הלו"ז הפוליטי: שבוע בלבד לשינוי הכתובת

הבחירות לכנסת ה-26 מתקרבות, ויש כמה תאריכים חשובים שצריך לזכור. התאריך הראשון - 3.9, כבר בשבוע הבא - המועד האחרון לשינוי הכתובת במשרד הפנים. במשרד מזכירים כי נותר שבוע לבצע עדכון כתובת, עם סגירת פנקס הבוחרים ב-3.9.2026. נציין כי הבקשה לשינוי הכתובת היא ללא עלות.

בשורת פרסומים לציבור, קרא משרד הפנים לציבור הבוחרים "להקדים ולבדוק" היכן הם רשומים להצבעה ולבצע עדכון כתובת במידת הצורך. אם עברתם דירה מאז הבחירות הקודמות, המועד האחרון לעדכון הכתובת במרשם האוכלוסין כדי להצביע סמוך למקום המגורים המעודכן הוא יום חמישי, כ"א באלול תשפ"ו, 3 בספטמבר 2026 בשעה 16:00.

"פנקס הבוחרים הסופי ייסגר ב-3/9/2026 (כ"א באלול תשפ"ו)", ציינו במשרד הפנים. "כל שינוי מען במרשם האוכלוסין שיאושר על ידי רשות האוכלוסין וההגירה עד למועד זה, ייכלל בפנקס הבוחרים הסופי ויקבע את מיקום הקלפי של האזרח. ניתן לבצע את עדכון הכתובת באופן מקוון ומהיר באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.

איך בודקים היכן אתם מצביעים?

• לרשות הציבור עומדים מגוון אמצעים נגישים לבדיקת מיקום הקלפי.
• באינטרנט: באתר משרד הפנים.
• בוואטסאפ או במסרון (SMS): במספר 053-3801464 (פעיל 24 שעות ביממה). לבדיקה יש לשלוח את מספר הזהות (9 ספרות כולל ספרת ביקורת) ואת תאריך הלידה.
• מענה טלפוני אנושי: בטלפון 1-800-101975 או 073-2458358. שעות הפעילות: ימים א'-ה' בין השעות 8:30–21:00, ובימי שישי בין השעות 8:30–13:00. (המענה ניתן בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית).
• למידע נוסף על הבחירות לכנסת ה-26 באתר ועדת הבחירות המרכזית.

מועד סגירת הרשימות

עם ההתקרבות ליום הבחירות גם מועד סגירת הרשימות קרב, והוא צפוי בעוד שבועיים, בתאריכים 7 בספטמבר ו-8 בספטמבר. נכון להיום יש לא פחות מ-15 מפלגות במערכת הפוליטית שמתכוונות להתמודד במערכת הפוליטית. חלק מהמפלגות, בעיקר ב"גוש השלישי", אינן עוברות את אחוז החסימה, וראשיהן כבר הצהירו כי יפעלו לאיחוד עד סגירת הרשימות.

נכון להיום, לפחות 8 מפלגות לא עוברות את אחוז החסימה או נעות סביבו: מפלגותיהם של בני גנץ, בצלאל סמוטריץ', גלעד ארדן, חילי טרופר, עופר וינטר, ירון זליכה, אבי מעוז, משה פייגלין, שרן השכל, המפלגות החרדיות הציבור החרדי והקהל ועוד. לפי סקרי חדשות 12 האחרונים, בין 5 ל-8 מנדטים עלולים "להישרף" ו"ללכת לפח" אם שורת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה.

במקביל, בניסיון למנוע את פיזור הקולות, בעיקר בצד הימני של המפה הפוליטית, קרא רה"מ בנימין נתניהו שלא להצביע למפלגות הקטנות שמסכנות את הגוש שלו. כפי שדיווחנו ב"מהדורה המרכזית", נתניהו שפרסם סרטון נגד המפלגות הקטנות ובפרט וינטר, ניהל דיונים בנושא וגיבש אסטרטגיה. בין השאר החליט נתניהו לתקוף את וינטר, להתעלם מארדן, ולנסות לשכנע את פייגלין ומעוז שלא לרוץ.

הסכמי העודפים: השלב שאחרי סגירת הרשימות

ב-16.10, כשבוע וחצי לפני הבחירות, חל המועד האחרון בנושא ההודעה על הסכמי עודפים. הסכם עודפים משמעותו הסכם שמתייחס לחלוקת המנדטים העודפים שלא חולקו, בין השאר בעקבות מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

כדוגמה, בהנחה שכמה מפלגות שנאמדו יחד בכ-6 מנדטים לא עברו את אחוז החסימה, ששת המנדטים יצטרכו להתחלק בין המפלגות השונות. על פי הנוסחה שנקבעה לחלוקה במסגרת חוק בדר-עופר, מפלגות גדולות יזכו לעדיפות בחלוקת המנדטים העודפים. הסכמי העודפים, הופכים שתי מפלגות למעין "מפלגה אחת", לצורך החלוקה, והם מעלים את הסיכוי של אותן המפלגות לקבל מנדטים נוספים. נציין כי אם אחת המפלגות החתומות על ההסכם לא עוברת את אחוז החסימה, ההסכם חסר משמעות.