"סתלבט בקיבוץ", שיר אהבה שנכתב על החיים הטובים בעוטף עזה, קיבל משמעות מצמררת בעקבות אירועי 7 באוקטובר. "צריך להגיד עליו משהו לפני ששרים אותו", פותח הראפר ג'ימבו ג'יי (עומר הברון), שיצר את השיר עם להקת "פול טראנק". "החברה הישראלית רגילה להתמודד עם מורכבויות מלהיט כיפי של קיץ לשיר שיש בו ממד של אבל. האם זה יהיה עכשיו שיר ליום זיכרון? אני מקווה שלא".
עם פרוץ מתקפת הפתע של חמאס, ג'ימבו ג'יי ברח מקיבוץ אור הנר שבעוטף יחד עם אשתו ושתי בנותיו הקטנות כשהמחבלים חדרו לשדרות הסמוכה. מאז הם מפונים בתל אביב. "זה אירוני שעברנו משדה כלניות לחציבות של הרכבת הקלה וממנהרות (חמאס) למנהרות (הרכבת)". הראפר פרץ לתודעה עם השיר "עשיתי" שהושמע בלופים כשיצא ב-2017 ושימש השראה לאחד המערכונים הסאטיריים הנוקבים של "ארץ נהדרת", שבו דמותו של נתניהו שרה "שיסיתי" במקום "עשיתי". "ברגע שאתה מוציא מוזיקה היא כבר לא רק שלך, אבל עובדה שהגעתי לקפוץ בצוללת מאחורה. אז אי אפשר להגיד שאמרתי - במה מדובר?", הוא אומר על בחירתו להשתתף בקליפ. "אהבתי את זה".
הברון בן ה-38 גדל ברחובות וכשלמד במכללת ספיר התאהב בדרום. "מרחבים מדהימים שאפשר להתאהב בהם", הוא מספר על האזור שבו התגורר עד שהחלה המלחמה. "הרגשתי שמצאתי וגיליתי מקום כמו תייר בהודו שמוצא איזו פינה ואתה אומר: 'עזוב, לך לפה, תאמין לי'". את החיבור הזה הוא ביטא היטב לפני שנתיים ב"סתלבט בקיבוץ", שנבחר לשיר השנה במצעד של גלגלצ וחגג את הפריחה בקיבוצי העוטף ורשימות המתנה ארוכות של תושבי המרכז – שרק רוצים לרדת דרומה.
חמישה חודשים שהוא לא היה באור הנר, ועכשיו הוא חוזר לראשונה. "זה מזכיר לי את המתח בנסיעה במסע לפולין בתיכון", ג'ימבו משתף. "אני מסתכל כאן על היער של יד מרדכי, כאילו מורה אומר: 'אנחנו יורדים עוד מעט, זה מיידנק, לא להתפזר'. פתאום אני רואה את היער וישר חושב - פה התחבאו יהודים. זו האסוציאציה, כמו שהיינו רואים את היערות בדרך לאושוויץ או מיידנק, ואתה אומר - וואו".
למה לא חזרת עד עכשיו?
"כי אני יודע שאני איכנס וארצה הביתה. זה הבית שלי".
בומים בייבי
חודשיים לפני השבת השחורה הוא סיים להקליט את "אה וואו", אלבומו החדש והמעולה, ולחלוטין, מבלי שהתכוון, כתב יצירה שלמה שחזתה את הטראומה שתבוא אחרי 7 באוקטובר. לעלמה, בתו בת השנתיים, הוא לא משמיע את השיר "בומים", שכתב בשנה שעברה עבורה בעקבות האזעקות בקיבוץ. "יפה שלי אין מה לפחד / זה בלון יום הולדת / הוא לא יתפוצץ", הוא שר במהלכו. "הבלון זה דימוי על כך שהילדים בעוטף מפחדים שנים מבלונים כי היה כאן מה שנקרא טרור הבלונים", אומר הברון. "הייתה אימא שאמרה לילד שלה ביום ההולדת, וזה ציטוט אמיתי: 'זה בלון יום הולדת. אל תדאג. זה לא הבלון שאמרתי לך שאסור לגעת בו".
"בהתחלה חשבתי שיש משהו נאיבי בשיר הזה", ממשיך המוזיקאי. "הוא נבואי בנוגע לחלק הארטילרי של המתקפה. בשיר אין חלק על לברוח ממחבלים עם תינוקת על הידיים. אפילו שכתבתי שיר על איך מתווכים מלחמה לילד או לילדה, לא נערכתי עד הסוף עם עצמי למה אני אעשה כשתפרוץ מלחמה. פתאום אני שר אותו וזה באמת קרה. יש בצעקה הזו עכשיו משהו כועס".
תוך כדי השיחה מחוץ לביתו של הברון, מיגונית חדשה מפלסת את דרכה אל תוך הקיבוץ. "יומיים אחרי שהכול התחיל, היה דיבור על 'איזה אסון קרה לנו אבל עכשיו יגמרו את זה'. המצב הוא שממשיכים למגן ומבחינתי זו תמונה טרגית. 'במקום שאני גר זכינו במדליה מזהב בריצה לחדרים מבטון / אלופי עולם במציאת פתרון למרחק קצר / הסיפור הזה הוא מרתון'", הוא מצטט משירו "במקום בו אני גר", שבו הוא ולהקת ספא מארחים את הראפרים אורית טשומה ואברהם לגסה.
קשה לך עם ההגדרה אלבום "נבואי".
"כשאומרים שהאלבום נבואי מתעלמים מסימני האזהרה. המלחמה הייתה כאן, עכשיו כולם רואים אותה וכולם לצערנו חיים אותה".
כואב לך כשאתה מבצע את השיר "במקום שאני גר".
"כן".
אז אולי לא תחזור.
"אני חושב שאם הדרום מסוכן לילדות, המדינה מסוכנת לילדות. אנחנו לא מדברים על משהו אוטופי, אנחנו מדברים על משהו נתנייתי. אנחנו רוצים להפוך את השקט שהתגאו בו בנתניה, נכון? לנחלתם של יותר אזרחים במדינה".
מול נתניה אין את עזה.
"אבל עזה תגיע לנתניה".
"יש רגעים קטנים שהמציאות סודקת לי את החיוך, התפקיד שלי הוא להביא אופטימיות לבמה"
לאחרונה תושבי אור הנר קיבלו אישור רשמי לחזור לקיבוץ, אך ג'ימבו ג'יי ומשפחתו עדיין בתל אביב ומתלבטים מתי לשוב לביתם. "חלק מהמשימה שלנו זה לצייר לעצמנו את המקום הזה מחדש כמו שרצינו לראות אותו ונרצה לראות אותו", הוא אומר, "הכול פורח, הכול יפה, זה אחד האזורים הכי יפים בארץ. אם כל הזמן נסתכל על הכביש הזה ונגיד 'כביש הדמים', חייבים להצליח לראות שוב גם את הפרחים אחרת זה יהיה ניצחון נוראי של השכול והאלימות שנפלה עלינו".
אי אפשר לומר יותר "סתלבט בקיבוץ".
"אפשר להגיד סתלבט בקיבוץ, אפשר לשיר את השיר".
אבל הוא לא סתלבט.
"הוא לא סתלבט. קשה לשיר את זה, מורכב לשיר את זה, והקהל רוצה שנשיר את זה. חוץ מרגעים קטנים שהמציאות סודקת לי את החיוך, אני מרגיש שהתפקיד שלי עכשיו הוא להביא את האופטימיות הזאת לבמה".
"אני מרגיש שיכול להיות שוב סתלבט. אני מרגיש שאנשים מתחילים לחזור, אני רואה את הפריחה ואני עובד קשה בשביל ליצור את האופטימיות הזאת. זו המשימה שלנו וזו הסיבה של האנשים לחזור לפה".