אנחנו נמצאים בתקופה בה מכל צד מדברים על האיומים על המדינה. דאעש, חמאס, מה לא. אבל לעניות דעתי המקצועית, אין כיום איום קיומי אמיתי על ישראל. הגיע הזמן שנשים את האמת על השולחן. אנחנו המדינה הכי חזקה באזור, הכי יציבה באזור, עם רמת החיים הכי חזקה באזור, עם הנשק הכי משוכלל באזור, רובו תוצרת הארץ.
אבל עדיין, יש את אלו שמסבירים לנו ורוצים שנאמין שהמדינות הנחשלות שסביבנו כל יום הולכות להשמיד אותנו. זה פשוט לא נכון. פשוט בלוף. אין מילה אחרת לתאר זאת.
הגיע הזמן שנבין שהערבים שסביבנו הם לא מחלה ושנצטרך לחיות איתם. וזה לא קורה. לצערי זה פשוט לא קורה. מה שקורה במקום, זה מדיניות של עוד כוח ועוד כוח שבפועל דומה לקשיש עם הליכון שכל הזמן משתמש ביותר ויותר כוח...כדי להישאר במקום. ואין סיבה שנישאר במקום. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר במקום.
הגיע הזמן שנבין שהרס היחסים עם ארה"ב מהווה סכנה ברורה ומידית לביטחונה של מדינת ישראל. אי אפשר כבר להסתיר את הקרע עם האמריקאים ואי אפשר להשלים עם קרע שכזה. אך עדיין לא מאוחר לשנות כיוון. במקום הנאום הפוליטי בקונגרס, ראש הממשלה צריך להיפגש עם הנשיא אובמה בארבע עיניים ולפתוח דף חדש של שיתוף פעולה עם ארה"ב. שיתוף פעולה שלא ישלול שום אופציה, גם את זו הצבאית, במקרה ואיראן תרמה את העולם.
בעלי בריתנו האמריקאים הם אלו שעליהם הזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל מסתמכת. הכנסת מערכת הבחירות הקרבה לתוך קודש הקודשים של הברית האסטרטגית עם ארה"ב לא רק שלא תמנע מאיראן גרעין אלא תפגע ביכולות של ישראל והעולם מלעצור את האיראנים. הדבר היחיד שיכול לעצור את הגרעין האיראני הוא מהלך בינ"ל ולא נאומים.
אפשר להוביל פה מדיניות ביטחונית ומדינית אחרת. כזו שאולי עדיין תתמודד עם סיבובים קשים נוספים שצפויים לנו אבל שבמקביל גם תיתן את האור בקצה המנהרה. מדיניות אמיתית שתוכיח לילדים שלנו שאנחנו בונים פה חברה שיהיה טוב לחיות בה, כזו שתיתן עתיד לטווח ארוך, לא רק לילדים שלנו אלא גם לילדים שלהם.
אנו מייצגים יותר מ-180 מפקדים בכל זרועות הביטחון של ישראל והרווחנו בדמנו וביותר מ-5,500 שנים של תרומה מצטברת לביטחון המדינה, את הידע המקצועי והזכות להגיד שהמדיניות הביטחונית של השנים האחרונות גרועה ופגעה בכושר ההרתעה של ישראל ובבריתות האסטרטגיות שלה עם ידידותיה הגדולות ביותר ובראשן ארה"ב.