ביום א׳ התראיין ח״כ עמר בר-לב (העבודה) בראיון ווטסאפ ב"קבוצת הפועלות" של הפלוג. בר-לב יצא בדיוק מאירוע של המפלגה במושב חדיד והתיישב ברכב לתקתק כשהוא בדרכים (מישהו אחר נהג, אני בטוחה).
כשנשאל על הבאת דמות ביטחונית נוספת למפלגת העבודה, מעל לראשו, כיוון שהיה ״רק״ אלוף משנה ומפקד סיירת מטכ״ל, ובציבוריות הישראלית מורגלים שבמינימום יש צורך ברמטכ״ל או בכמעט-רמטכ״ל כדי שרשימה תיחשב ראויה לתיק הביטחון בישראל - השיב בר-לב שמבחינתו ציפי לבני מתאימה לתפקיד.
טל שניידר: הכנסת הזו הייתה קצרה. בקושי הספקתם שם לעבוד ונגמר. אתה יכול לציין פה הישג אחד שלך כפרלמנטר?
"הובלת דיון בקורתי על תקציב הביטחון, ועל תפיסת הביטחון. בנוסף הצגת שתי תכניות מדיניות. על התוכנית השנייה, "עזה – ההזדמנות", שפרסמתי לפני חודש, קיבלתי טלפון נרגש מנשיא המדינה ריבלין ששיבח אותי על המתווה, צורת המחשבה הבהירות והצגה עניינית של הנושא והדרך לפתרון בהשוואה לברבורים שגורים של חברי כנסת אחרים".
טל שניידר: בנושא התקציב. זה נראה כמו קרב אבוד מראש וסליחה על הקלישאות. לא מצליחים ממש לנער את השיטה וגם אתה כמו קודמיך שניסו נופלים לתוך אותם הבורות שבכירי צהל מציבים לכם.
"אין קרבות אבודים... אבל האמת שעם שר הביטחון הנוכחי ועם ביבי זה היה די קרה אבוד. חברי ועדת חוץ וביטחון התחלקו לשלושה. ותיקי המערכת שקשה להם לבקר אותה, האחרים שמבינים מעט וברגע שאומרים להם למשל סייבר הם כורעים ברך ומשתחווים, ובודדים ששואלים שאלות ולא מוכנים להסתפק בקלישאות".
טל שניידר: ראינו מה עשו לך קציני הצבא כאשר ציטטת מפרוטוקול הועדה בנוגע להתחייבות שלהם שלא לדרוש עוד סכומים לאימונים. אולי צריך לשנות את כללי הצנזורה/חשאיות המידע לפני שמתווכחים על סעיפי התקציב הצבאי?
"אני לא חושב שזו בעיית צנזורה וגם לא עניין של שקיפות. כי הציבור עוד פחות מבין מחברי הקבינט והועדה וקל ׳להאכיל׳ אותו. זו שאלה של יכולת אמתית לבקר את המערכת. לוועדת חוץ וביטחון אין ממש סמכויות לדרוש תשובות או לדרוש בחינה לפי קריטריונים אחרים מאשר אלו שמוצגים לנו. אין לה באמת כוח לחייב את מערכת הביטחון במתן תשובות".
טל שניידר: אתה חושב שבמסגרת האיחוד עם לבני - היא תצרף עוד ביטחוניסט לעבודה? כי בציבור הרחב מסתכלים עליכם היום וזה נראה הרבה חברתי ופחות מדי צבאי.
"אני לא יודע אם היא תצרף או הרצוג יצרף או אף אחד לא יצרף. אני בהחלט רואה עצמי כשיר להיות הביטחוניסט של המפלגה. עשיתי את זה באופן טבעי בעמוד ענן (ערב הבחירות הקודמות) ובצוק איתן וזה לא בא מ׳המפלגה׳ כי אם מכם ומהציבור. הבעתי דעות ברורות חלקן בשעתן לא קונסנזואליות והאחרים (המומחים והממשלה) הלכו בעקבותיי. אגב גם ציפי יכולה להיות שרת ביטחון. יש לה את הניסיון והכישורים. אגב, אחרי בוגי, זה לא קשה".
ארז: היום הדיון הוא לא מדיני ולא בטחוני. אלא על יוקר המחיה. העול על הציבור. על זה שמעמד הביניים בקושי מחזיק מעמד. מה העמדות שלך בנושא?
"ב-15 השנים לפני שהגעתי לכנסת עסקתי (בהתנדבות) רק בנושאים חברתיים. לא דיבורים ולא ברבורים... הקמתי את תנועת "אחרי" לשילוב נוער בפריפריה למרכז ההוויה הישראלית. מקבוצה של 12 חברה וחברות בשכונת התקווה הפכנו לתנועה בקנה מידה לאומי עם 4,000 בני נוער מדי שנה, יהודים דרוזים ערבים חרדים. ללא תמיכה מהמדינה. הכל עלי. תמצאו לי עוד אזרח ישראלי שההתנדבות תרם תרומה חברתית כזו?בכנסת הייתי יו"ר השדולה לשלוח הבדואים בחברה הישראלית השדולה לפנסיה הוגנת השדולה החקלאית והשדולה למען הנוער בפריפריה".
ניסן: בכל דיון על תקציב הביטחון עולה שאלת שכר משרתי הקבע והפנסיות התקציביות של הותיקים שבהם. האם לדעתך צריך לחתוך את הפנסיות ואיך גורמים לאנשים טובים להישאר בקבע כאשר המשכורות הראשוניות שלהם נמוכות כל כך?
"צהל צריך להיות צבא צעיר. התהליך של התמודדות עם הפנסיות על ידי העלאת גיל הפרישה הוא שגוי. צריך להחזיר את גיל הפרישה ל 42. הפורש בגיל הזה יקבל מענק שחרור בדומה לשוק האזרחי. ואם היה לוחם יקבל פנסיות גישור בגיל מאוחר, למשל בגיל 60. גם נרוויח צבא צעיר וגמיש, גם הפורשים יצאו קריירה שניה בגיל צעיר יחסית וגם מי שהיה לוחם וסיכן נפשו, בלי ציניות, יקבל פנסיית גישור, אך בגיל הרבה יותר מבוגר. השאלה היא אם ניתן לעשות זאת גם רטרואקטיבית. מאוד קשה, ו זה חייב לכלול גם מגזרים אחרים כמו משטרה שב"כ מוסד וכו'".
פאדי: בעיניי אחד הכישלונות של ממשלת ביבי והימין הוא הטיפול במגזרים הלא יהודים. האם תפעל לשילוב ראוי של ערבים ודרוזים בשירות הציבורי ובחקיקה מתקנת בכנסת הבאה?
"כל המיעוטים מופלים לרעה מאז קום המדינה. עוד לפני אפליה מתקנת, צריך לתת להם את הזכויות הבסיסיות. לא יתכן שהישוב בו אני גר, כוכב יאיר, יהיה ישוב לתפארת ולצדו ישובים יותר ותיקים טיבה וטירה, בהם אין אפילו מערכת כבישים סבירה, שלא לדבר על חשמל".
"ברור שהמדיניות בשנתיים האחרונות הייתה שגויה. זה התחיל מהחלטת השר לפני שנה להוציא את החילים משמירת הישובים והמשיך בהחלטתו לקצץ בתקני הרבש׳צים ערב צוק איתן. טענתי את זה בפניו בוועדה. הוא נתן הסברים טקטיים. אמרתי לו שאני מקבל את ההסבר הטקטי, אך ביטחון זה לא רק בתוך כמה דקות תגיע כיתת הכוננות לקיבוץ, כי אם מה מרגישים הורים שיוצאים לעבודה מחוץ לקיבוץ משאירים את ילדיהם בגן ורוצים לראות חיילים עם אפוד ונשק בש"ג. לצערי שר הביטחון מבין בטקטיקה הוא לא מבין מה זה ביטחון".
אם תידרש להכריע בין קבלת השלטון/ממשלה במחיר היענות לצרכי החרדים לבין הישארות באופוזיציה במה תבחר?
"אני מניח שהקואליציה שלנו תכלול חרדים. בעניין גיוס חרדים, אין ספק שהם צריכים לשאת בנטל. ב-2012 התגייסו כ-15 אחוז יותר חרדים מאשר ב-2011. ב-2013 28 אחוז יותר מאשר ב-2012. כל זאת ללא חוק טל וללא החוק הנוכחי. צריך היה לתת רוח גבית לתהליך שהחל. היינו מגיעים ב-2017 לגיוס הרבה יותר חרדים לצה"ל מה-3,200 לפי החוק. לכן, למרות התדמית, החוק רק עצר את התהליך".
טל האריס: כל המבצעים שהיו בעשור האחרון בעזה הסתיימו כולם פחות או יותר באופן זהה. כיצד מסיימים את המבצע הבא באופן שיבטיח שיהיה גם האחרון? מה יעשה השמאל אחרת בעזה?
"ישנה הזדמנות עתה שלא הייתה לפני שנה ויותר ואולי לא בעוד שנה. ההזדמנות היא בזכותו של נשיא מצרים, שסגר את המנהרות. יש הצטלבות של אינטרסים ישראלים מצריים של המדינות הסוניות המתונות של ארה"ב ואירופה כנגד דעא"ש וכמובן של הרשות הפלסטינית. כולם בעד הנוסחה הבאה: החלשת החמאס ופרוז הרצועה ומנגד תהליך לא רק של שיקום עזה כי אם פיתוח, כולל נמל ושדה תעופה. הפסקת אש ל-15 שנה ופיתוח ופתיחת עזה לעולם, כל עוד המימון לכל התהליך עובר דרך הרשות ולא דרך החמאס".
טל שניידר: מי אתה שם על הפתק ביום ג׳? ובאיזה מקום (הערכה) אתה יוצא בתום ספירת הקולות, לא כולל החיילים.
"בעשירייה הראשונה יש מקום לארבעה או שלושה גברים (במידה ויהיו שלוש נשים בעשירייה). אני מאמין שאהיה ביניהם. אני עומד לבחור בגלעד קריב".