לוחמי יס"מ פינו הבוקר (שני) בכוח את תושבי גבעת עמל בתל אביב, לאחר שהתבצרו בבתיהם שמיועדים להריסה, על אחת הקרקעות היקרות בתל אביב.
התושבים שנעקרו מביתם ואינם יחזרו יותר למקום שרובם גדלו בו, מספרים על החוויה הקשה, על הניסיונות לשנות את ההחלטה בחודשים האחרונים, על פיצוי אינו הולם ובעיקר על כאב לב גדול של מי שמרגישים כי המדינה שכחה את ההבטחות שנתנה להם במשך עשרות שנים ואת המאבק הארוך שהסתיים הבוקר.
מלי, אחת המפונות, סיפרה ל-N12 על תחושותיה מאז הבוקר: "אימא שלי מתה לפני חודשיים וטוב שלא זכתה לראות את הדברים הקשים שקורים פה היום, שהבת שלה נעקרת מהבית בו גדלה, נורא ואיום, עוקרים אנשים אחרי 80 שנה".
מלי תיארה את השתלשלות האירועים מאז השנה שעברה - "לפני שנה בית המשפט הכיר בזכויות שלנו ושאנחנו זכאים לדיור. אבל בית המשפט לא דן בסכום. היה כתוב שאלו 3 מיליון שקלים ולבסוף נשארנו בלי כלום". את הדברים הללו מחזק מפונה אחר, ישעיהו בן-נון שגר בשכונה 73 שנים – "אין לנו לאן ללכת. לא הציעו לנו דיור חלופי, רצו לזרוק אותנו לאיזו אכסניה ואמרו לנו להסתדר".
ישעיהו שיתף בהרגשת התושבים המפונים - "כמו פליטים באפגניסטן" - ותוהה מה אנשים מבוגרים כמותו, שעברו את העשור השביעי לחייהם, אמורים לעשות עכשיו. "הצמידו לנו אקדח על הרקה ואמרו לנו לאן ללכת. עשו תרגול על הפינוי הזה כאילו הם הולכים לכבוש יעד", תיאר ישעיהו. "אני פליט ומרגיש שמגרשים אותי מהבית שוב פעם".
למרות שהמשטרה הגיעה ולדבריו ניסתה "לפתוח דלתות בכוחות הרסניים וגדולים מאוד", אין לו משהו נגד השוטרים אלא נגד בתי המשפט שטעו לטענתו בדרך הטיפול בהם. "נתנו מתנה ששווה מאות מיליוני שקלים למדינה וליזמים", הוסיף. גם מלי ציינה את התנהלות בתי המשפט והעבירה ביקורת על כך שלא דנו לטענתה ב"המון הכספים שאף קיבלו פטור ממסים בכדי לפצות את התושבים, שנשארו לבסוף בלי כלום".