אם משווים נתונים מהחודש האחרון ניתן לראות כי גם עשרת הפוליטיקאים שזוכים למירב הלייקים בכל שבוע משתייכים לשתי קבוצות ברורות. האחת, בעלת כמות הלייקים הגבוהה יותר, נמצאים חמישה: בנימין נתניהו, נפתלי בנט, יאיר לפיד, מירי רגב ודני דנון. בקבוצה השנייה: משה כחלון, זהבה גלאון, איילת שקד, אחמד טיבי, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, משה פייגלין, ציפי ליבני ודב חנין.
כחלון מתחיל לצבור תאוצה ברשתות החברתיות והשבוע כבר התברג בין עשרת הפוליטיקאים ששותפו הכי הרבה וגם גרפו את מס׳ הלייקים הגבוה ביותר. בנוסף לכך, יצחק הרצוג השבוע נכנס לראשונה לרשימת העשרה. פרט לשניים האלה (יצחק הרצוג, ומשה כחלון) הרשימה של עשרת הפוליטיקאים בעלי הסטטוסים הפופולריים יציבה יחסית.
אמנם נח לנו תמיד להסתכל על הקבוצה שזוכה למירב תשומת הלב השבועית, אך חשוב לא פחות להציג את התמונה במלואה, של נבחרי הציבור המכהנים והמתמודדים לבחירות. הגרף הבא מדגים את ״חוק הכוח״, כלומר מירב תשומת הלב של המשתמשים הישראלים מרוכזת במעט פוליטיקאים. לפוליטיקאים האחרים (בזנב האיור) לא נותר אלא לקוות כי ישיגו תשומת לב דומה לאלה שגורפים את מירב הלייקים והשיתופים.
ראש הממשלה חוגג
סטטוס השבוע שגרף את מס׳ הלייקים הגבוה ביותר הוא שייך לחג החנוכה והוא של בנימין נתניהו:
סטטוס השבוע עם מס׳ השיתופים הרב ביותר שייך גם הוא לבנימין נתניהו, אשר שיתף עם הרשת שלו את הוידאו רמיקס שצוות וואלה הכינו, בו נאומיו שרים את השיר של סיה "שנדליר".
ובכלל כל שבעת הפוסטים שגרפו את מירב הלייקים השבוע שייכים לבנימין נתניהו. הסתכלות היסטורית מראה עליה דרסטית בכמות הלייקים הממוצעת לשבוע יחסית לסוף חודש נובמבר. לא נותר לתהות האם זוהי אכן עליה אורגנית של אנשים שבאופן אותנטי לוחצים על הלייק על סטטוסים של בנימין נתניהו, או האם מדובר במהלך מאורגן.
תמונה שווה אלף מילים
מי שמפסיד מכך שדוח העוני מפורסם בזמן בחירות הם אזרחי ישראל שלא זוכים לדיון עמוק בנושא, ובמקום זאת מקבלים נבחרי ציבור ומועמדים שמתקוטטים על סיסמאות ולא על מהות
בנימה אישית
השבוע הוצפנו בפוסטים אישיים ומשפחתיים מצד נבחרי הציבור לרגל חג החנוכה ולרגל אירועים אישיים.
כמה דוגמאות: בנימין נתניהו נפגש עם בנו אבנר בביקור חיילים בלטרון:
ואחמד טיבי שחוגג יום הולדת עם אימו במסגד אל אקצה זוכה ללייקים רבים:
אימה בימין
הקמפיינים לפריימריז מחדדים את הבדלי הדורות והוותק. לקראת הפריימיריז המתקיימים בינואר מועמדי המפלגות (המקיימות פריימריז) החלו לצאת בקמפיינים הקוראים לבוחריהם לבחור בהם. כך למשל דני דנון מציג סרטון שבו הוא משחק כבוקר במערב פרוע שדואג לכך שחנין זועבי תאמר ״שלום יפה כי לפעמים צריך לדעת לסתום ת׳פה״.
ורונן שובל יוצא בסרטון אימה שבו ציפי לבני ויריב אופנהיימר מתנועת שלום עכשו מככבים כמפלצות, ורונן שובל מצליח להניס אותם כי הוא ״מבין שמאלנית״. בסרטון הוא קורא להתפקד לבית היהודי ולבחור בו.
שני הסרטונים הללו (ביחד עם זה של בנט ההיפסטרי והלא מתנצל) מציינים מגמה של ניסיון לדבר אל משתמשי הרשתות החברתיות והדור הצעיר יותר. חליפות מעונבות עם מוסיקת רקע מפלגתית והקראה מונוטונית – פאסה, ואילו קטעי וידאו קצרים והומוריסטיים – אין. כמובן שקטעי וידאו הומוריסטיים שבהם הפוליטיקאים מתחפשים לא מתאימים לכל אחד, ומהלכים על חבל דק מאוד המזמין ביקורת על רדידות (הסרטון של רונן שובל הוא דוגמא שכזו – וידאו שחצה את הקו הדק של גבול הטעם הטוב).
דוגמאות של קטעי וידאו רשמיים ומעונבים:
לעיתים גם לא צריך לשחק, אלא פשוט אפשר להעלות קטעים שהתרחשו במליאת הכנסת. כך מירי רגב עושה בסרטון הפריימריז שלה
פוסט אורחת של פרופ׳ קרין נהון חוקרת ומומחית בתחום מערכות מידע ופוליטיקה סוקרת את מגמות זרימות המידע, תבניות השימוש והשיח ברשתות החברתיות בהקשר הבחירות. המידע מצטבר באמצעות מעקב אחרי ה- API של פייסבוק והשיח בעברית בטוויטר ובפייסבוק. כלי התוכנה מאפשר ניתוח מסות של טקסטים לפי מילות מפתח, וכמות התנועה שנוצרת סביב מילות המפתח הנזכרות.
הנתונים המספריים נאספים באופן אוטומטי על ידי פרויקט כיכר המדינה מבית היוצר של הסדנא לידע ציבורי. הפרויקט עוקב כרגע בעיקר אחרי פוליטיקאים מכהנים. לגבי איחוד נתונים, ניתוחים ופרשנות, חלה על פרופ' נהון האחריות המלאה. להורדת קובץ הנתונים המלא.