השפעות הנגיף על מצב הרוח הלאומי: בעוד המדינה על סף הסגר כללי, מספר הנדבקים בקורונה גדל מידי יום, ובנוסף לכל הנגיף גם גובה חיי אדם – הלך הרוח בציבור מושפע אף הוא בצורה דרמטית. מחקר שנערך בשבועות האחרונים באוניברסיטת תל אביב יחד עם מכללת תל חי מראה בצורה ברורה: הקורונה מעצימה את תחושת החרדה והפחד של הישראלים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי הנתונים, 45% מהציבור מדווח על תחושת סכנה במידה רבה ובמידה רבה מאוד. לשם השוואה, במחקר מקביל שנערך לפני שנתיים, רק 20% מהנשאלים סיפרו כי הם חשים כך. הגידול הדרמטי הזה, של למעלה מפי 2, מצטרף גם לעלייה בסממני עצבות, בדידות, מצב רוח ירוד וחוסר שקט – שגדל אף הוא בתקופת הקורונה.

פרופ' שאול קמחי
פרופ' שאול קמחי, מראשי צוות החוקרים

המחקר, שנערך ע"י פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללת תל חי, יחד עם ד"ר ברוריה עדיני מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, כלל 761 משתתפים, מתוכם 605 יהודים ו-156 ערבים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעותיה של מגיפה בסדר גודל שכזה על תחושות האוכלוסייה ולבחון את רמת החוסן האישי, החברתי והלאומי בימי הקורונה. המחקר נערך בהשוואה למדדים שנלקחו בשנת 2018 – על מנת לבחון את ההבדלים בין התקופות.

החוקרים, פרופ' שאול קמחי וד"ר ברוריה עדני, הדגישו כי המשבר המתמשך משתקף בתוצאות שהגיעו אליהם. הם טענו שככל שהמשבר יעמיק מבחינת מספר הקורבנות שייגבו והחרפת המשבר הכלכלי במשק – התמונה מבחינת תחושות הציבור תהפוך קשה הרבה יותר.

ד

ניתן לראות את ההבדלים גם ברמת החוסן בימים אלה בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי בישראל. "המשיבים הערבים מדווחים על חוסן לאומי וקהילתי נמוכים יותר ועל תחושות סכנה ותסמיני דחק גבוהים יותר", לשון החוקרים.

לאחר שנה של כאוס פוליטי גדול במדינה, המחקר בדק גם את סוגיית תפיסת האיומים: איזה איום חמור יותר בעיני הציבור-  הפוליטי או הבריאותי? על פי הנתונים, 51% מהנשאלים היהודים ציינו שהמצב הפוליטי במדינה מהווה בעיניהם איום, לעומת 24% בלבד שדיווחו כי המצב הבריאותי גורם להם לתחושה קשה שכזו. יש לציין כי המחקר נערך לפני כשבועיים, בעוד משבר הקורנה היה יחסית בראשיתו והפלונטר הפוליטי היה בשיאו.