השבוע התמקדתי בניתוח השיח ברמת המפלגות ברשתות החברתיות לפי מילות מפתח שונות. הטבלה הבאה מתארת את סך כמות הסטטוסים בפייסבוק לפי מילת מפתח, ואת מדרג המפלגות לגבי אותה מילה (לפי כמות הסטטוסים שפורסמו על ידי המועמדים באותה מפלגה).
נראה שהנושאים (מילות המפתח בפוסטים) שעולים לסדר היום בשכיחות גבוהה בימים אלה הם: דת, יהודי/ות, חברה/חברתי ושלום, ובשכיחות פחותה יותר הנושאים ציונות, בטחון וכלכלה. אם בוחנים את הנושאים שעולים לדיון בתוך כל מפלגה מקבלים תוצאות מעניינות.
ראשית, הנושא שמעסיק ללא יוצא מן הכלל את כל המפלגות במדינה הוא נושא הדת. ברוב המקרים הנושא הזה מופיע כנושא בשכיחות הגבוהה ביותר אפילו במפלגות האמורות לייצג בעיקר מגזרים חילוניים כגון המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית – אך אין ספק שהדת היא סוגיה שתופסת את תשומת הלב של הפוליטיקאים הרבה מעבר להיבט הדמוקרטי (מילת המפתח דמוקרטיה זוכה לעשרות אזכורים בלבד).
הנושא השני שמופיע בשכיחות גבוהה בכל המפלגות פרט ליש עתיד הוא נושא השלום. אם מדובר בפוסטים סקפטיים על השלום, או בפוסטים המייחלים לשלום.
הנושא החברתי מעסיק את המפלגות והמועמדים השונים יותר מהנושא הביטחוני. נותר לנו לחכות לבחירות כדי לדעת אם באמת הבוחר הישראלי יצביע לפי הרצף הבטחוני או החברתי. המפלגות, שהנושא החברתי נמצא אצלן בשכיחות גבוהה, הן: כולנו, ש״ס, יש עתיד, מרצ והמחנה הציוני. הרשימות האחרות מייחסות לנושא פחות משמעות. כך למשל הליכוד מתמקד בשיח יותר ביטחוני (דת, טרור, שלום וביטחון) והבית היהודי בשיח יותר דתי-לאומי (יהדות, דת, ציונות ושלום).
מילה על מפלגת יחד העם איתנו (אלי ישי) - לפי ניתוח הפוסטים שהמועמדים העלו נראה כי מפלגה זו מתמקדת בנושא הדתי ופחות בחברתי וזאת בניגוד להצהרותיו של אלי ישי. זהו אזור צפוף בספקטרום המפלגתי שנדבך גדול ממנו נתפס על ידי ש״ס ועל ידי הבית היהודי – חומר למחשבה לקברניטי המפלגה ומובילי הקמפיין של מפלגת יחד.
מה המשותף למפלגות כולנו, ש״ס ויחד העם איתנו? ניתוח של מילות המפתח מראה קרבה אידאולוגית בין המפלגות הללו. כך מילות המפתח שלא זכו כמעט כלל להתייחסות בשלושת המפלגות הללו יחדיו הם נושאי רווחה, חינוך, בריאות, זכויות, תעסוקה ושוויון. תוצאה זו מפתיעה, ביחוד כי מדובר במפלגות שמתיימרות להוביל את הנושאים החברתיים. ולסיום נושא זה, שלושת המפלגות הללו הן הממוקדות ביותר מבחינת השיח (יש כאלה שיקראו לכך סקטוריאליות). דהיינו, ארבעת מילות המפתח השכיחות שלהן מהוות כ-70% מסך כל מילות המפתח שנדגמו.
ולסיום הבה נשווה את המגמות דלעיל של המפלגות עם התבטאויות ראשי המפלגות:
השינוי הבולט לעין בהתבטאויות ראשי המפלגות לעומת מפלגתם (סך המועמדים) נראית לעין בבולטות של הנושא החברתי אצל הרצוג, לפיד, כחלון ודרעי, זאת בהשוואה לנושא הדתי שתפס את רוב המקומות הראשונים במדרג המפלגות. נושא הטרור והביטחון בולטים יותר בפוסטים של ראשי המפלגות מאשר ברמת המפלגה (כל המועמדים יחדיו). לסיום – נראה כי זהבה גלאון ויאיר לפיד מכסים נושאים מגוונים יחסית לשאר המועמדים כאשר 57% ו-50% מסך מילות המפתח בפוסטים שלהם מטפלים בנושאים נוספים מעבר לארבעת השכיחים. להבדיל אצל כחלון ארבעת מילות המפתח השכיחות אצלו (חברה, כלכלה, דת וכבוד) משמשות כ-74% מהמסרים אותן הוא מעביר לבוחריו וניתן לומר שהקמפיין שלו מאוד ממוקד.
* רציתי להודות באופן אישי ליותם מנור, מוביל פרוייקט כיכר המדינה בסדנא לידע ציבורי – בלעדיו הניתוח הזה לא היה מתאפשר.
פוסט אורחת של פרופ׳ קרין נהון חוקרת ומומחית בתחום מערכות מידע ופוליטיקה סוקרת את מגמות זרימות המידע, תבניות השימוש והשיח ברשתות החברתיות בהקשר הבחירות. המידע מצטבר באמצעות מעקב אחרי ה- API של פייסבוק והשיח בעברית בטוויטר ובפייסבוק. כלי התוכנה מאפשר ניתוח מסות של טקסטים לפי מילות מפתח, וכמות התנועה שנוצרת סביב מילות המפתח הנזכרות.
הנתונים המספריים נאספים באופן אוטומטי על ידי פרויקט כיכר המדינה מבית היוצר של הסדנא לידע ציבורי. הפרויקט עוקב כרגע בעיקר אחרי פוליטיקאים מכהנים. לגבי איחוד נתונים, ניתוחים ופרשנות, חלה על פרופ' נהון האחריות המלאה. להורדת קובץ הנתונים המלא.