ביום הבחירות, אנחנו נעמדים מאחורי הפרגוד ומתלבטים איזה פתק של איזו מפלגה להכניס למעטפה. כדי לעשות זאת, יהיה עלינו לבחור בפתק עליו מופיעות האותיות המייצגות את המפלגה שבחרנו, אבל למה בעצם צריך את האותיות האלה ועל הפתק לא רשום פשוט השם של המפלגה?
חוק הבחירות לכנסת קובע שכל רשימת מועמדים תישא כינוי עם אות או עם שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי, כדי להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. כבר בבחירות הראשונות שנערכו בישראל, ב-1949, לכל מפלגה הייתה אות שייצגה אותה בקלפי
את מפא"י ייצגה האות א'. בהמשך צורפו למפא"י גם מפ"ם אותה ייצגה האות מ', ואחדות העבודה - אותה ייצגה האות ת' - וכך נוצר הצירוף "אמת" - צירוף שמשמש עד היום את מפלגת העבודה בקלפי
האותיות שמייצגות את הליכוד הן "מחל" - ח' מייצגת את תנועת החירות, והאותיות מ' ו-ל' את המפלגות האחרות ששימשו להקמת הליכוד. לכחול לבן יש את האותיות "כן", ול"יש עתיד" את האותיות "פה" כבר מ-2013.
יש מקרים הפוכים, שבהם שם המפלגה נגזר מהאותיות בקלפי - התאחדות הספרדים שומרי התורה אימצה את השם ש"ס (ראשי תיבות של "שומרי תורה ספרדים") - על שם האותיות שביקשה שייצגו אותה בקלפי. מרצ נקראת כך עקב האיחוד בין מפ"ם למפלגת רצ והאותיות שייצגו את המפלגה המאוחדת על הפתק - מרצ
מפלגות לא מעטות נוטות להשתמש בצירופים או אותיות שיש להן קשר לשם המפלגה או לעומד בראשן: זו הסיבה שהאות ל' מייצגת את ליברמן ומפלגתו ישראל ביתנו
החוק קובע שכל הפתקים של כל הרשימות יהיו בדיוק באותו הגודל - 7 על 10 סנטימטרים. גודל הכתב גם הוא קבוע - צירופי האותיות יודפסו בפונט פרנק ריהל בגודל 181 לאותיות הגדולות ו-24 לאותיות הקטנות. המטרה היא לשמור על שוויוניות מלאה בין כל המפלגות