תם עידן: לאחר תום הספירה, מפלגת מרצ הוותיקה נותרה מחוץ לכנסת הבאה לאחר שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. למפלגה היו חסרים כ-4,000 קולות בלבד שיכניסו אותה לכנסת ה-25. מדובר באקורד סיום צורב של אחת ממפלגות השמאל האידיאולוגיות, שלמרות שמעולם לא ראתה את עצמה כמפלגת שלטון – הצליחה להשאיר חותם משמעותי על הפוליטיקה והציבוריות הישראלית.

מרצ הוקמה במהלך הכנסת ה-12 (1988) כרשימה משותפת של המפלגות רץ, מפ"ם ושינוי. במערכת הבחירות הראשונה שבה התמודדה  (1992) לכנסת ה-13, היא הגיעה לשיא כוחה וקיבלה 12 מנדטים. מרצ הייתה שותפה אז בממשלתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין. בראשות המפלגה עמדה אז שולמית אלוני, מנהיגת רץ, שקיבלה לידיה את תיק החינוך – שממנו נאלצה להתפטר כעבור פחות מחודשיים עקב לחץ מצד מפלגת ש"ס, שהייתה שותפה בקואליציה.

פעילים של מפלגת מרצ (צילום: בן קלמר, פלאש 90)
פעילים של מרצ, ארכיון|צילום: בן קלמר, פלאש 90

לקראת הבחירות לכנסת לכנסת ה-14 בשנת 1996, יוסי שריד נבחר לעמוד בראש מרצ במקום אלוני. מרצ קיבלה אז בבחירות 9 מנדטים. כשנה לאחר מכן התאחדו שלוש הרשימות למפלגה אחת – מרצ.

שולמית אלוני ויצחק רבין (צילום: משה שי , פלאש 90)
מנהיגת המפלגה שולמית אלוני לצד יצחק רבין|צילום: משה שי , פלאש 90

בבחירות 1999 לכנסת ה-15 מרצ התחזקה במנדט והגיעה ל-10 בסך הכול. ראש הממשלה דאז אהוד ברק צירף אותה לקואליציה ויוסי שריד קיבל לידיו את תיק החינוך. כעבור כשנה מרצ פרשה מהממשלה לאחר עימות מול ש"ס.

ב-2003, בבחירות לכנסת ה-16, מרצ התמודדה ברשימה משותפת יחד עם תנועת שח"ר בראשות יוסי ביילין והבחירה הדמוקרטית של רומן ברונפמן. הרשימה המאוחדת הצליחה לזכות בסך הכול ב-6 מנדטים, ירידה של 4 מנדטים לעומת הכנסת הקודמת.

לאחר הבחירות היה ניסיון להקים מסגרת חדשה בשם יח"ד (ישראל חברתית דמוקרטית) שתאגד את כל תנועות השמאל. לראשות הרשימה החדשה נבחר יוסי ביילין, אך לבסוף לקראת בחירות 2006 הוחלט להחזיר את השם "מרצ" למפלגה לאחר שלא הצליחה למתג את עצמה מחדש. בבחירות לכנסת ה-17 מרצ המשיכה להיחלש וקיבלה 5 מנדטים בסך הכול.

שריד בימיו כשר. ארכיון (צילום: רויטרס)
יוסי שריד, אהוד ברק ואלי ישי|צילום: רויטרס

ב-2008 נבחר חיים (ג'ומס) אורון לראשות המפלגה, ולקראת הבחירות ב-2009 המפלגה התאחדה עם "התנועה החדשה", שנציגה ניצן הורוביץ שובץ ברשימת מרצ במקום 3. ההיחלשות של המפלגה נמשכה גם במערכת הבחירות הזו, לכנסת ה-18, והיא קיבלה 3 מנדטים בלבד.

זהבה גלאון נבחרה לראשונה לראשות מרצ ב-2012, ובבחירות 2013 לכנסת ה-19 הצליחה להכפיל את כוחה של המפלגה ל-6 מנדטים. בבחירות 2015 גלאון המשיכה לעמוד בראשות המפלגה, אך כבר אז החלו החששות שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה שהועלה ל-3.25%. עם תום ספירת הקולות הראשונית מרצ קיבלה 4 מנדטים, אך לאחר ספירת המעטפות הכפולות היא קיבלה מנדט נוסף.

ח
אחד הח"כים הבולטים בתולדות מרצ: אילן גילאון ז"ל, ארכיון|צילום: Hadas Parush/FLASH90, חדשות

באוקטובר 2017 גלאון הודיע על התפטרותה מהכנסת, ובמרץ 2018, לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שנערכו בשנה הבאה, תמר זנדברג נבחרה לעמוד בראשות המפלגה. בחירתה לא שיפרה את מספר התומכים במפלגה, ובבחירות 2019 קיבלה מרצ 4 מנדטים בלבד.

תוצאות הבחירות הכניסו את ישראל למשבר הפוליטי - שלראשונה מאז הקמת המדינה לא הוקמה ממשלה לאחר בחירות. לקראת הבחירות לכנסת ה-22, שנערכו כחצי שנה לאחר הבחירות הקודמות, נבחר ניצן הורוביץ לעמוד בראשות הרשימה במקום זנדברג. אז גם הוחלט לרוץ במשותף יחד עם רשימת המחנה הדמוקרטי של אהוד ברק והתנועה הירוקה של סתיו שפיר – תחת השם "המחנה הדמוקרטי". האיחוד בין המפלגות סייע למרצ לגדול במנדט אחד בלבד – 5 בסך הכול בתום ספירת הקולות.

המחנה הדמוקרטי, סתיו שפיר, אמיר פרץ, אהוד ברק, מפל (צילום: ap, Sebastian Scheiner)
המחנה הדמוקרטי: ניצן הורביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק|צילום: ap, Sebastian Scheiner

שוב תוצאות הבחירות לא הובילו לממשלה חדשה וישראל יצאה לבחירות בפעם השלישית, לכנסת ה-23. מרצ החליטה להתמודד בבחירות (2020) ברשימה משותפת יחד עם המפלגות העבודה וגשר, ומספר המנדטים שזכו בבחירות טיפס ל-7.

אחרי 2 עשורים באופוזיציה - מרצ נכנסת לממשלת בנט

לאחר פירוק ממשלת נתניהו-גנץ ולקראת בחירות 2021 לכנסת ה-24, מרצ החליטה לחזור ולהתמודד לבד – תחת הנהגת ניצן הורוביץ. מרצ הצליחה לשמור יחסית על כוחה ולקבל 6 מנדטים. המפלגה נכנסה כשותפה בממשלת האיחוד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, וקיבלה 3 תיקים: הבריאות, הסביבה ושיתוף פעולה אזורי.

התמונה המסורתית של הממשלה החדשה בבית הנשיא (צילום: לעמ)
ממשלת בנט: 3 שרים ממפלגת מרצ|צילום: לעמ

עם כישלון ממשלת האחדות והקמת הבחירות, במרצ חששו שהפעם לא יצליחו לעבור את אחוז החסימה וקראו לזהבה גלאון, היו"ר הוותיקה, לשוב ולאחוז במושכות במקומו של הורוביץ. גלאון שבה לחיים הפוליטיים וניסתה להוביל לאחדות עם העבודה לקראת הבחירות – אך ללא הצלחה.

כיומיים לאחר תחילת ספירת הקולות לכנסת ה-25, שמהן עלה כי מרצ לראשונה מאז היווסדה לא עוברת את אחוז החסימה, הודתה גלאון בכישלון: "זהו רגע מאד קשה עבורי, ועבור החברים שלי במרצ. תוצאות הבחירות הן אסון למרצ, אסון למדינה, וכן, גם אסון אישי לי".

"דחפתי לאיחוד עם מרב מיכאלי, ובימים האחרונים התרעתי מספר פעמים בפני ראש הממשלה, יאיר לפיד והתרענו בפני אנשיו שהם משחקים באש, ושאם לא ניזהר, לא רק מרצ, אלא המחנה כולו, ישלם את המחיר", הוסיפה גלאון. "לצערי הבוחרים שלנו קנו את קמפיין 'המפלגה הגדולה' והעדיפו לחזק את יאיר לפיד מול ביבי. בגלל שלקחתי על עצמי את המשימה הזאת, אני רוצה להגיד את זה הכי ברור - האחריות היא כמובן גם עלי".