עד לפני כמה שנים יהודה רייך היה אדם חרדי מן המניין, נשוי באושר ואב לתינוק צעיר. הוא נראה אחרת לגמרי מאיך שהוא נראה היום, ובסיס גולני לא היה משהו שהוא בכלל חלם עליו. בגיל 22 הוא החליט לעשות שינוי בחייו, לצאת בשאלה, לעזוב את המשפחה ולהתגייס לצה"ל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כל החיים שלי בבני ברק היו נראים אחרת", סיפר יהודה. "קם בבוקר, הולך לתפילה, אחר כך הולך לישיבה – סדר יום חרדי רגיל. בגיל 22 החלטתי שלא מתאים לי ואני רוצה משהו אחר". חייו של יהודה השתנו אחרי שנים ארוכות שבהן גדל בקהילה המשתייכת לחסידות ידועה, ודרכו בעולם החרדי הייתה סלולה.
בגיל 22, עם אישה וילד בן שנתיים, יהודה יצא למצוא את דרכו בעולם החדש. "אתה מוצא את עצמך גרוש עם ילד שאתה כל כך אוהב, ופתאום אין לך כלום ואתה נמצא ברמת גן ברחוב ואתה לא יודע מה אתה רוצה מהחיים שלך", נזכר. "אתה לא מכיר את החברה החילונית, אין לך מושג איך זה נראה ואתה לא מכיר את התרבות".
אחרי מספר שבועות של חוסר בהירות בחייו של יהודה, הוא נפגש עם חבר לשיחה ששינתה את חייו: "אני זוכר שישבנו על ספסל בפתח תקווה ואז הוא אמר לי שאני חייב להתגייס לצה"ל". יהודה לא האמין בכלל שמישהו יסכים לגייס אותו בגיל 22, עם ילד בן שנתיים.
כעבור זמן קצר התגייס יהודה לחוות השומר והצליח להתגבר על הקשיים ופערי התרבות. בצבא הוא הוגדר כחייל בודד, ולאחר הטירונות הצליח להגיע לסיירת גולני. "כשהתגייסתי לא ידעתי באמת מה אני רוצה והכל היה נראה אחרת, אבל בסוף כשהגעתי לחטיבה והבנתי מה זה סיירת גולני ידעתי שהגעתי למקום הנכון".
ההתמודדות עם הקשיים: "בסוף המשפחה זה הדבר הכי קרוב אלייך"
הגיוס לצה"ל לא פתר את כל הקשיים של יהודה. "כשחזרתי ביום שישי מהצבא עמדתי במחלף הסירה עם הנשק, ופתאום כמה ילדים הגיעו ועמדו מסביבי וצעקו 'היי גולנצ'יק גולנצ'יק'", הוא נזכר. "מיד הגיעה אמא שלהם וקראה לעברם: 'די עזבו אותו, תנו לו לחזור לקוסקוס של אמא', זה משהו שמאוד נגע בי". יהודה מספר שאלה בדיוק הרגעים שהכי קשים לו: "כשאתה חוזר הביתה אתה מת לחיבוק של 'וואו אנחנו גאים בך על מה שעשית', ואין לך את הדבר הזה".
למרות השינוי הגדול שעשה בחייו, יהודה ממשיך להתגעגע למשפחה שהשאיר מאחור. "בסוף המשפחה שלך זה הדבר שהכי קרוב אלייך, ואם אבא או אמא שלי היו מבינים מה אני עושה בצבא, אני חושב שהדברים היו נראים אחרת", אמר. "הם פשוט לא יודעים ולא מבינים, והם חיים חיים שונים והמעטפת הזאת חסרה. ילד בן 19,18 שמתגייס מקבל הכול ויש לו שקט נפשי – הוא מתאמן ועובד והוא מלך העולם – פה אתה חוזר הביתה ואתה דואג לעצמך".
כיום יהודה מתגורר בהרצליה יחד עם עוד 20 חיילים בודדים. בין חבריו שם נמצא גם חזקיה ללוש, החבר ששכנע אותו בשיחה על הספסל בפתח תקווה להתגייס לצה"ל. ללוש סיפר על השיחה הזאת מנקודת מבטו: "ממש כמה שבועות אחרי הגירושים ישבנו אצלי ואמרתי לו שגיוס לצה"ל זה כרטיס הכניסה לחברה הישראלית. הבטחתי לו שזה מה שיסגור לו את כל הפערים".