אפרת גוש לא דמיינה את עצמה מגיעה לגיל 40, אז לחגוג 20 שנות קריירה? אבל הנה, זה הולך לקרות במוצאי השבת הקרובה, כאשר היא תעלה לבמת האנגר 11 בתל אביב ותבצע את כל עשרת השירים שמרכיבים את האלבום הראשון שנושא את שמה. אותו אלבום, שכתב ברק פלדמן והלחין יוני בלוך, והכיר לנו את אחת היוצרות המקוריות והמסקרנות במוזיקה הישראלית.
אנחנו נפגשים עם גוש והלהקה בחדר החזרות ימים בודדים לפני המופע. בין "תמיד כשאתה בא" שפתח את האלבום לבין "פעם בחיים", החידוש היפהפה לשירו של עמיר לב, גוש נמנית עם האומנים שלא מתכחשים לעברם המוזיקלי או מדחיקים את הצעדים הראשונים בתעשייה. בדיוק להפך. "יש לי פינה חמה בלב גם לשירים וגם לכל החוויה שנקראת האלבום הראשון", היא נזכרת בחיוך. "ברור שהייתה מורכבות וחוויתי קשיים באותה תקופה, אבל בדיעבד כשאני מסתכלת על זה במכלול, אני מחבקת את העבר בחמלה. את רוב שירי האלבום אני כן מבצעת באופן קבוע, אבל יחד עם זאת יש שירים שנשארו מאחור באופן טבעי. לפעמים אני שואלת את הקהל מה הם היו רוצים לשמוע, ובלא מעט פעמים בוחרים שירים שאני פחות מבצעת בדרך כלל".
"שחזור", למשל, שאפילו לא נכנס לאלבום.
"'שחזור' זה שיר שרק עכשיו אני חוזרת אליו, אחרי 20 שנה כמעט. ממש עכשיו התחלתי לשיר אותו שוב".
בהופעות בשנים האחרונות את מרגישה שזה אותו קהל שגדל איתך ופחות או יותר בגילך, או שהמעגל התרחב לפרצופים חדשים שמבצבצים בין השורות?
"הקהל מאוד מעורב. אני תמיד מזהה אנשים שמלווים אותי מתחילת הדרך, אבל גם מגיעים אנשים שעוד לא נולדו כשהאלבום הזה יצא. הערבוב הוא מה שהופך את זה לכל כך מיוחד. זה מחמיא לי".
לרגל ציון הדרך, גוש הלכה על זה ובגדול כשפתחה הופעה ראשונה בקריירה בהאנגר 11 עם כמה אורחים מיוחדים - יוני בלוך, חבר משכבר הימים, עמיר לב שמעורר בה השראה כבר שנים, אלון עדר שאותו היא מכירה עוד מימי תיכון אלון ברמת השרון, ועלמה גוב, קולגה שהכירה ממש לאחרונה. עם בלוך, למשל, תבצע אפרת את "מגרד", אחד השירים הראשונים שביצעה עימו על הבמות כזמרת ליווי בהופעותיו, עוד לפני שעברה בעצמה לפרונט. הכימיה המחשמלת בין השניים תמיד הורגשה היטב על הבמה, והוכיחה את עצמה עד היום. "האלבום הזה הוא תוצר של החברות שלנו", אומר בלוך.
כשאתם נזכרים בתקופה ההיא, מה היא מעלה בכם?
יוני: "לא ידענו מה אנחנו עושים".
אפרת: "היינו צעירים. בדיעבד אני רואה הרבה רגעים של תמימות, אבל שנינו היינו אנשים מוכשרים וקיבלנו את ההזדמנות הזו כל אחד לעצמו וגם במה ביצירה המשותפת שלנו ביחד. עבדנו לפי מה שידענו ומה שהיה נראה לנו באותו רגע. זה קרה מהבטן, לא חקרנו את הדבר הזה לעומק, בעיקר שיחקנו".
"במקום לעשות סמים היינו משחקים בנינטנדו"
יוני: "אפרת אומנם באה כזמרת ליווי בהופעות שלי, אבל היא הייתה חד-משמעית קדמת הבמה. היינו להקה חנונית, ואפרת - לא רבים יודעים - היא חנונית עמוק בפנים".
אפרת: "אפילו לא כל כך עמוק בפנים. התחביבים שלי זה לקרוא ספרים ולשחק במשחקי מחשב".
בלוך מוסיף כי "במקום לעשות סמים, היינו משחקים בנינטנדו לפני ההופעות ואז על הבמה הדיסוננס היה כזה מדהים. אפרת ואני משלימים אחד את השנייה בהמון היבטים, בטח בתקופה ההיא כשגרנו אחד ליד השנייה ובילינו כל הזמן ביחד. לא רק שנינו, אלא כל החבורה וכל מי שניגן איתנו. היינו מאוד מגובשים".
אפרת: "רוב החבר'ה הגיעו איתי ממגמת מוזיקה בתיכון, וגרנו כל הלהקה בפלורנטין. יוני ואני הכרנו דרך חבר משותף, טל קירשבוים שניגן אצלו בהרכב ולמד איתי בבית הספר, וכשיוני חיפש זמרת ליווי אז הגעתי אליו וגם הקלטנו סקיצה. על הרגע הראשון שיוני השמיע לי את המוזיקה שלו הרגשתי בבית. רק בדיעבד הבנתי עד כמה זה יוצא דופן. כשדברים פשוט קורים אנחנו לוקחים אותם הרבה פעמים כמובן מאליו".
יוני: "זה היה לא ייאמן מבחינתי. מאז ועד היום לא שמעתי מישהי עם קול כמו של אפרת. אני זוכר שאפילו חשבתי לעצמי - וואי, אני לא אשיר יותר כסינגר-סונגרייטר".
בעטיפת האלבום האיקונית, את למעשה מחבקת את יוני. לא כולם יודעים את זה.
אפרת: "זה לא היה מתוכנן, זה התחיל כניסיון לרעיון שהיה לצלם רונן ללנה. גם יוני וגם אני הצטלמנו אצלו הרבה באותה תקופה, ויוני עשה לנו טובה כשעשינו את הניסיון הזה. הצילום היה בפילם אז לא ראינו מיידית את התוצאה, ואחרי שרונן הדפיס את התמונות החלטנו ללכת על זה. היו עוד כמה ניסיונות לא מוצלחים, כנראה כי יוני לא היה חלק מהם, ובסוף נשארנו עם הטייק הראשוני ההוא שמופיע על העטיפה. זה קורה הרבה פעמים גם כשנכנסים לאולפן".
יוני: "שמח לחבק".
ולרגל ההופעה שחזרתם את החיבוק בסרטון לקראת ההופעה הקרובה.
יוני: "אפילו מצאתי את המעיל המקורי. אפרת, אולי נעשה עוד אלבום יחד?"
אפרת: "יאללה".
בין ארבעת האירוחים, המסקרן מכולם הוא החיבור עם גוב, אחת היוצרות המוכשרות בשנים האחרונות, שהייתה בת 3 כשתקליט הבכורה של אפרת יצא. "עלמה היא חברה חדשה, אני מאוד אוהבת את החומרים שלה ואני מרגישה שזה מתכתב איתי", היא אומרת. "לכן, חשבתי שהיא תשתלב בצורה טבעית והגיונית בהופעה. אני יכולה להגיד על העבודה בחדר החזרות שזה אכן קרה".
בהופעה הזמרת גם מתכוונת לבצע את "לראות את האור" מאלבומה השני, שנצרב בתודעה הישראלית כאחד משירי הזיכרון הבולטים והמושמעים ביותר. מיד אחריו יגיע "אה אה אה", להיט פופ מידבק שונה בתכלית, שבזכותו גם קיבלה את התואר זמרת השנה של גלגלצ ב-2010. המעבר בין השירים עשוי להיות חד, אך גם כזה שמשקף במידה רבה איך החיים שלנו נראים ומרגישים מאז שהחלה המלחמה.
"למרות שהוא שיר כאב, בכל פעם שאני שרה את 'לראות את האור' על הבמה אני מרגישה שהאנשים שמולי עוברים מסע. בכל פעם שאני מסיימת לשיר אותו, הם מרגישים את הכוח לשיר את זה ביחד. גם הצורה שבה הוא נכתב והולחן על ידי ברק פלדמן ואסף אמדורסקי, זה כמו מסע. תמיד מורגשת התרוממות רוח אחרי שאני מסיימת לבצע אותו, וזו החוויה שרצינו להעביר".
האלבום האחרון שהוציאה גוש היה ה-EP "אה אה אה אהבה" לפני 15 שנים, אם כי הזמרת המשיכה לשחרר חומרים חדשים לאורך השנים, בהם "כוח גדול" מ-2022, שבו חשפה באומץ את התמודדותה עם התמכרות לאלכוהול. בחודש שעבר היא הגיעה לכנסת כמכורה נקייה והשתתפה בישיבת השדולה למניעת התמכרויות בישראל. היא שיתפה בדמעות כי צרכה יותר מליטר וודקה ביום.
היום, רגע לפני מופע של פעם ב-20 שנה, פניה של גוש צופות לעתיד - ויש מחשבות על אלבום חדש אחרי שנים רבות. "אני מרגישה שהמופע הזה, וכל החודשים האחרונים, הם סוג של סגירת מעגל של 20 השנים האחרונות. 20 השנים הקרובות שעומדות להגיע מתחילות ממש עוד רגע. אני על זה".
אפרת גוש תופיע ב-1 במרץ בהאנגר 11 בתל אביב. כרטיסים