זה היה ליל סדר משונה, גם בקיבוצים – שבהם בדרך כלל מסובים יחד מאות ואלפים מסביב לשולחנות בחדר האוכל, קוראים בהגדה הקיבוצית ושרים "ים השיבולים". החברים שהתרגלו ל"סדר של אלף איש עם ריקודים, הופעות ושירה" כפי שהם מספרים אולצו לחגוג השנה בנפרד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדרך כלל בימים אלו חדרי האוכל של הקיבוצים עמוסים בחברים, אבל יותר משבועיים הם שוממים. ליל הסדר הקיבוצי – אחד המוסדות המיתולוגיים והמפוארים - התפוגג לנגד עינינו. בתנועה ששמה במרכז שיתופיות וקהילתיות חגגו השנה כל חבר בביתו. חלק מהסבים והסבתות הצליחו לשמור על קשר עם הנכדים ממרחק של שני מטרים במרחבי הקיבוץ.
עופרה בריל מקיבוץ עין השופט נזכרת בליל הסדר הטעון של 1974, אחרי מלחמת יום הכיפורים: "זה מזכיר מאוד, אז קראו לזה רעידת אדמה". השנה היא חגגה לבדה אבל שומרת על אופטימיות: "העוצמה של יחד, זה איננו הפעם. נעבור את זה, בשנה הבאה נעשה סדר ענק". רמי חן, תושב נען, שומר על פרופורציות: " לא מוטרד, מפחד לחתוך פה אצבע מהמסור יותר מאשר מקורונה".
גם חגיגת הקציר בקיבוץ עין השופט שינתה את אופיה: "זו הפעם ראשונה שאנחנו לא קוצרים את החיטה, שהילדים לא לוקחים אלומות שיבולים". בכל 83 שנותיו של הקיבוץ הטקס מעולם לא בוטל עד השנה.
הי"בניקים של קיבוץ נען היו אמורים להופיע בליל הסדר, אבל הם חיפשו תחליף ברוח התקופה – סרטון ביוטיוב ששודר בערב החג לכל חברי הקיבוץ. ליל הסדר שלא היה אבל השאיר מזכרת – הופעה משותפת במרחק של שני מטרים.