זוכרים בצל הקורונה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ף יהיה שונה לגמרי מבשנים קודמות בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. הגבלות התנועה והנחיות משרד הבריאות הותירו השנה את מרבית ניצולי השואה לבד בבית, ומרכזי התמיכה קיבלו פניות ממאות ניצולים שמתמודדים עם הבדידות בתקופה הקשה - ולא נשארו אדישים. יוזמה ייחודית לתמיכה בניצולים קוראת לציבור להכין שלטים ולהניפם במרפסות הבתים מחר בשעה 10:00 בבוקר במהלך שתי דקות הצפירה וההתייחדות עם זכר הנספים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לראשונה מאז 1988 לא יצעדו במצעד החיים באושוויץ, העצרת הממלכתית תיערך ללא קהל ובבתי הקברות לא יתקיימו טקסים - הכל עקב המציאות החדשה והכפויה של מגפת הקורונה. למרות שניצולי השואה יישארו השנה בבית ולא יגיעו לטקסים כדי לחלוק את סיפור הישרדותם - אין זה אומר שהם יתמודדו לבדם עם הכאב, הזיכרון והאובדן.

זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק (צילום: עמותת
צילום: עמותת "עמך"

הארגונים "עמך" ו-"זכרון בסלון" שמעו את קריאות העזרה שהתקבלו ממאות של ניצולים קשישים, שבדידותם צפויה להחריף דווקא ביום הזה, ויזמו את המחווה החשובה כדי לתמוך בהם ולעודד אותם, גם אם מרחוק. המטרה של היוזמה היא שכמה שיותר ישראלים יניפו מחר ממרפסות הבתים מסר לניצולים שנדרשים להסתגר בבתיהם: "זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק".

היוזמה הזאת כבר צוברת תאוצה ברשת, ורבים כבר הכינו את השלטים והעלו תמונות שלהם מניפים אותם כדי להפיץ את הבשורה. טלי רסנר מעמותת "עמך" אמרה כי "יום השואה עבור הניצולים הוא יום זיכרון של כל העם, הם תמיד מרגישים בו מחובקים על ידי כולם בסולידריות שלנו. השנה ייאלצו להישאר לבדם בבתיהם ומתוך ההבנה הזו נוצר המיזם שלנו בעמך: 'זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק' - זו המחויבות שלנו אליהם לערבות הדדית".

זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק (צילום: עמותת
"זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק"|צילום: עמותת "עמך"
זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק (צילום: עמותת
צילום: עמותת "עמך"

קשישים רבים מתמודדים בימי הקורונה עם בדידות קשה ומייאשת. ניצולים רבים נמצאים בבידוד ללא עזרה, הרחק מהמשפחה או מחברה כלשהי. יום הזיכרון לשואה ולגבורה שחל בתקופת הקורונה רק מעצים את התחושות הקשות. "אני לא מפחדת מהקורונה, אני עצובה מהבדידות. הילדים שלי גרים במרחק של קילומטר ואני לא יכולה לפגוש אותם", אמרה ניצולת שואה אחת לעמותת "עמך". "לא תיארתי לעצמי שאצטרך שוב להתחבא, זה מחזיר אותי לגטו", אמרה ניצולה אחרת. 

זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק (צילום: עמותת
צילום: עמותת "עמך"