לא פחות מ-94 פסלונים חולקו בטקס פרסי הגראמי שנערך בשבוע שעבר בלוס אנג'לס. אחד מהם הוענק לפסקול המשחק Star Wars Jedi: Survivor, שזכה בקטגוריית הפסקול הטוב ביותר למשחק וידאו, ובו גם הייתה נוכחות ישראלית: חברי הרכב האינדי "טאטרן", שיצרו שלוש רצועות למשחק האחרון בסאגת "מלחמת הכוכבים".

שלישיית "טאטרן", שתופיע ב-26 בפברואר בבארבי בתל אביב, הם הגיטריסט תמוז דקל, הבסיסט אופיר בנימינוב והמתופף דן מאיו, שמנגנים יחד כבר יותר מעשור מוזיקה אינסטרומנטלית מורכבת, הדוקה ואקלקטית. את המייל ששלח להם סטיב שנור, נשיא חטיבת המוזיקה בענקית המשחקים אלקטרוניק ארטס (EA), הם כמעט פספסו. "זה קרה עוד בקורונה", נזכר אופיר. "המנהל שלנו קיבל את ההצעה שבה נכתב בפשטות - 'מה דעתכם לכתוב מוזיקה לפסקול משחק הווידאו הרשמי של 'מלחמת הכוכבים'? זה היה המייל כולו והיינו בטוחים בהתחלה שזה ספאם, אבל אז הבנו שזה עניין רציני".

החברה הוותיקה להפצת משחקי מחשב הגיעה לשלושת המוזיקאים בזכות סשן אגבי שניגנו במתחם פסטיבל אינדינגב במדבר והעלו לרשת. "זה היה 25 דקות של אלתור מוחלט שהוקלט וצולם בוואן שוט", אומר תמוז, "שחררנו את האלבום בתחילת הקורונה ואחרי תקופה מסוימת קיבלנו את המייל מסטיב. היו לא מעט פגישות בזום עם הגורמים השונים המעורבים במשחק - EA, חברת לוקאספילם, לשעבר בעליה של 'מלחמת הכוכבים', דיסני שקנו אותם, ושני המלחינים הראשיים של הפסקול, סטיבן ברטון וגורדי האב, שקיבלו למעשה את הגראמי".

"האלבום Border View, שדרכו הם הגיעו אלינו, הוא נישתי יחסית", אומר אופיר. "זה לא אלבום שזכה להאזנות רבות בסטרימינג והיינו קרובים מאוד לא להוציא אותו". תמוז מוסיף: "הופתענו שדווקא אותו הם אהבו, אבל בדיעבד הבנו למה - השפה המוזיקלית בו היא כאילו מעולם אחר וזה מה שהם חיפשו. זה מאולתר וספונטני, המוזיקה בו נותנת תחושה של משהו שמתהווה באותו הרגע".

תוך כדי השיחות בקו תל אביב-לוס אנג'לס, הקולגות מעבר לים הראו לשלישייה איורים ותמונות מהמשחק כדי שיוכלו להבין באילו שלבים המוזיקה שלהם תתנגן וכדי לקבל השראה מהעלילה ומה שהולך לקרות בה. "התהליך כולו לקח כמה שנים, לקח להם זמן להגיב", מסביר תמוז. "סטאר וורז זה עולם מוקפד וכל פיפס הכי קטן צריך לעבור אישור של גורמים ורישיונות. בגלל שהם התלהבו מהקטעים המאולתרים, ספגנו המון מהעולם של סטאר וורז, קראנו על הרקע והסיפור, ראינו את כל הסרטים החשובים, שיחקנו במשחק הקודם, ודווקא כשניגשנו למוזיקה לא חשבנו הרבה".

הכוונה של הטריו הייתה לשמור על האנרגיה הספונטנית שעוררה את סקרנותם של החברים ב"מלחמת הכוכבים". אז הם נכנסו לאולפן, הקליטו שש שעות של אלתור מוחלט ומתוכו גזרו 15 שירים שהכי מצאו חן בעיניהם. "חילקנו אותם לקטגוריות מוזיקליות", ממשיך תמוז, "מאינטנסיבי, דרך פאנק ועד לבלדה מרגשת, ושלחנו להם. מתוכם הם בחרו את השלושה שהם הכי אהבו, ואז את שלושת הקטעים האלה המשכנו לפתח עוד כדי שיהיו מוצקים יותר והקלטנו אותם שוב באולפן". אופיר מסביר כי הם קיבלו הערות, אך לא כאלה שמשנות את הסיטואציה כולה: "אהבו איך שהיינו. אחד הדברים הראשונים שהם אמרו לנו היה 'תהיו אתם, זה בול מה שמתאים לסטאר וורז'".

אז מה בכל זאת היה צריך לדייק? הסנר של דן היה צריך להישמע "לא מהעולם הזה", תרתי משמע, אז הם הוסיפו לסאונד עוד מנה של דיסטורשן, שיישמע מוזר יותר. טאטרן, הרכב של גרוב קיצוני, גם התבקש להתפרע אפילו יותר. "הם אמרו לנו להיות יותר טאטרן", תמוז מצטט, "הכי תענוג לעבוד ככה".

ואז המוזיקה הגיעה לאבי רוד

שנה אחרי שסיימו להקליט את שלושת השירים הסופיים, חברי הלהקה היו בטוחים שהחלק שלהם בפרויקט הסתיים. אלא שאז, בסיטואציה לא אופיינית בשעת לילה בעודם מסביב למדורה, מנהל ההרכב קיבל מייל מהמנהל המוזיקלי של המשחק. "נכון יש את השיר שלכם Fields of Dusk?", נזכר תמוז, "כל-כך אהבנו אותו שאנחנו מתכוונים להפיק לו עיבוד עם התזמורת שלנו באולפני אבי רוד בלונדון (קודש הקודשים של הרוקנרול). הוא עדכן אותנו שהעיבוד ישולב בכמה רגעי שיא במשחק וגם בקרדיטים בסיום. אני לא רוצה לעשות ספוילרים, אבל חודש לפני שהמשחק יצא הם שלחו את הגרסה הסופית של העיבוד התזמורתי והתוצאה הייתה מרהיבה".

"ביונסה לא יכולה להתקיים ביקום של סטאר וורז. זה לא קורה"

 

כן, אפשר לעשות ספוילר למשחק וידאו. הלהקה מסבירה עבור מי שלא מעורה בעולם הגיימינג: "המשחק בנוי כמו סרט. אומנם השחקן הוא זה  שמקדם את העלילה אבל העלילה קיימת ובמקרה של 'מלחמת הכוכבים' היא דרמטית. שלושת הקטעים שניגנו והפקנו הם כאילו של להקה בעולם של סטאר וורז שיוצרת מוזיקה ביקום הזה". אופיר מציין שללהקה אף יש ישות מוזיקלית במשחק שנקראת NAAARTAAAT (נרטאט - ההפך מטאטרן), המופיעה גם באנציקלופדיה של "מלחמת הכוכבים": "הם לא רוצים שיהיה שום קשר בין העולם שלנו לעולם של סטאר וורז. ביונסה למשל לא יכולה להתקיים ביקום של סטאר וורז, זה לא קורה".

בין יקום "מלחמת הכוכבים" לעולם המוזיקלי שלכם, הייתם צריכים להתפשר על משהו?

אופיר: "לא, לא הרגשנו שאנחנו עושים משהו שאנחנו לא שלמים איתו למען המותג. אני מרגיש שזה דווקא חשף צד אחר בנו שאולי גילינו בתהליך הזה, וזה היה מרגש. השתמשנו בסאונדים אחרים, הייתה לנו גישה אחרת לכתיבת מוזיקה ופרצנו גבולות. זה היה מפרה".

את התגמול הכספי מתאר תמוז במילים "סכום מכבד שהרגיש הולם ומדויק לסיטואציה". אופיר מצטרף: "כשכוחות גדולים כאלה פונים אליך, אתה צריך להיות חכם ולא צודק".

אז קודם כל עונים "כן" ולאחר מכן מדברים?

תמוז: "כן, אלה חברות גדולות עם עורכי דין. גם אנחנו היינו צריכים לקחת עורך דין והיה כאן תהליך בנוגע לזכויות ולתגמול. זה לא היה בקלות דעת, אבל כולם מקצוענים וכולם רצו טוב לשני הצדדים גם מבחינה אומנותית וגם מבחינה כספית".

אתם בולטים בתחום המוזיקה האינסטרומנטלית בארץ, ובמידה רבה גם ההרכב שהביא אותה בעשור האחרון למיינסטרים ולקהלים צעירים. מילים לא חסרות לכם לפעמים כדי להעביר את המסר?

אופיר: "קודם כל, אנחנו אוהבים מוזיקה עם מילים. אין לנו משהו נגד זה ובפרויקטים האחרים שלנו אנחנו יוצרים עם מילים. בפורמט שלנו כלהקה מצאנו מרחב של שיח ותקשורת ללא צורך במילים. מבחינתי זה כאילו ישאלו אותנו למה אנחנו לא מוסיפים קרן יער או חמת חלילים למוזיקה. זו המלאכה שלנו ולטעמנו היא נשמעת שלמה באופן הזה. אם תהיה סיטואציה שבה זמר או זמרת מסוימים מדליקים אותנו, כמובן שלא נסרב".

להקת טאטרן (צילום: אריאל עפרון)
להקת "טאטרן" בתדר בתל אביב|צילום: אריאל עפרון

הרכב הג'אז פיוז'ן הוקם בתל אביב בתחילת העשור הקודם והחל את דרכו בהופעות חיות מחתרתיות שעברו מפה לאוזן. בתוך מספר שנים, כשבין לבין חבריו הוציאו קאבר אינסטרומנטלי מוצלח ל-Strawberry Fields Forever של הביטלס, הם זכו לחשיפה ולהצלחה בין-לאומית מרשימה עם מאות הופעות בארץ ובעולם מול קהל יודעי דבר. "שידכתי בין שלושתנו וברגע שהתחלנו לנגן היה פלואו וכימיה", מספר אופיר. "הרגשתי שזה משהו שחיכיתי לו כל החיים", אומר תמוז, "חיכיתי לאנשים כמו דן ואופיר גם מבחינה אישית וגם מבחינה מוזיקלית. זה הרגיש ללא מאמץ מצד אחד אבל גם מרחיק לכת מצד שני". למה דווקא "טאטרן"? יש לכך כמה תשובות נכונות, הם מבהירים. בין מילה רנדומלית שמעלה אסוציאציות לתתרן וטנטרה לבין צליל יפה שמתגלגל באופן מעניין על הלשון.

איך המלחמה השפיעה עליכם ועל היצירה שלכם?

תמוז: "באופן מוזר, בער בי הרצון להביא אמת ביחסים שלי עם אנשים, במשפחה, בזוגיות, וגם ביצירה. יש כל-כך הרבה כאב, סבל, טרגדיה וטירוף בימים האלה, ואני רוצה להביא אמת ואהבה איפה שאפשר. מוזיקה ויצירה הן לגמרי חלק מהדברים שאליהם אני מתעל אהבה ואנרגיה מהחיים שלי".

אופיר: "אני מודה שאומנות הייתה הדבר האחרון שעניין אותי בחודשים הראשונים למלחמה. לא הבנתי את המקום שלה בתוך כל ההרס. שכחתי שאני מוזיקאי בכלל, שאני עוד משהו מלבד אדם אבל. הכרתי לא מעט אנשים שנהרגו, גם במעגל הקרוב, והיו לזה השלכות חברתיות ומשפחתיות. בשלב מסוים פתחנו הופעה בבארבי והייתה אנרגיה מטורפת. כשהתחלנו חזרות לקראת ההופעה, הבנתי שלמרות האסון הגדול יש חיים והם כנראה ממשיכים. הקהל בא, היה סולד אאוט, וזו הייתה תזכורת לעצמי שאנחנו עדיין כאן וזה קורה".

בפוסט שהעליתם לאינסטגרם ימים אחרי הטבח הגיבו לכם בין היתר: "תדמיינו איך הפלסטינים מרגישים, אתם משלמים את המחיר בגלל הפשעים של ישראל". אלה מעריצים שלכם בעולם שעוקבים אחריכם וכותבים לכם. איך הרגשתם?

תמוז: "אין כל-כך מה לומר. המון חפים מפשע, אנשים נורמטיבים משני הצדדים שרוצים לחיות על הכדור הזה ולאהוב, סובלים מהמצב הנוכחי, כואבים ומאבדים את חייהם".

אופיר: "אנחנו יוצרים מוזיקה והיא מגיעה לאן שהיא מגיעה, לא משנה באיזו נשמה היא נוגעת. מי שמתחבר ואוהב, הרי זה מבורך".

מלבד גיחה קצרה להונגריה, הלהקה עדיין לא שבה למסלול ההופעות בחו"ל. "גם סוכנות הבוקינג שלנו באירופה וגם הקהל שפגשנו בהופעה בהונגריה לא הפנו כתף קרה", תמוז מבהיר. "שאלו לשלומנו ותמכו בנו, גם החבר'ה בסטאר וורז". בינתיים, הם נערכים להופעה הבאה בבארבי בסוף החודש: "אנחנו מתכוונים לתת טעימה מהקטעים שלא נכנסו לסטאר וורז, לצלול לסרטים הישנים ולפסקול המקורי של המלחין ג'ון ויליאמס ולספק פרשנות משלנו. ננגן כמובן את השירים שיצאו בפסקול, כמה קלאסיקות מהאלבומים הקודמים וגם ניתן הצצה לאלבום האולפן הבא שלנו שייצא בהמשך השנה".

"האלבום הבא שם דגש על ההפקה, הוא לא מאולתר באופיו", אומר אופיר. "יש קומפוזיציות מובנות כמו נאום שנכתב בקפידה. בעיניי הבאנו את עצמנו למקום שבו כל אחד מבטא את עצמו כפי שלא היה באלבומים הקודמים, אז אפשר לומר שיצאנו מאזור הנוחות".

תמוז מסכם: "אם אני מסתכל על האלבומים שלנו עד עכשיו, אז מבחינה הפקתית הם היו כמו סרטים דוקומנטריים - נכנסנו לאולפן, הקלטנו את הקטעים כמו שניגנו בחזרות וזה היה האלבום. מינימום עריכות ומניפולציות. באלבום הזה רצינו לתת דגש על חוויית ההאזנה. בבסיס שלנו אנחנו עדיין מנגנים גיטרה, בס ותופים, אבל יש עוד כל מיני תוספות והפתעות".