608105
"שפת הגוף מסייעת לצופים לחשוף מסרים שהמועמד רצה להסתיר"|צילום:

לקראת העימות בחדשות 2 בין שמונת המועמדים - נפתלי בנט, אלי ישי, אביגדור ליברמן, משה כחלון, יאיר לפיד, אריה דרעי, זהבה גלאון ואיימן עודה - קיימנו בקבוצת הווטסאפ "החלוצות" של הפלוג שיחה משותפת עם ד״ר צפירה גרבלסקי, מומחית תקשורת המונים פוליטית ומנתחת שפת גוף של פוליטיקאים. גרבלסקי אף מתדרכת ומכינה מועמדים ואישי ציבור לעימותים, נאומים והופעות בתקשורת ויש לה מומחיות ארוכת שנים בנושא (גילוי נאות: חברה אישית ותיקה שלי). 

עוד בבחירות:

טל: רצינו לשמוע ממך קצת על תקשורת פוליטית סמויה וגלויה לעין לקראת העימות היום. בטח עקבת על התכניות להיום בערב בערוץ 2: עד כמה זה משנה מבחינת הצופים שזה לא שידור חי?
"שכנוע תמיד פחות אפקטיבי כשהקהל יודע שרוצים לשכנע אותו. שידור חי, מעלה מעט את התפיסה האותנטית הפחות מניפולטיבית ולכן אפקטיבי יותר מבחינת שכנועית".

טל: מה יש בצפיה במסרים באופן חזותי, שגובר ומסיח את הדעת מן התוכן של הדברים? או למקד את השאלה - למה בכלל אנחנו מתעניינים באיך הם מגיבים ונראים ולא ביכולת ביצוע שלהם?
"התקשורת הלא מילולית, שפת הגוף, נתפסת כיותר אמינה ופחות מניפולטיבית. מחקרים הוכיחו שיש לה השפעה דרמטית בבחירה פוליטית. כשהציבור מסתכל על מנהיגיו, מעל לכל הוא מחפש מנהיג שיודע לעמוד במצבי לחץ ומתח, אמין, בעל ביטחון שניתן לסמוך עליו. בנוסף לכך, בהחלטה על הצבעה פוליטית יש הרבה מאוד חיבור רגשי. אנשים תומכים במועמד כי התחברו אליו רגשית או פוסלים מועמד שאינם סובלים מבחינה רגשית, גם אם הוא מייצג את השקפת עולמם".

יונתן: ודאי הבחנת שקשה עד בלתי אפשרי לחלץ מהמועמדים תשובות עם תוכן, והדבר מחריף ככל שהמועמד בכיר יותר. האם את חושבת שזו אסטרטגיה נבונה, בדגש על מי שרוצים להחליף את השלטון?
"תקשורת אפקטיבית חייבת לתת לקהל טיעונים שבהם הוא יוכל להיעזר. במובן הזה קמפיין נגטיבי שלא מציע אלטרנטיבה ברורה פחות אפקטיבי".

ליאור: אם ביבי כל כך טוב כמו שאנחנו חושבים שהוא, ומומחה בתנועות הידיים המימיקות והכל, למה להערכתך הוא מסרב לעימות מול הרצוג?
"עימות הוא הכלי היעיל ביותר בקמפיין פוליטי. ישנן דוגמאות גם בישראל וגם בחו״ל על עימותים שהפכו את המגמות בדעת הקהל ואף הכריעו את הבחירות. למועמד המוביל יש רק אפשרות להפסיד ולכן זה נכון מצדו שלא להגיע. יחד עם זאת, אם המגמה בסקרים תמשך והפער ימשיך להיות צמוד עם יתרון קל למחנה הציוני - הוא יגיע ויקיים את העימות - כפי שקרה בקמפיין 2009 מול ציפי לבני".

אריאל: האם לא עדיף ללפיד לסרב להשתתף בעימות בלי הרצוג ונתניהו על מנת למצב את עצמו כיריב שווה להם?
"מקור הכוח של העימות הוא ביכולת של הצופים באמת להשוות בין מועמדים. אולם, מבחינה פסיכולוגית הוא מציב את כל המועמדים לגיטימיים באותה מידה. עובדה זו מסייעת למועמדים חלשים יותר כמו אלי ישי אולם פוגעת בחזקים יותר כמו יאיר לפיד כשהם ניצבים זה לצד זה באותה השורה".

חנה: מדוע שפת הגוף משפיעה יותר מהמלל?
"שפת הגוף היא כלי כדי לחשוף כוונות, רגשות וגם מצבים של שקר והטעיה. בעיקר תשומת הלב של הצופים היא לקשר בין המלל לשפת הגוף. בדיוק על העיקרון של הפוליגרף - אם יש סתירה בין הערוצים זוהי עדות לשקר, הונאה, הטעיה או הסתרת מידע".

אובמה ורומני. יומיים לבחירות (צילום: רויטרס)
אחרי הכישלון הראשון, אובמה התאמן במשך שלושה ימים לעימות השני|צילום: רויטרס

טל: כלומר, כשאת מתבוננת את מחפשת לראות. אם המלל היה משהו אחד והפנים/גוף שידרו משהו אחר? איך את יודעת שזו סתירה?
"שפת הגוף מסייעת לצופים לחשוף מסרים שהמועמד רצה להסתיר. המונח המקצועי זה 'דליפה' - מסרים שרצה להסתיר דלפו החוצה דרך ערוצים שרמת המודעות אליהם נמוכה. לדוגמא אם מועמד מציג מסרים מאוד בטוחים ונחרצים אולם הוא משדר בשפת הגוף חוסר ביטחון הוא לא יצליח לשכנע אותנו. הדוגמא הקלאסית הייתה בקמפיין של ביבי בו הוא הפסיד. הוא הציג מסרים רגועים אולם בו זמנית הוא הזיע וזוהי הייתה אינדיקציה מאוד משמעותית עבור הצופים שלמעשה הוא מאוד לחוץ.

טל: הראיונות של כחלון ממש פגעו בו. זה ברור שהחלק הזה מול המצלמה הוא עקב אכילס שלו. מה יהיה היום בערב? יותר נכון בצהריים. לפיד יגמור אותו או שיש בו בכחלון אותנטיות ? ואין דליפות כמו שאת אמרת?
"
הבעיה של כחלון היא הדליפות הרבות שמייצרות חוסר אמינות. מיומנות תקשורתית היא מפתח להצלחה פוליטית בימינו. במובן הזה אין ספק שליאיר לפיד יתרון. בכל העולם כדי להצליח צריך להתאמן. אם כחלון יתאמן הוא יצליח. הדוגמא הבולטת הייתה בארצות הברית בבחירות האחרונות. לעימות הראשון אובמה לא התאמן והפסיד ואז גם השתנתה פתאום המגמה בסקרים לטובתו של רומני לקראת העימות השני התאמן אובמה שלושה ימים וניצח".

ליאור: הפוליטיקה בארץ הפכה בעשור האחרון לפוליטיקה של דימויים. מוכרים מועמדים על פי תורות שיווק עסקיות ולא כפי שהיה בעבר כאשר אידיאולוגיה הייתה מרכיב מרכזי יותר. השאלה היא האם לדעתך ניתן להפוך את המגמה. האם יש סיכוי לדבר על אידיאולוגיה וערכים עמוקים בתוך המציאות הרחבה יותר שבה אנחנו חיים היום?
"דימויים ועקרונות של שכנוע מאוד יעילים בקמפיינים פוליטיים. אין אדם בישראל שלא זוכר את ריקי כהן מחדרה. האפקטיבית של דימויים וקונקרטיזציה קשורה למבנה המוח שלנו. אנחנו זוכרים טוב יותר מסרים שיכולנו גם לראות אותם לדמיין אותם - זה פשוט עובד. המדיום הטלוויזיוני גם לא מאפשר ירידה לעומק של דיונים ותהליכים ארוכי טווח".

טל: כמה זה יהיה קשה/מורכב לבלט עצמך בקרב מועמדים? זהבה , אישה, מה מורכב הכי מבחינתה?
"המשחק יהיה משחק של בולטות גם פיסית וגם ברמת התוכן - היכולת להביא מסרים שייזכרו. שישפיעו - שידברו עליהם ויצטטו אותם - כולל גימיקים. העניין המגדרי מאוד דרמטי. זה בהחלט נותן לה יתרון של בולטות אבל זה מדגיש את הנשיות שלה. במובן הזה הציפיות ממנה הרבה יותר מורכבות - היא צריכה להיות גם אישה וגם גבר על מנת לספק את הצופים".

צפירה גרבלסקי ליכטמן
ד"ר צפירה גרבלסקי ליכטמן

טל: מה הכוונה גם גבר?
"המודל למנהיג כריזמטי מבוסס על התנהגויות שהן גבריות מבחינה סטריאוטיפית - במובן הזה למשל היא צריכה לדבר בצורה חד משמעית, מאשימה, תוקפת - לא מתנצלת, לא מרוככת לא מחפשת אישור- מאפיינים נשיים מבחינה סטריאוטיפית".

טל: מה עם איימן עודה? והקושי עם השפה?
"שפה היא מכשול משמעותי. לצערנו אנשים שלא שולטים בשפה נתפסים כפחות מוכשרים גם מבחינות נוספות. כולנו זוכרים את נאומו המפורסם של עמיר פרץ באנגלית שגרם לו נזק רב".

טל: אז העימות עשוי להזיק לו? מצד שני הוא לגמרי אלמוני עבור רוב הישראלים, אז להועיל אולי בכל זאת?
"החשיפה תשרת אותו והיא מאוד חשובה. אם הוא ישדר חוסר ביטחון או גמגום בגלל בעיות שפה זה יהיה בעוכריו. יחד עם זאת עבורו לדבר בערבית עם תרגום יהיה חתרני מדי".

קנט:  עד כמה הפרשנות של שפת הגוף על ידי הצופה היא אוניברסלית? זאת אומרת האם יתכן ש2 אנשים יצפו באותו ראיון ואחד יקבל משפת הגוף מסר אחד והשני יפרש את אותה שפת גוף כמסר אחר לגמרי?

"בניגוד למקובל לחשוב, הפרשנות של שפת הגוף מאוד דומה באותו הקשר תרבותי. שני אנשים ישראלים שיצפו באותו מועמד יעריכו בצורה כמעט זהה את ההתייחסות שלו. היום ידוע שחלק משפת הגוף היא אוניברסלית וחלק מהמטען הגנטי שלנו ולכן גם בהקשר האוניברסלי ישנם קווי דמיון. יחד עם זאת יש הרבה מאוד הבניות חברתיות ותרבותיות והן מקור לקצרים בתקשורת ולחוסר הבנות בתקשורת בין תרבותית.

"מניתוח עימותים בעבר אני יכולה להעיד שהייתה תמימות דעים על מי ניצח ומי הפסיד מכל קצוות הקשת בעיקר בהקשרים של ההופעה השטף הרצף וכדומה. אין ספק שמועמד חדש כמו שהיה ביבי בעימות 1996 קל לו יותר לעומת מועמדים שיש לנו עליהם תפיסות מוצקות יותר. עיקר ההשפעה של העימות היא על הקולות הצפים וכאן ההשפעה היא דרמטית - חשוב לזכור שאחוז הקולות הצפים איננו מבוטל כלל".

טל שניידר, הפלוג הבלוג הפוליטי