במשפחות הררי ושושני מתאבלים על ילדיהם, דין וסתיו, שנהרגו באסון המעלית בסוף השבוע. לאחר הקבורה אתמול (ראשון) החלו ימי השבעה, אך במשפחות לא ממתינים ודורשים לדעת – מה קרה באותן שעות קריטיות, ואיך יתכן שילדיהם לא זכו לעזרה הנדרשת. "לא נתנו לי להתקרב", שיחזר הבוקר בדמעות איציק הררי, אביה של סתיו ז"ל. "היה מוצף מים עד התקרה. הבנתי שאני בסרט רע".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"היא ודין צמד חמד", שיתף הררי, ונזכר ביום האירוע. "הם היו צריכים להגיע לארוחת בוקר. אחרי כמה דקות שהם לא הגיעו צלצלו אליהם, אבל שני הטלפונים לא היו זמינים. אני כהרגלי סומך על סתיו, לא יכול לקרות לה כלום".
"זאת ילדה חזקה", אמר הררי. "היא טיילה בכל המקומות הכי מסוכנים בעולם, לא יכול לקרות לה שום דבר. אבל מ-12 וחצי כשהחלו הקריאות, הבנתי שאני צריך לדעת מה היה. אף אחד לא דיבר איתנו, לא צלצל אלינו. אני רוצה לדעת מה קרה לילדה שלי".
מנגד, ציון שושני, אביו של דין ז"ל, אמר: "במשך שנים המקום הוזנח וצריך היה לשנות את זה. הבן שלי היה לקרבן על המזבח. זה כואב וחבל מאד שזוג מת על מזבח הכלום, אבל אני לא יכול להגיד דברים רעים על זה. למה אין בממשלה שר האושר? כולנו צריכים להפיץ רק אור".
"הכל לטובה, הבן שלי עשה טוב בעולם והנר שלו ימשיך להאיר. אנחנו יצרנו מנה, והוא יצר את המנה שלו" אמר שושני והתייחס למקצועו של דין בנו שעבד כשף במסעדה. "דין בא אליי בשבת לעשות קידוש ודיברנו, ואז הוא יצא לביתו. לא ידענו כלום, ושבר ענן שהגיע גרם לכל מה שקרה. זו הייתה מלכודת מוות במעלית. הכל מלמעלה".
תחקיר שירותי הכבאות וההצלה העלה כי עומס אדיר על המוקד הוביל לכך שהקריאות מהבניין לא נענו, ולבסוף כוחות הצלה הגיעו למקום רק כשדיירי הבניין הביאו בעצמם כבאים שנשלחו לזירה סמוכה. השיחה הראשונה למוקד בוצעה בשעה 12:35, אך משאית כיבוי ראשונה הגיעה למקום רק אחרי שעה ורבע.
המשאית לא הועילה, ורק צוות צוללנים שהגיע בהמשך, שעתיים אחרי הקריאה הראשונה, הצליח לחלץ את גופתו של שושני ז"ל. גופתה של הררי ז"ל חולצה שעה מאוחר יותר. שירותי ההצלה טענו כי במוקד סיווגו בטעות את השיחה כאירוע שוגג, מה שהוביל לעיכוב בהוצאת הכוחות לזירה. כמו כן נטען כי למרות הדיווחים המוקדמים על יום גשם חריג - ההיערכות בשירותי החירום לא הוגברה כנדרש וכוח האדם לא הוגדל.