי". בסוף מכתבו הוא הבהיר לכחלון כי עליו להימנע מכל פעולה שנאסר עליו לבצע לפי ההנחיות המשפטיות שנשלחו אליו – וכן לחתום על הסדר ניגוד העניינים שנערך עבורו.
בפסיקתם שופטי בג"ץ כתבו לזכותו של כחלון ש"ניכר כי עו"ד כחלון הוא משרת ציבור משכמו ומעלה. באמתחתו אותות הצטיינות רבים, גם ניסיון ניהולי ולו מסוים - יש בנמצא", אך כי תפקיד נציב שירות המדינה הוא תפקיד שקשה להפריז בחשיבותו ובהשפעתו על השירות הציבורי.
מסיבה זו, הם דחו את הטענה של עו"ד שייצג את ראש הממשלה, לפיה אין כל מגבלה על מינוי ממלא מקום לתפקיד שכזה. "קשה להלום עמדה שלפיה אין כל מגלה על המינוי, כך שממלא המקום אינו נדרש לעמוד בשום תנאי כשירות רלוונטי מבחינת ניסיון ניהולי ומקצועי, ולמצער להיות בעל היכרות מעמיקה עם מגוון תחומי הפעילות של הנציבות".
השופטים הוסיפו כי הם הביאו בחשבון את זה שכהונתו קצובה בזמן ובכך מגודר הסיכון שהמינוי הזמני לא יהפוך לקבוע, ושראש הממשלה הצהיר כי הוא מחויב למנות נציב קבוע. הם קבעו כי כהונתו של כחלון תוקצב לשלושה חודשים או עד למינוי נציב קבוע, לפי המוקדם בהם, ושתקופת כהונתו לא תובא בחשבון למינויים עתידיים שלו.
ואולם, כאמור, החלטתם לאפשר לכחלון לכהן בתפקיד במשך שלושה חודשים, יוצרת מתיחות בין הייעוץ המשפטי לבין מ"מ הנציב. בייעוץ מבקשים להטיל מגבלות על יכולתו של כחלון לבצע פעולות בעלות השלכות עתידיות, בשל כהונתו הקצובה ושלא נקבעה התאמתו לתפקיד, לעומתו – שסבור שאין עליו שום מגבלות במהלך כהונתו, משבג"ץ לא הטיל עליו כאלה.