אחרי 80 שנה – השער מישראל לנהריים נסגר סופית. החל ממחר (ראשון) תיאסר הגישה החופשית של תיירים ישראלים לשטחי נהריים, המובלעת הירדנית שנחכרה על ידי ישראל. בזכות מזג אוויר נאה שפקד את האזור היום (שבת), מאות אזרחים ניצלו את זאת ואת העובדה שאלו הימים האחרונים לבקר בשטחים האלו ופקדו את הפארק. היום לאחר השעה 16:00 נסגר השער בפעם האחרונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בגלל שמדובר ברגעים האחרונים שהשטח בשליטה ישראלית, בשעות הבוקר הוצאו סיורים בכל שעה, בליווי הדרכה והסברים. באתר נהריים ציינו כי המטרה היא להספיק כמה שיותר סיורים עד שתגיע ההודעה מהירדנים על סגירת מעבר הגבול, 25 שנה לאחר הסכם השלום שבו הוחכר השטח בפעם האחרונה.
. ראש המועצה עידן גרינבאום אמר בעת סגירת השער: "זה לא יום שמח לאף אחד, זה יום עצוב וכואב מאוד - מצטערים שהגענו אליו". מזה 80 שנה, עוד לפני קום המדינה, עבדו חקלאים יהודים בשטחי נהריים ומובלעת צופר, שהדיונים על המשך השימוש בה עדיין מתקיימים.
שי, מדריך מטיילים באזור, נפרד ואמר: "הרגשות - עצוב, מאכזב. ראיתי את המטיילים האחרונים שלי יוצאים מהגבעה ליד ואני מבין שזה מה שיש, לא נכנסים לפה יותר. עם ישראל, ייאמר לזכותו, הגיע בהמוניו היום והצביע ברגליים – אנשים נרתמו, הכניסו לרכבים אנשים שהם לא מכירים כדי שנכניס כמה שיותר אנשים לפה אבל ויתרנו על זה בלי קרב בעצם, זה מה שהכי עצוב".
אורנה שמעוני, יוזמת האנדרטה באי השלום לזכר שבע התלמידות שנרצחו בנהריים ב-1997, סיפרה היום לחדשות 12: "לא ידעתי אז שהן ילדות, כיתה ח' מבית שמש, אנחנו עומדות אחת ליד השנייה משני בתי הספר ואז 30 שניות הרצח – מטח היריות הראשון שלא פוגע והמטח השני עם הצרחות עד לב השמיים וחוסר האונים באי – מה לעשות? את מי להזעיק?".
"פרידה בכאב גדול, מקווה שנמצא את הדרך להגיע שוב"
עוד סיפרה: "הפרידה שלי, חוץ מהפרידה מאלף דונם שהייתה אומרת שאלו החיים שלנו, האדמה, מזה אנחנו חיים – אני גם נפרדת מהמקום שמשם לקחתי על כפות ידיי את שבע הבנות, את הפצועות. ועם כל קבוצה שאני מגיעה לשם אני מראה להן איפה הייתה הנשימה האחרונה של שבע הילדות בנות ה-14".
שמעוני הדגישה כי הגבעה שבה נמצאת האנדרטה נשארת בריבונות ישראלית: "כך היא הייתה תמיד, וכאשר בניתי אותה ב-30 יום לרצח שאלו אותי 'למה את למה לא בונה את זה שם' אמרתי 'אני רוצה שכל עם ישראל יוכל לבוא לבקר פה תמיד בכל שעה ובעל עת. בשטח על ריבונות ירדנית יהיו שעות שזה יהיה סגור. החלטתי להקים את זה פה כדי לא לבקש ריבונות מאף אחד"
רוחל'ה אמיתי מאשדות איחוד, שלה קשר אישי למקום, סיירה במבנה שבו היה מפעל של חברת החשמל. "בצער רב מאוד, בכאב גדול אני נפרדת", אמרה היום. "ההורים שלי בנו את זה. אני ממש מתרגשת כי זו באמת הפעם האחרונה. הייתי פה כבר בשבע בבוקר עם קבוצה וכעת אני נרגשת עוד יותר".
עוד סיפרה: "הפרידה שלי היא תקווה שנמצא את הדרך לחדש קשרים ולהגיע לכאן ולא לסגור את המקום הזה. זה טונות של בטון שמספרות כל כך הרבה, זו ההיסטוריה שלנו וגדלנו פה וטיילנו פה בלי סוף ופתאום להגיד שלום לדבר הזה זה נורא".
לפני כחודש דווח כי עבדאללה מלך ירדן הסכים להאריך בשנה את זכות השימוש של חקלאי צופר במובלעת הירדנית בערבה התיכונה, ועל כך יש עוד דיונים. על פי הדיווח, הסכמתו של המלך הושגה במהלך השיחות שהתקיימו בין בכירים במשרד החוץ לעמיתיהם הירדנים. על אף שסביב המובלעת החקלאית מתקיימים דיונים – החל ממחר ישראלים לא יורשנו להיכנס לשטחי נהריים.
פקידים בכירים במשרד החוץ התייחסו לדיווח וציינו כי הדיונים בנושא עדיין מתקיימים וכי כרגע מסתמנת הארכה בזכות השימוש בצופר לעונה חקלאית נוספת, שנמשכת בין חמישה לשבעה חודשים.
על פי ההסדר אליו הגיעו ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן, "אי השלום" בנהריים ומובלעת צופר בערבה, זכו להסדר מיוחד - שטח בריבונות ירדנית ולישראל שליטה וזכות ממשית על הקרקע. רק לפני כמעט שנה הכריז עבדאללה מלך ירדן כי אין בכוונתו לחדש את ההסכם בעקבות לחץ ציבורי שהופעל עליו, בעיקר מהאופוזיציה האנטי ישראלית במדינתו. המלך צייץ אז בחשבון הטוויטר שלו כי "ההחלטה שלנו לבטל את הנספחים היא מתוך רצון לקבל החלטות שישרתו את ירדן והירדנים".
במהלך הקיץ האחרון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי בכוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן. בעקבות הצהרה זו גבר החשש בקרב החקלאים מפני פינוי בנהריים ובצופר. הצהרה זו יכולה להקשות על המשא ומתן עם הגורמים הירדנים, והחקלאים טענו: "החלת ריבונות עלולה לחסל כל שביב של תקווה לפתרון".
