גם אם זה נשמע לנו כמעט תלוש מהמציאות, באה שושה גורן ומוכיחה לנו בגיל 81 ששחקנים ישראלים יכולים להגיע להוליווד בכל שלב בחיים. לצידם של זוכת האוסקר לורה דרן ("סיפור נישואים", "שקרים קטנים גדולים") וליאם המסוורת' ("משחקי הרעב"), גורן מככבת ב"אהבה במרוקו", הדרמה הרומנטית החדשה של נטפליקס שכתבה וביימה סוזנה גרנט ("לא ייאמן", "ארין ברוקוביץ"), על סופרת מוערכת שנפרדה זה עתה מבן זוגה וטסה לריטריט כתיבה במרוקו כדי לסיים את המלאכה. במהלכו, היא רוקמת קשר מפתיע עם גבר צעיר שמחשב מסלול מחדש בחייו האישיים והמקצועיים.
גורן מגלמת את דמותה של עדה דוהן, סופרת ישראלית זוכת פרס נובל, שלוקחת חלק בסדנה, מפזרת עצות לכותבים הצעירים ממנה בעשרות שנים במבטא צברי, ומרגיזה לעיתים את הסביבה בגישה המפולפלת שלה. אבל איך גורן נקלעה לסיטואציה? ג'סי פרוסט, שליהקה בעבר לסרט "משולש העצבות" ולסדרה "מראה שחורה", חיפשה שחקנית ישראלית להפקה האמריקנית שצולמה במרוקו לפני כשנתיים, כחלק מקאסט ששילב שחקנים מרחבי תבל. פרוסט, כך מספרת שושה ל-N12, התאהבה בה: "הסוכנת והמנהלת שלי דנה ליטוין הציעה אותי למלהקת. עברתי כמה אודישנים בזום בימים שבהם הקורונה עוד נשפה בעורפנו, והם תפסו אותי. מצאתי חן בעיניהם. ככה מצאתי את עצמי בשישה שבועות של שיכרון חושים במרוקו".
"צילמנו בבתי מלון במרקש, בעיר פז המהממת ובהרי האטלס. בסרט אפשר לראות רק חלק מהיופי", מספרת גורן על הפרויקט ההוליוודי הראשון שלה. "ישנו במלון 5 כוכבים. זאת אומרת, לורה, ליאם והבמאית שהו במלון 10 כוכבים ואותנו שיכנו במלון 5 כוכבים. פאר שאתה רואה רק בתפאורות מזויפות של הוליווד. בפז נשארנו בדירת Airbnb בעיר העתיקה, ומסביבנו ארמונות ובתים עתיקים עם קישוטים. קבלת הפנים הייתה מהממת, באתרים ובמלונות הכי יפים. אין לנו מושג על העולם הערבי, זלזלנו בו ביהירות. הרעיפו עלינו הרבה אהבה ומתנות, והיו איתי עוד תשעה שחקנים מכל העולם - מסין, דרך אמריקה, אנגליה ודנמרק. חבורה מרתקת".
איך היה לשחק על סט הצילומים לצד לורה דרן וליאם המסוורת'? בכל זאת, שני שמות ידועים בתעשייה.
"לורה נתנה את הטון בסרט, היה נגיש ונעים מאוד לעבוד איתה. ליאם המסוורת' הוא גבר יפה תואר במציאות עוד יותר ממה שרואים על המסך. הנכדה המתוקה שלי קינאה בי. טיילנו יחד כקבוצה מגובשת וישראל לא עלתה לשיח בהקשרים פוליטיים. גם לא הייתה סיבה. אין מה לעורר קונפליקט עם אנשים שאיתם אני נמצאת בצילומים. הכי חשוב שהסרט יצטלם טוב והאווירה תהיה טובה. גם המרוקאים הם אוהבי ישראל והיו נחמדים מאוד אליי. עם שניים מהם שנכנסתי לשיחה עמוקה יותר, היה לי ברור שהם לא איתנו באותה תפיסה. הם חושבים שצריך לפעול אחרת".
"במסיבת סוף הצילומים, הרבה לפני זוועות 7 באוקטובר, ישבנו ביחד וכל אחד דיבר בתורו. פרצתי בבכי גדול ואמרתי שאני רוצה לחזור לארץ, שהלוואי שנוכל לחיות כאן בשקט. הם הזדהו, אבל בינינו, אחרי שפרצה המלחמה והחלו ההפגנות הפרו-פלסטיניות, איש מהם לא הרים טלפון והתעניין בשלומי, אם אני חיה או מתה. כאילו מעולם לא הכרנו. סוזנה הבמאית הייתה יוצאת דופן. היא הזדהתה מאוד, והיא גם מבינה כשלפעמים אין לי מה להגיד או איך לתאר. אני יודעת שהם אהבו ואוהבים אותי, ואמרתי לעצמי שאם מישהו יצלצל אז אני יכולה להסביר, אבל אני גם לא רוצה לנסות לשכנע אף אחד".
"איך יודעים שאני ישראלית?", היא מוסיפה, "כשטיילנו במרוקו תמיד הלכתי בסוף הטור כדי לוודא שלא השארנו אף אחד מאחור. הם אומנם צעירים ממני בשנים רבות אבל אני הייתי שומרת הסף. במהלך הצילומים הציעו לי לצרף אליי את בן הזוג שלי יצחק. הוא טס אליי לשבועיים והיינו שני זקנים עם הצעירים. אבל היחס שלהם היה מקסים ולא הרגשנו אאוטסיידרים".
במלחמה הנוכחית, שמכה גלים והדים גם בהוליווד, את חושבת שסוזנה גרנט הייתה חושבת פעמיים לפני שהיא הייתה מלהקת שחקנית ישראלית או נותנת ייצוג לדמות עם רקע כזה?
"אני בטוחה שהיא לא הייתה מוותרת על התפקיד הזה. ומבחינתי, לא להיות הנציגה הישראלית היחידה בין כל הגויים? אני אומנם לא מהמתלהמות, אבל הייתי מביאה איתי הוכחות למה שקרה. לא הייתי מוותרת על הפרויקט הזה, אבל גם לא הייתי עונדת שרשרת מגן דוד. גרתי כמעט שבע שנים בברוקלין כשלמדתי משחק. כשיצאתי באחת הפעמים מהקולג' לפנות ערב, ניגשה מולי חבורת צעירים, ובאופן אינסטינקטיבי לגמרי הסתרתי מיד את השרשרת שלי. זה קרה בברוקלין בסוף שנות ה-70, ואמרתי לעצמי שאם זה קורה לי אז חייבים לחזור לארץ. וזה מה שקרה. גם היום אני אומרת אותו הדבר לנכדה שלי שמטיילת בפיליפינים".
"אני בשמאל ומתנגדת למיליטנטיות, אבל יש לנו צבא וצריך לזכור את זה. אנחנו לא נלך כצאן לטבח יותר. לחברים שלי בחו"ל אני אומרת שכאן בארץ אנחנו נוגעים בשיא הכאב והצער ובשיא האושר והשמחה באותו זמן. אין הרבה בני אדם שחווים כמונו את שני הקצוות אלה ביחד".
גורן לא נחה על זרי הדפנה. אחרי שכיכבה בשנים האחרונות בסדרה "אלף", "בעלת החלומות" ו"קופה ראשית", בימים אלה היא משתתפת בקומדיה "קח אותי מוריס" מבית התיאטרון העברי שמוצגת מעל במות שונות ברחבי הארץ. "אני שמחה לקחת חלק בקומדיה", היא אומרת. "זה אושר לשמוע את הקהל צוחק בימינו, וזה גם אמיץ מצד התיאטרון להעלות מחזות ולהסתכן בביטולים". עוד בז'אנר הקומי, היא תופיע אחרי החגים על המרקע של קשת 12 בסדרה "בקרוב אצלי" עם עדי חבשוש. וכן, היא בהחלט תשמח לטעום עוד מאבק הכוכבים של הוליווד.