בתחילת השבוע אישרה ועדת החריגים את עלייתם של כ-330 עולים חדשים מאתיופיה לארץ, אך לא התייחסה לעולים החדשים משאר המדינות. ההחלטה על הארכת סגירת נתב"ג בעוד כשבועיים משאירה את העולים החדשים הרחק מאחור ומונעת מתהליך עלייתם לארץ להמשיך ולהתקיים. העולים, שהיו עתידים לעלות לארץ בחודש האחרון, עברו דרך ארוכה, קשה ומייגעת, הכוללת ביורוקרטיה בלתי נגמרת וקבלת החלטה משנת חיים, ולמרות זאת - כעת הם חווים זלזול מהמדינה עוד בטרם הגיעו אליה.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

השנה האחרונה הייתה מאוד משמעותית לעלייה לארץ - שיא העולים נשבר על אף התפרצות הקורונה. כ-15,000 עולים חדשים הגיעו לארץ מכ-70 מדינות ברחבי העולם, במטרה להקים בית חדש במדינת העם היהודי. כ-5,000 מהם הינם עולים חדשים מרוסיה, כ-2,000 הם עולים חדשים מאוקראינה, וניתן לראות שיהודים נוספים מרחבי העולם מביעים התעניינות בעלייה לארץ.

אולם, מדינת ישראל שמתקשה להתגבר על נגיף הקורונה החליטה לאור גילוי המוטציות על סגירת השמיים ללא יוצא וללא בא, למעט מקרים חריגים. ההחלטה הזו גרמה לכך שמשפחות רבות שרצו להגשים את החלום הציוני ולהקים בית חדש במדינת ישראל, נשארו הרחק מאחור, כך שהחלום אליו ייחלו להגיע - נגדע אל מול עיניהם.

יבגני (39) היה אמור להעלות לבד ומשפחתו התכוונה להצטרף אליו בהמשך. "התחלתי את תהליך העלייה כבר בנובמבר 2019, התהליך הבירוקרטי היה ארוך, הייתי צריך להעביר מסמכים רבים שיוכיחו את היותי יהודי, ולקח לי יותר משנה לקבל את אישור העלייה", סיפר יבגני. "אם ממשלת ישראל תחליט להאריך את הסגר אני עלול למצוא את עצמי ללא בית ולא עבודה".

ההחלטה של העולים החדשים לעזוב את כל עברם במדינת מוצאם לא פשוטה, בטח שלא לדור העולים החדש ממדינות ברית-המועצות לשעבר. בניגוד לעליות בשנות ה-50 וה-90, רבים מהעולים כיום הם אנשי עסקים מצליחים שעובדים בתפקידים בכירים בחברות מובילות במשק. יבגני עבד עד לאחרונה כעו"ד: "בעקבות העלייה התפטרתי מהעבודה ומכרתי את ביתי. נערכתי לעלייה לארץ במטרה לעלות לארץ המולדת שלי, להשתקע בה ולהקים בית חדש. כעת אני מתוסכל מההחלטות שקיבלה הממשלה. אני לא יודע אם הוויזה הזמנית שקיבלתי תספיק עד לתאריך העלייה החדש ולא תפוג".

יו
יו"ר ארגון "העולים החדשים", ודים ז'ורוב: "חיים ממזוודה למזוודה אחרי שכבר היו אמורים לעלות לארץ"|צילום: מזילוב יוליה

ילנה (47) שהייתה אמורה לעלות לארץ יחד עם בעלה ושני ילדיה, סיפרה: "המחשבה לבצע עלייה לארץ, לא הגיעה פתאום. אנחנו חושבים על זה כבר מספר שנים. אחרי שסבתא שלי נפטרה והילדים שלנו גדלו, הרגשנו שזה הזמן הנכון לבצע את הצעד הזה".

"תהליך קבלת האישורים לעלייה לארץ היה ארוך. למעלה מחצי שנה לקח לנו להכין את המסמכים הנדרשים, וחיכינו במשך זמן ממושך לראיון בשגרירות. בתחילת ינואר קיבלנו את אישור העלייה לארץ לו חיכינו במשך זמן כה רב", המשיכה ילנה. לקראת מועד העלייה היא התפטרה מעבודתה כאנליסטית פיננסית, והמשפחה נכנסה להליך של מכירת ביתם: "נאלצנו לעצור את תהליך מכירת הבית שלנו במוסקבה לאור העובדה שאנחנו לא יודעים אם הוויזה הזמנית שקיבלנו לצורך העלייה תספיק עד שיאשרו לנו לעלות לארץ והשמיים יפתחו. הממשלה לא מדברת איתנו ולא נותנת לנו מועד עלייה משוער. חשוב לציין שאנחנו כל המשפחה מחוסנים, אנחנו מתוסכלים מהמצב שבו אנו נמצאים, חיכינו הרבה זמן לעלות לארץ".

ארגון "העולים החדשים" נמצא בקשר עם למעלה מ-80 משפחות שהליך עלייתן לארץ נעצר. "מצב התחלואה בארץ לא פשוט, כמו גם בכל העולם", תיאר יו"ר ארגון "העולים החדשים", ודים ז'ורוב. "המדינה אפשרה לאזרחים לצאת לחופשות בחו"ל ביעדים 'אטרקטיביים' כשחלק מהשבים אולי אף הביאו עימם את מוטציות הנגיף החדשות".

"בו בזמן, מאות עולים חדשים ממדינות ברית-המועצות לשעבר ומשאר העולם נשארו במדינת מוצאם ללא צפי למועד עלייה חדש", טען ז'ורוב. "המדינה לא יוצרת עימם קשר והם חיים ממזוודה למזוודה אחרי שכבר היו אמורים לעלות לארץ. במקום לעזור לעולים החדשים, המדינה רק מרחיקה אותם מהחברה. במקום להמשיך ולעודד את תהליך העלייה - הם מופלים ומורחקים".

אמש פנה יו"ר הארגון ליו"ר ועדת חריגים, השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס, בבקשה דחופה למתן אישור עלייה חריג גם לעולים ממדינות אלו. השר לא נענה לבקשה ולא החזיר את תגובתו לארגון.