"לא נקלט ששילי לא איתנו": סגן-משנה שי לי ווסטלנד ז"ל, צוערת בקורס הקצינים, התמוטטה ביום שלישי האחרון בבה"ד 1 כתוצאה מאירוע רפואי וביום חמישי נקבע מותה. בני המשפחה וקרוביה של ווסטלנד מתקשים עדיין לעכל את לכתה, כואבים על הבשורה הקשה ומספרים על רוכבת הסוסים המוכשרת שניחנה בטוב לב.
במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ לפני שבע שנים בדיוק, היא הייתה בת 15 - נערה יפה ואצילית מהעוטף שהסכימה לתעד עבורנו את הרגעים השבריריים ביותר. "אני עכשיו הולכת לישון, כמובן בממ"ד, בתקווה ללילה שקט, ולקום לבוקר שקט. אז לילה טוב", אמרה אז.
שנה אחר-כך שוב ביקשנו לשמוע מה שלומה של הילדה הזו, שנכנסה אל הלב. "אנחנו מתקרבים לחופש הגדול. ישר חושבים שמגיעים לעוד סבב, עם כל הבומים הקטנים שיש פה ושם, ועם התקיפות שיש פה ושם, ושהם זורקים טיל פה ושם. אז כן, אז... זה מין נותן חוויה כזאת שהולך לחזור עוד פעם", סיפרה.
חבר קרוב של שילי: "אהבתי אותה, הייתה בה כל כך הרבה אהבה בלב"
שילי הייתה רוכבת סוסים מקצועית, השתתפה באין ספור תחרויות ואהבה אותם יותר מהכול. קרוביה מספרים על נערה נחושה, שהחליטה שלא ללמוד בבית הספר האזורי אלא בבית ספר של חיל האוויר בבאר שבע, המשיכה לשנתיים נוספות - י"ג, י"ד, והתגייסה כהנדסאית.
"פשוט לא נקלט לי, הסיטואציה ששילי לא איתנו. איך משנייה שאני מדבר איתה לשנייה שאימא שלה אומרת לי שהיא לא איתנו כבר, זה פשוט לא נתפס. כל כך אהבתי את שילי, הייתה בה כל כך הרבה אהבה בלב", סיפר בכאב תומר כהן, חבר קרוב של שילי.
"מדריכת הסוסים של שילי: "היה ברור שהיה תהיה רוכבת רצינית"
"ילדה גבוהה, יפהפייה. מהרגע הראשון זה היה ברור שהיא ילדת סוסים אמיתית", אמרה יעל, מדריכת הסוסים של שילי. אחת כזאת עם שאיפות ועם נחישות. היה ברור לי שהיא תהיה רוכבת רצינית, כזאת שתגיע למטרות שהיא מציבה לעצמה".
אימה של שילי: "אתגעגע לצחוק ולריח הבושם שלך"
יפעת אימה של שילי כתבה בפייסבוק: "שילי ילדה אהובה שלי, יש לי חור בלב בצורה שלך", כך במילותיה. "לא מעכלת שאת לא איתנו. את עוד מעט בת 22, שאהבת סוסים יותר מהכל. הצלחת בחייך הקצרים להביא כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך - את היית מגנט... זה לא נתפס". עוד כתבה האימא: "רוצה להתעורר מהחלום בלהות הזה. אתגעגע לחוש ההומור שלך, לציניות, לצחוק, לריח הבושם ולהיות הנהג בוס שלך. נוחי על משכבך בשלום. אוהבת אותך לעולמים, אמא".
הלווייתה של שילי תתקיים היום (ראשון) בשעה 18:00 בבית העלמין בניר עוז, הקיבוץ שבו גדלה ותהיה הראשונה שתיטמן בו בחלקה הצבאית. היא הותירה אחריה הורים ואחות בכורה.