אריאלה נולדה עם תסמונת נדירה שמונעת מהלסת ומאוזן ימין שלה להתפתח, מה שפגע לה בשמיעה ובראייה. החיים שלה רצופי טרגדיות, וקשה להאמין שנערה, רק בת 16 וחצי, יכולה לעבור כל כך הרבה ועדיין לעמוד על שתי רגליים ולחייך. בעקבות תאונת דרכים קשה שעברה כשהיתה בת חמש, היא איבדה את האוזן שלה, וכעת – לאחר ארבעה ניתוחים לשחזור האוזן שלא צלחו - זו ההזדמנות האחרונה בשבילה להיות כמו כולם, רגע לפני שתחגוג יום הולדת 17.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ניתוח חדשני ויחיד מסוגו בארצות הברית יכול לשקם את האוזן והעין הפגועה, ובעזרת עמותת "מאירים תקווה", מנסה המשפחה לגייס כשני מיליון שקלים כדי לכסות את העלויות הגבוהות של ההליך, במימון המונים. אריאלה, למרות הקושי, לא מתכוונת לוותר. "עכשיו הפחד הכי גדול שלי הוא לאבד את השמיעה ואת הראייה, ולאבד את כל מה שנלחמתי עליו עד עכשיו", היא מספרת.
אביה עזב את הבית אחרי שנולדה, וכשהייתה בת ארבע הוא ניתק אתה את הקשר לחלוטין. בגיל חמש היא נפגעה בתאונת דרכים קשה ושנתיים לאחר מכן התגלתה אצלה מחלת הסרטן. "מגיל קטן שאלתי את אמא שלי למה אין לי אבא, 'איפה אבא שלי?'", היא מספרת. "בגיל ארבע הוא בא אלי ואמר שהוא מתבייש בי ולא רוצה להסתובב עם ילדה שנראית מוזר, ובגלל זה הוא לא רוצה להיות בקשר איתי", נזכרת אריאלה.
היא ממעטת לצאת מהבית, רגע צוחקת, רגע בוכה. "ילדים שואלים אותי למה אין לי אוזן? למה אני נפגעת כל הזמן?", היא מתארת. "היו צוחקים עליי, מדברים מאחורי הגב שלי, מצביעים". לדבריה, לעיתים אף שואלים אותה למה היא נראית מוזר. "התשובה היחידה שהייתה לי לתת להם זה 'נולדתי ככה'. כשאני מסתכלת על המראה אני רואה את עצמי, ורוצה להאמין שאני נראית יפה אבל המצב הוא אחר".
"כששמעתי על אבא שלי מאוד התאכזבתי תמיד, והיום, כשאני בוגרת ומבינה מה הוא עשה, אני מאוד רוצה שהוא יראה את כל מה שאני מתכננת לעשות בעקבות הניתוח", מסבירה אריאלה. "אם הוא היה עומד מולי, הייתי ממש רוצה להגיד לו שהוא פספס ילדה ואת כל מה שיכולתי לתת לו, את כל האהבה שלי, שיש בי המון שיכולתי לתת - הוא פספס". היא מוסיפה כי "בשבילי הוא לא אבא שלי, הוא נתן לי חיים ואני מודה לו על זה, אבל הוא לא נתן לי שום דבר מלבד זה".
אריאלה מספרת על היחס הקשה שהיא מקבלת מבני גילה, ועל האמירות שנאמרות כלפיה ופוגעות בה. "יש ילדים שאומרים לי 'את יודעת שאת ממש לא יפה?', כן, בפנים. כשאני הולכת לגן משחקים עם אח שלי, ילדים מסתכלים עלי ושואלים אותי למה אני נראית ככה? אח שלי הוא קטן, אבל הוא ממש יכול להבין אותי ובא להגן עלי", מתארת אריאלה. "האמת שאני לא יוצאת מהבית כמעט, כי אין מי שיזמין אותי לפגישות. אין מישהו שיפגוש אותי ליד הבית בגלל האוזן, אין לי חברים ואין לי עם מי להיפגש".