בנוף הפוליטי הארץ ישראלי, קשה למצוא ממשלה שסיימה את הקדנציה שלה. הממשלה האחרונה שצלחה את מלוא כהונתה הייתה ממשלתו של מנחם בגין בשנים 1977-1981 ולפניה רק ממשלתה של גולדה מאיר בשנים 1969-1974. כהונה ממוצעת של ממשלה בישראל היא כ-23 חודשים, ובכל ממשלה הכיסאות זזים, ובעלי תפקידים במשרדי הממשלה מתחלפים כהרף עין. חוסר היציבות השלטונית פוגע קשות בעיצוב ובפיתוח מדיניות ארוכת טווח, אינו מאפשר קידום רפורמות, וגורם להתנערותה של הממשלה מאחריות לאזרחיה. כדי לברר לעומק את עמדתם של המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות בנוגע ליציבות שלטונית הצגנו להן סדרת שאלות זהות בנושא.
>> מתלבטים למי להצביע בבחירות 2015? השאלון שבודק איזו מפלגה מתאימה לכם
האם תתמכו בתיקון ולפיו ראש הסיעה הגדולה הוא ראש הממשלה באופן אוטומטי?
ש"ס: ככלל, תנועת ש״ס בעד בחירה ישירה לראשות הממשלה, שמשמרת את היציבות השלטונית לצד האפשרות של המפלגות השונות לדאוג לציבור תומכיהם ובמקרה של ש״ס לוודא שהאינטרסים של השכבות המוחלשות ישמרו. מה שלא יתאפשר אם תקום קואליציה דורסנית.
המחנה הציוני: הבעיה של ישראל היא לא במשילות אלא במושל ולכן, אין אנו סבורים שיש לשנות את השיטה הקיימת.
מרצ: מרצ מאמינה שהשיטה הפרלמנטרית הנהוגה כיום, לפיה ראש הממשלה הוא מי שמרבית הסיעות ממליצות עליו להרכבת הממשלה, היא השיטה הנכונה ביותר עבור הדמוקרטיה הישראלית ומהווה נדבך בסיסי בעקרונות עליה היא מושתתת. השיטה הנוכחית מאפשרת ייצוג למגוון הדעות הרחב בחברה הישראלית, תוך יצירת קואליציות על סמך קווי יסוד משותפים.
חד"ש: לא. מדובר בתיקון אשר ישנה בצורה שלילית ומרחיקת לכת את המפה הפוליטית. תיקון כזה יעודד את המצביעים בגוש הימין ובגוש השמאל להצביע למפלגה הגדולה ביותר בגוש, במטרה למנוע מהגוש היריב מלזכות בשלטון. התוצאה תהיה התחזקות הליכוד, על חשבון המפלגות שמימינו, והתחזקות מפלגת העבודה, על חשבון המפלגות שמשמאלה.
מצב זה יוביל להיחלשות ואולי אף להיעלמותן של מפלגות קטנות, וזאת בשעה שמפלגות אלה ממלאות תפקיד חשוב במערכת הפוליטית בישראל. מי שייפגע במיוחד מהצעד הזה, זו תהיה האוכלוסייה הערבית, שכן מפלגות הפועלות בקרבה ומייצגות אותה, עלולות שלא לזכות בייצוג בכנסת, וכך – יושתק קולה של אוכלוסייה שלמה ותיפגע אפשרותה להשפיע על המדיניות.
חשוב לזכור, כי כמה מהפרלמנטרים הטובים שידעה הכנסת הגיעו דווקא מהמפלגות הקטנות והאידיאולוגיות, ולא מהמפלגות הגדולות. בנוסף, המפלגות הקטנות – המחויבות לרוב למצע רעיוני ברור ומובהק – מסייעות ביצירת ויכוח פוליטי סביב עקרונות ורעיונות, ובכך מפרות את השיח הציבורי ומעמיקות אותו.
יחד: אין טעם במהלך כזה, היות ולעיתים לראש המפלגה הגדולה אין לו רוב מספיק גדול בכנסת לנהל ממשלה.
רע"מ – תע"ל: נתנגד.
יהדות התורה: אין עמדה.
האם יש לנתק בין אישור התקציב להפלת הממשלה במטרה להפחית את הלחץ מצד מפלגות?
ש"ס: ש״ס לא תאפשר בו ראש הממשלה או שר האוצר יעבירו תקציב שלא תהיה בו התחשבות בעניינים החברתיים. העצמת כוחו של שר האוצר בעניין פוגעת באינטרסים החברתיים ובמי שמייצגם.
המחנה הציוני: ראוי לבחון את האפשרות לנתק בין אישור התקציב לבין הבעת אי אמון בממשלה מכיוון שאפשרות זו לעיתים גורמת להתרופפות המשמעת הקואליציונית לקראת הדיונים על תקציב המדינה משיקולים לא ענייניים. פיזור הפרלמנט בשל אי אישור תקציב הינו צעד מורכב, שלא בהכרח תורם לייצוב המשילות ומומלץ לבחון את נחיצותו של החוק המורה לכך.
מרצ: לא. התקציב הוא הביטוי הברור והשקוף ביותר לסדרי העדיפויות הממשלתיים, ומהווה תוכנית עבודה שנתית לפעולת הממשלה. כישלון באישור התקציב משמעו שנציגי הציבור בכנסת מתנגדים לתוכנית העבודה של הממשלה ולסדרי העדיפויות לפיהם היא מבקשת לפעול, והדבר שקול לאי-אמון בממשלה וביכולתה לתפקד.
חד"ש: לא. העובדה שאי-אישור התקציב בידי הכנסת מוביל לעריכת בחירות מוקדמות, היא מנגנון ביקורת דמוקרטי שנועד להבטיח שהכנסת היא הריבון, ושהממשלה פועלת מכוח האמון בו היא זוכה והרוב ממנו היא נהנית בין חברי הכנסת.
ממשלה שאינה זוכה באמון מרבית חברי הכנסת, או לחלופין – ממשלה אשר אינה מצליחה לאשר תקציב (שהוא צעד משמעותי, הנוגע בחייהם ובצרכיהם של מיליוני אזרחים) – מן הראוי שתוחלף בממשלה אחרת, שתקום לאחר בחירות.
החלופה המוצעת היא בעייתית: מי שמבקשים לנתק בין אישור התקציב לבין המשך קיומה של הממשלה, מוכנים, למעשה, שהממשלה תמשיך לכהן והמדינה תמשיך להתנהל גם מבלי שאושר תקציב בכנסת, כלומר – כאשר משרדי הממשלה פועלים על בסיס עיקרי התקציב מהשנה הקודמת. אבל מצב זה לא יאפשר לתת מענה לצרכים שהתעוררו ולבעיות חברתיות שהופיעו או שהחריפו בשנה החולפת, ולכן – הדבר ייפגע בעיקר באזרחים המוחלשים: בגמלאים, שקצבאות הזקנה שלהם לא יתעדכנו, במובטלים שדמי האבטלה שלהם יישחקו, בעובדי המדינה (לרבות אחיות, מורות, עובדות סוציאליות, ועוד) שיצטרכו להמשיך ולתת שירות לציבור אולם מבלי שניתנו להם לשם כך משאבים מתאימים, וכו'.
יחד: כממשלה תמיד ישנו צורך בהעברת תקציב. המדינה לא יכולה לתפקד מעבר למספר חודשים ללא תקציב. לכן ככל שיהיה יותר כח למפלגות חברתיות התקציב יהיה טוב יותר. הניתוק ינטרל את יכולתם של המפלגות החברתיות להשפיע על תקציב המדינה.
רע"מ – תע"ל: נתנגד לשינוי.
יהדות התורה: לא.
האם תתמכו בהגדלת השקיפות בהעברת כספים קואליציוניים, וקביעת קריטריונים אוניברסאליים להעברתם?
ש"ס: ש״ס תומכת בחלוקה שקופה, צודקת ושוויונית של הכספים הקואליציוניים. ש״ס תדרוש להפסיק את המצב שבו מגזרים חזקים ובעלי עוצמה משתלטים על הכספים הללו על חשבון המגזרים החלשים במדינת ישראל.
המחנה הציוני: תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי המשמש את ממשלת ישראל ליישום סדרי העדיפויות שלה, אך ההעברות התקציביות למעשה מרוקנות אותו מתוכן. עלינו לפקח על ההעברות הקואליציוניות ולדאוג שהן ילוו בשקיפות מלאה ובכפוף לנהלים מוסכמים שנוסחו על ידי כלל הארגונים הפועלים למען השקיפות בישראל. רק כך נוכל להבטיח שאותן העברות אכן יממשו את החלטותיה וסדר יומה המקורי של הממשלה המכהנת.
מרצ: כן. אנו תומכים בהחלת שקיפות מוחלטת על חלוקת כספי המסים של הציבור. פרשת השחיתות האחרונה בה חשודים בכירי ישראל ביתנו כמעורבים, והשימוש הלא ראוי שנעשה בכספים קואליציוניים על ידי חברי הבית היהודי, ממחישים את הצורך בשינוי שיטת הכספים הקואליציוניים, החלת שקיפות מלאה וקריטריונים ברורים וחשיבה מחודשת על עצם חלוקתם.
כולנו: נתמוך בשקיפות מלאה בנושאי העברת כספים קואליציוניים. אנו מתכוונים לפעול להחזרת אמון האזרח במערכת השלטון, מתוך תפיסה שהמערכת השלטונית נועדה לשרת את האזרח ולא להיפך. רבים בישראל חשים שהמדינה מנותקת. שהשלטון עניינו השלטון בלבד. בעוד שתפקידה של הממשלה הוא קודם כל לשרת את האזרח, המצב שנוצר הוא שמדד אמון האזרחים בממשלה וכפועל יוצא במערכות הציבוריות - הינו נמוך מאד. הבסיס לכל שינוי, רפורמה, תוכנית או מדיניות הוא מנהיגות ציבורית אמיצה נחושה ואמינה. בלעדיה, לא ניתן ליזום, לבצע, ליישם, לתקן ולשפר למען האזרח. אנחנו נפעל לקיום מנהיגות אמיצה ונחרצת, הפועלת בשקיפות ובניקיון כפיים.
חד"ש: שקיפות היא עיקרון חשוב בממשל תקין ודמוקרטי, המתנהל בשיתוף האזרחים ולא מעל ראשי האזרחים. בשנים האחרונות נחשפנו לדוגמאות של העברת כספים בשווי מיליוני שקלים להתנחלויות, מבלי שהתקיים על כך דיון נאות ומבלי שניתנו הסברים מתאימים. מצב זה התאפשר בשל כוחו של הלובי המתנחל בקואליציה ובממשלת השלטון, אשר דרס ברגל גסה נורמות של שקיפות והעביר במחטפים סכומי עתק לטובת העמקת מפעל ההתנחלויות, הבזבזני והפושע.
יחד-עם-זאת, קביעת האופן בו מחולקים המשאבים הציבוריים היא אחת הסיבות לשמה נערכות בחירות. אינני שוללת עקרונית את מעורבותה של הממשלה בכלכלה, וסבורה שתקציבים מקופת המדינה – ראוי שישמשו למטרות ציבוריות, ובתנאי שההחלטה על העברת התקציב תתקבל באופן דמוקרטי ושקוף.
יחד: כל התקציבים הקואליציוניים הינם בספרי תקציב עם קריטריונים. נגמרו עידן האיחודים. אנו בעד הגדלת השקיפות באופן תמידי. מגיע לכולם לדעת מה קורה עם הכסף שלהם. בראש ובראשונה מדובר בכספי ציבור.
רע"מ – תע"ל: נתמוך בביטול הקצאות תקציביות אלה.
יהדות התורה: כן.
יש עתיד: 'יש עתיד' מחויבת ליושרה, לשלטון החוק, להגינות ולמאבק שיטתי ובלתי מתפשר בשחיתות השלטונית. כספי תקציב שמוקצים למקבל באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הינם כר פורה להתנהלות מושחתת. חוסר שקיפות, שיקול דעת נרחב ובלתי מונחה מגבירים את פוטנציאל השחיתות הטמון בהעברות תקציביות מסוג זה. יש לאמץ נהלים הדורשים שקיפות מלאה והקצאה לפי קריטריונים קבועים וברורים לרבות מבחינת תמיכה, שאושרו משפטית. חריגה מהם תתאפשר רק במקרים מיוחדים שאושרו משפטית והוצהר על העדר ניגוד עניינים ועל ההצדקה לחריגה.
במסגרת הקריטריונים ייאסר להעביר תקציבים לגופים לא מפוקחים ולא שקופים. כמו כן ייאסר על משרד האוצר להסכים להעברות תקציביות למוסדות ספציפיים, בתמורה לאישור תקציב מדינה או לקידום יוזמה מטעם משרד האוצר בוועדה מוועדות הכנסת.
האם תתמכו בהעברת חקיקה המטילה מגבלות על נבחרים תחת חקירה?
ש"ס: ש״ס תמכה ותתמוך בכל חקיקה שתחזק את עקרון השמירה על שלטון החוק במדינת ישראל לצד ההבנה של עקרון העל כי אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.
המחנה הציוני: סוד גלוי הוא כי קרנן של הכנסת והממשלה ירדו פלאים בעיני הציבור הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי בנכונותם ההולכת ופוחתת של אזרחי המדינה לקחת חלק בתהליך הפוליטי, אין ספק שחוסר ניקיון כפיהם של נבחרי הציבור תרם רבות לתופעה זו. בשנים האחרונות רבו המקרים בהם נבחרים, שזכו לאמון הציבור, עברו עבירות במהלך שירותם. אנו סבורים כי ראוי להשהות נבחר ציבור אשר נמצא בהליכי חקירות, עד אשר יסתיימו ההליכים בעניינו ותוכח חפותו. אנו מאמינים כי התנהלות שכזו תשפר את איכות השלטון בישראל ואת אמות המוסר של שליחיה הציבוריים.
כולנו: מפלגת כולנו תעמיד את טובת האזרח לפני טובתם הפוליטית של נבחרי הציבור: נבחרי ציבור יחויבו בדו"ח שנתי פתוח לציבור על פעילותם הציבורית, יומני פגישות של חברי כנסת יהיו חשופים ושקופים, נבחרי ציבור יחויבו לסטנדרטים של טוהר מידות הכוללים שקיפות ומניעת ניגוד עניינים בביצוע מחויבותם לציבור, נפעל לשקיפות מלאה של החלטות שלטוניות והעברות תקציביות, במקביל לאכיפה מוגברת כנגד שחיתות שלטונית, נפעל לשקיפותו של תקציב המדינה והנגשתו לכלל הציבור, נחמיר את האכיפה והענישה על גילויי שחיתות בשירות הציבורי, הן כלפי נבחרי ציבור והן כלפי בעלי תפקידים.
מרצ: מרצ מאמינה שבמקרה בו החקירה מתייחסת לפעולות הנחקר במסגרת תפקידו הציבורי, צריך לתת סמכות ליועץ המשפטי לממשלה להורות לו להשעות את עצמו עד לסיום החקירה.
חד"ש: שלטון החוק הוא ערך חשוב. הנורמה המושחתת לפיה בעלי-הון קונים פוליטיקאים, או פוליטיקאים הופכים בעצמם לבעלי-הון – היא פסולה. לכן, נכון יהיה להקשיח את הטיפול בנבחרי ציבור המואשמים או מורשעים בעבירות צווארון לבן, בקבלת או במתן שוחד וטובות הנאה, וכו'. אולם צריך לזכור, כי בשנים האחרונות המשטרה ומערכת המשפט, בלחץ של פוליטיקאים מהימין, הפכו את חלק מהנהגתה של האוכלוסייה הערבית – לרבות חברי כנסת – למושא לרדיפות. אין להתיר משפטי-חצר נגד חברי כנסת בגין אמירות שהשמיעו, בגין השתתפותם בהפגנות, או בגין פעילותם הפרלמנטרית לטובת הציבור שבחר בהם לכנסת. לכן, יש להטיל מגבלות על נבחרי ציבור בכל הנוגע לשאלות של הון-שלטון, אולם על חופש הביטוי, הדעה וההפגנה של נבחרי ציבור, בנושאים שעליהם נשלחו לכנסת – יש לשמור מכל משמר.
יחד: אכן, במדינה מתוקנת כך ראוי שיהיה.
רע"מ-תע"ל: אין תגובה.
יהדות התורה: כן. כפוף להחלטה שהחקירה תושלם בהקדם (תוך 30 יום) ולא תיעשה עינוי דין מיותר וגם לא ישבש עבודת הכנסת.
יש עתיד: כמפלגה המחויבת למאבק בשחיתות השלטונית והציבורית ולמיגורן, אנו רואים חובה בשמירה על אמון הציבור במערכות השלטוניות והציבוריות. הדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור היא בשמירה על טוהר המידות ועל שלטון החוק, ובהרחקת מי שסרח מהעולם הציבורי.
לכן נפעל לקבוע בחקיקה, כי אדם אשר הורשע בפסק דין סופי בביצוע עבירה שיש עמה קלון לא יוכל להתמודד לעולם לכל משרה ציבורית, בין אם כנבחר ציבור או כמינוי מקצועי לתפקיד בכיר במשרד ממשלתי, ללא תלות בפרק הזמן שחלף ממועד ההרשעה.
נפעל לאימוץ המלצות הועדה הציבורית, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס מאיר שמגר, לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה, על ידי הממשלה, ולהחלתם גם על חברי הכנסת, ראשי רשויות מקומיות וכל נושאי משרה ציבורית אחרת. עיגון הכללים יהווה מסגרת נורמטיבית של התנהגות חברי הממשלה במישור האתי. בהתאם לכללים אלה, במקרה בו מייחסות רשויות החוק לחבר ממשלה מעשי עבירה חמורים, בהודעה רשמית של מי שמוסמך להגיש כתב אישום, עליו להשעות את עצמו או להתפטר מתפקידו. במקרה בו יבחר חבר הממשלה שלא לעשות כן, מובאת בפני ראש הממשלה החובה לבחון את השעייתו או העברתו מתפקידו. עוד קובעים הכללים איסור על חבר ממשלה הנחקר על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירה, לא יימנע מלהשיב לשאלות החוקר.
נפעל לחיזוק ההרתעה על ידי הוספת פרק מיוחד בחוק העונשין שיעסוק בעבירות של שחיתות שלטונית. בפרק תיקבע חובת גזירת עונשי מינימום כבדים כנגד אישי ועובדי ציבור אשר סרחו.
האם תתמכו בחקיקה להגברת השקיפות בפעילותם של לוביסטים?
ש"ס: פעילות הלוביסטים במקרים רבים מסייעת לתאגידים בעלי עוצמה על חשבון האינטרסים של הציבור הרחב שברובו לא מיוצג על ידי לוביסטים, לכן יש לוודא כי האינטרסים של כלל הציבור לא ייפגעו מפעילותם של הלוביסטים.
המחנה הציוני: שדלנים נוכחים בצמתים רגישים ביותר ונהנים מנגישות יתרה למקבלי ההחלטות ולכן, אנו תמכנו ונתמוך בעתיד בכל חוק שיגביר את השקיפות בעבודתם. אנו סבורים כי פעילותם מול מקבלי ההחלטות חייבת להיות חשופה לעיני הציבור על מנת שנוכל לוודא מי פועל באופן ראוי ובהתאם לחוק, ומי מנצל את כוחו ופועל בדרכים לא ראויות.
מרצ: מרצ תפעל להגברת השקיפות בעבודת הלוביסטים בכנסת, ולפרסום ציבורי של המידע אותו הם מעבירים לחברי הכנסת. אנו תומכים בהקמת גוף שיפקח על ביצוע הקוד האתי של הלוביסטים, ובאיסור על לוביסטים להשתתף בישיבות של ועדות הכנסת.
כולנו: נתמוך בחקיקה להגברת השקיפות בפעילותם של לוביסטים.
חד"ש: כן. העובדה שחברות ענק ותאגידים מפעילים לוביסטים-בשכר, כדי ללחוץ על חברי כנסת, להציג בפניהם מצגי שווא, ולשכנע אותם לתמוך במדיניות המיטיבה עם האינטרסים העסקיים שלהם – היא פסולה. זהו ביטוי למעורבות של ההון במסדרונות השלטון, ויש לפעול להגבילו.
יחד: כן, בהחלט. טובת הציבור צריכה להיות בראש ובראשונה.
רע"מ – תע"ל: נתמוך בהרחבת השקיפות.
יהדות התורה: כן.
יש עתיד: נגביר את אכיפת וחומרת הכללים בתחום השדלנות, הנותנת בידי בעלי הון גישה ישירה למקבלי ההחלטות ומאפשרת ריכוז השפעה גדולה בידי קבוצה מצומצמת של אנשים. נגביל את מרחב הפעילות המותר לשדלנים, שעיסוקם שכנוע חברי הכנסת והשרים בענייני חקיקה והחלטות הכנסת, ונמנע את כניסתם למשרדי הממשלה.
נרחיב את חובת הגילוי הנאות כך ששדלנים יידרשו לציין גם את העניין המסוים שלשמו הם פועלים ולא רק את זהות לקוחותיהם. ייאסר על גופים ציבוריים להשתמש בשדלנים לשם השגת כספים ציבוריים. יוגברו הפיקוח, האכיפה והענישה בכל הנוגע להפרות דין וכללים על ידי שדלנים רשומים ולא רשומים.
נדרוש חובת שקיפות מחברי הכנסת בכל הנוגע לקשר שהם מנהלים עם לוביסטים ומייצגי אינטרסים אחרים. כל מידע או מסמך אשר הועבר אליהם במסגרת הליכי חקיקה וסייע להם לגבש את עמדתם כפי שהוצבעה, בדגש על טיוטות של הצעות חוק אשר ניסחו עבורם גורמים אחרים. על חברי הכנסת תוטל חובה לציין את זהותם של הגורמים מהם נתקבלה האינפורמציה ואת הקשר שלהם לתהליך החקיקה. החובות המוטלות על חברי הכנסת יעוגנו בהחלטה של ועדת האתיקה של הכנסת. מזכירות הכנסת תהיה מחויבת לפרסם בהליך אישור כניסה ללוביסט לכנסת, בין אם קבוע או חד-פעמי, את לוח הפגישות של השדלן.
ממפלגת ישראל ביתנו נמסר בתגובה לשאלות: "מכיוון שאנחנו לא מאמינים במכון לדמוקרטיה, שהוא ארגון מטעם המשרת את השמאל הישראלי בלבד, אין לנו כל עניין להתייחס לכל שאלה".
הכתבה הוכנה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה