הערב (רביעי) יחול ערב יום השואה, ובו נזכור את הנספים ונוקיר את 165 אלף שורדי ושורדות השואה שחיים כיום בישראל. עם זאת, רבים מהם – רבים מדי – עדיין חיים בבתים שלא ראויים למגורים, מתקשים לשרוד ונאלצים להסתמך על רצונם הטוב של אזרחים אחרים.
אחת מהם היא רינה שומיל, שחיה כבר שנים בתנאים קשים בדירתה. בתה אביבה מנסה לעזור, אך זה כרוך בהוצאות כלכליות גבוהות מאוד שאין לה. מצבה הבריאותי של רינה הידרדר מאוד בשנים האחרונות, אז רוב ההוצאות הולכות למטפלת הסיעודית שמלווה אותה. בינתיים, המצב בדירה מחמיר ואביבה מספרת: "כל הבית מלא רטיבות, ריקבון. אני מנסה בדרך לא דרך לסדר את הכול, עם מה שאפשר".
כשפנתה לרווחה בעירייה לקבלת סיוע, לא היה להם איך לעזור והם הפנו אותה לסיירת השיפוצים, עמותה שהוקמה על ידי אזרחים טובים בתחילת הקורונה. הם הבינו ששורדי שואה רבים נאלצו להסתגר בתנאים לא ראויים, ויצאו לעזור.
סוזנה שוורץ בת ה-91 התנדבה לאורך חייה בסיוע לנזקקים, וכעת היא זו שנעזרת במתנדבים של סיירת השיפוצים כדי לחיות בתנאים שמגיעים לה. היא מקבלת רנטה מגרמניה, אבל זה מספיק כדי לחיות בקושי, בטח לא כדי לשפץ את הדירה שבה היא גרה – עם קירות מתפרקים ועם רטיבות ועובש. הודות למתנדבים, היא תוכל לחיות בכבוד.
רק אתמול פורסמו נתונים חדשים של משרד הרווחה והביטוח הלאומי, ולפיהם כמעט כל ניצול שלישי מקבל השלמת הכנסה, כלומר מתקיים מ-3,700 שקלים בחודש בלבד – סכום שנמוך אפילו משכר המינימום. כמו כן, כל ניצול שואה רביעי מוכר לרווחה. למרות הנתונים הללו, שבולטים דווקא סמוך ליום השואה, יותר מדי שורדים נאלצים להסתמך על מתנדבים - ולא על עזרה של המדינה. לדעתה של אביבה שומיל, יש לכך סיבה כואבת: "המדינה שלנו לא אוהבת את הקשישים, רוצים שהם ילכו".