עוד ניסיון לפגוע בתאגיד: הצעת החוק שמכפיפה לממשלה את מינוי חברי מועצת תאגיד השידור "כאן", לפי המלצת שר התקשורת, אושרה היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
53 חברי כנסת הצביעו בעד קידום החוק, ומולם 48 שהצביעו נגד. הצעת החוק הפרטית, שהגיש חבר הכנסת אושר שקלים מהליכוד, תשנה את המצב הקיים שבו פועלת ועדת איתור בראשות שופט בדימוס ועוד שני שופטים בדימוס, וכבר לא יהיה צורך בהמלצת חבריה. כעת החוק המוצע יעבור לוועדת הכנסת, שתקבע באיזו ועדה ידונו בו.
"הצעת החוק באה להחליף את המנגנון", אמר שר התקשורת שלמה קרעי מעל דוכן הכנסת. "מאז שמיניתי את השופט דרורי ליו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, לאורך כל הדרך היועמ"שית ובג"ץ הקפיאו את סמכויותיו, עד שלא נותרה לו ברירה והוא התפטר. יש פה תהליך מסורבל שמאפשר להרבה גורמים לתקוע מקלות בגלגלי התהליך. לפי החוק, רק שופט מחוזי בדימוס יכול להבין בשידורים - לא איש אקדמיה ולא מנהל בכיר. אבל גם כשמינינו שופט, הקפיאו את סמכויותיו. אין פה שום פיקוח על מיליארד שקלים מכספי ציבור". קרעי שוגה ומנפח את המספרים: תקציב תאגיד השידור הציבורי על פי חוק עומד על 650 מיליון שקלים המועברים באמצעות איגרות רישיון רכב, ולהם נוספות הכנסות בסך כ-100 מיליון שקלים מחסויות ותשדירים.
אחרי שבעה חודשים בלבד, התפטר בנובמבר האחרון השופט בדימוס משה דרורי - מינוי של קרעי - מתפקידו, לאחר שהתמודד עם ביקורת מצד הייעוץ המשפטי לממשלה על כך שבחר מועמדים בעלי זיקה פוליטית לוועדת האיתור, אשר אמורה לבחור את חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי. דרורי החליף בתפקיד את השופטת בדימוס נחמה נצר, גם היא מינוי של קרעי, שהתפטרה אף היא בתוך פחות משנה "מסיבות אישיות".
כבר יותר מחודשיים שמועצת התאגיד מושבתת משום שקרעי סירב להאריך את כהונתם של שניים מחבריה. היו"ר גיל עומר וארבעה חברי מועצה נוספים סיימו בנובמבר את תפקידם, ולכן אין קוורום - מספר חברי מועצה מינימלי הדרוש לפעילותה. בעקבות עתירה שהוגשה, בג"ץ הוציא בתחילת החודש צו ביניים שהאריך את הקדנציה של שניים מחבריה עד להכרעה בעתירה או עד שייבחרו חברי מועצה חדשים. קרעי טען שהצו "אינו חוקתי", אך אין תוקף ממשי לאיום שלא יציית לבג"ץ משום שהכהונה כבר הוארכה דה פקטו על ידם.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד גינה את החקיקה המקודמת בתמיכתו הנמרצת של קרעי: "כל הרעיון בהקמת התאגיד היה להרחיק את הדרג הפוליטי ממנו. הרי עיתונות זה כל מה שהשלטון לא רוצה שנדע, זו התמצית של העיתונות. על שוק התקשורת הממוסדת תמיד ישתלטו בעלי הון גדולים. אנו מאמינים שמונופולים זה דבר רע, ולכן צריך בכל מקום בעולם ערוץ שידור ציבורי. מטרת הצעת החוק הזו היא לסרס את תאגיד השידור כדי שהשלטון ישלוט בשידור הציבורי".
גם מטה היצירה הישראלית, בהובלת מנכ"לים ויו"רים של איגודי יוצרים, קרא לקרעי להימנע מהתערבות פוליטית בשידור הציבורי: "זו חזרה לימי רשות השידור לדרך שהובילה לסיאוב ושחיתות ולפגיעה אנושה ביצירה הישראלית. אנו חוזרים על קריאתנו לשר לשים בצד את החקיקה הפרטית בנושא התאגיד ולעבוד ביחד על חוק שמסדיר את שוק השידורים לטובת התרבות, השפה והמורשת של כולנו".
היכן עומד בליץ החקיקה נגד התקשורת
הממשלה ממשיכה לדהור במאמציה לחבל בתקשורת החופשית בישראל. לפני שבועיים יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע בוועדה בכנסת אילו חוקים נגד התקשורת יקודמו, אילו חוקים יירדו מהפרק ואילו יוקפאו. בין החוקים האחרים שנועדו לפגוע בעצמאות תאגיד "כאן" וקיבלו אור ירוק להמשך הם החוק להשתלטות פוליטית על תקציב התאגיד, שנועד להכפיף את השידור הציבורי לתקציב המדינה, וחוק "השימוע" לראשי התאגיד, שדורש דוחות שנתיים לוועדת הכלכלה.
במסגרת החקיקה שבלם ביטן, לא יקודם החוק לסגירת התאגיד, או "הפרטתו" כפי שמכנה זאת הח"כית היוזמת טלי גוטליב. חוק הרייטינג, שנועד לאפשר לשר התקשורת לקבוע את זהות הגוף שיפקח וימדוד את נתוני הצפייה של הגופים המשדרים בישראל, יוקפא לפי שעה. קרעי יצא נגד המהלך של ביטן, ואיים לקדם את החוקים שנפלו בדרכים אחרות.
ביום ראשון הקרוב תעלה בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק להפרטת גלי צה"ל, שהגיש חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד. בכל המקרים מדובר בהצעות חוק פרטיות ולא ממשלתיות, שפועלות על ספידים ונועדו לעקוף את הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה.