ההצגה החדשה "השנה היפה בחיי" של אוהד חיטמן עשויה לעורר אי-נוחות בקרב לא מעט צופים, אבל ליוצר ממש אין בעיה עם זה. לחיטמן, שפועל כבר שני עשורים בעולמות המוזיקה והתיאטרון, יש אג'נדה ברורה בחיים האישיים והמקצועיים: "אני ההומו המעצבן. אני כותב פוסטים חיוביים בעד המשפחה והילדים שלי, והפוליטיקאים הקיצוניים לא יודעים איך לאכול אותי. עובדה שהתקשרו אליי כדי לבדוק אפשרות לפגישה עם אבי מעוז ולא הסכמתי", הוא אומר על יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז שהודיע השבוע על התפטרותו מהממשלה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המחזמר, שכתב בהפקת התיאטרון הלאומי הבימה בשיתוף עם תיאטרון חיפה, מביא את סיפורם של דנה (רוני דלומי) ורוני (לי בירן), זוג צעיר שמתמודד עם המעבר מחיים יציבים ורומנטיים לשגרת הורות מאתגרת. העלילה מספקת הצצה לסוגים שונים של משפחות; המפגש בין האימא האשכנזייה של רוני (מיקי קם) עם האמא המזרחית של דנה מהפריפריה (אורנה דץ), ויש גם זוג חברים להט"בים שמגדלים ילדים. "לא תמצא מחזמר בעולם שמדבר ככה בפתיחות על גיוונים במיטה, אין-אונות, תסכול מיני, בגידות ויחסים פתוחים", הוא טוען. "אני מניח שהדבר האחרון שהקהל חושב כשהוא שומע את השיר 'חייבת לגוון' בהצגה, זה שהביצוע מתכוון לגיוונים במיטה, ושהיועצת המינית רות ורסטהיימר תיכנס. אני לא עושה את זה לשם הפרובוקציה, זה הראש המופרע שלי".
התגובות למחזה הן בהתאם: "בהצגות הראשונות הגיע קהל מבוגר שמרני, ושמעתי אותו יוצא בקולות של 'בושה וחרפה, פורנוגרפיה'", הוא נזכר. "הכי מצחיק שישבה מישהי מאחוריי שלא קלטה אותי, ושמעתי אותה אומרת לחברה שלה: 'אין לי בעיה עם הומואים, אבל למה אני צריכה לראות את זה על הבמה?'. לאנשים כאלה אני עונה - תתמודדו".
חיטמן, שהביא לעולם תאומים בני 8 באמצעות טיפולי פונדקאות עם בן זוגו רן, כתב מחזמר על שגרה שמוכרת לא רק לזוגות להט"בים. "לי בירן שאל אותי: 'אוהד, היית משנה משהו בסיפור?'", הוא מספר. "עניתי לו, 'לא, זה הסיפור שלי'. במיוחד בתקופה המזעזעת שהמדינה הזו עוברת, לי כיוצר יש אג'נדה ברורה. בין אם זה בחיים האישיים או האומנותיים שלי".
למה לא הסכמת לפגישה עם אבי מעוז?
"כי אני לא אהיה עלה תאנה בשביל אדם שבמהותו חושב שאני אזרח סוג ב' ושהילדים שלי לא ראויים. נקודה. מאז שהם נולדו אני פחות סובלני כלפי אנשים לא סובלניים, ואף אחד לא יוכל לקטלג אותי. יש לי חברים מתנחלים, רבנים, ערבים. אני בן אדם מאמין ובן אדם של חיבורים, ואמשיך לדבר על המשפחה שלי". הוא מדגיש: "גם ביצירה שלי משהו השתנה. אמרתי לעצמי שמעתה בכל יצירה גדולה שלי, הלהט"ביות היא לא בהכרח הנושא, אבל כן תהיה חלק מהעניין".
הוא פונה בשיחה ישירות לשר סמוטריץ' ולחבר הכנסת מעוז: "יש לי משהו להגיד לכם, אתם לא תצליחו לשכנע את הילדים שלי שהם מסכנים או קורבנות. הדוד שלי, עוזי חיטמן, כתב את זה הכי מדהים בעולם בשיר 'בארץ הזאת' - 'יש כאלה שלוקחים מונופול על החוכמה, הם יודעים יותר טוב ממני, הם יודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך'. כן, יש קו אדום שהוא אלימות, אם מישהו יעז לאיים על החיים שלי או לגרום לילדים שלי להרגיש לא לגיטימיים".
"הכי מצחיק שישבה מישהי מאחוריי שלא קלטה אותי, ושמעתי אותה אומרת לחברה שלה: 'אין לי בעיה עם הומואים, אבל למה אני צריכה לראות את זה על הבמה?'. לאנשים כאלה אני עונה - תתמודדו"
"בדיעבד זו הייתה השנה היפה בחיי"
"בימים אלה אני כותב מחזמר לילדים בשם 'הדינוזאור של ברי'. כדרך אגב, לברי יש אבא ואבא. כן, במחזמר לילדים. תתקדמו, אנחנו ב-2023. לפני כעשור אירע הרצח בברנוער, ובאותו הערב אני לא אשכח לעולם שרן ואני התהלכנו יחד בשדרות רוטשילד. לראשונה באופן פומבי הרגשתי חופשי ללכת איתו יד ביד ברחוב. לא יחזירו אותנו לשום ארונות ולא ימחקו זכויות נשים. אני חושב שהעם הזה גדול מהמנהיגים שלו, ממי שניזונים מפחד ושנאה של האחר כי אולי ככה הם יצליחו לקושש עוד כמה מנדטים או שזה יעזור להם במשפט".
עד כמה "השנה היפה בחיי" ריאליסטי מבחינתך?
"גם ריאליסטי. האם בן זוגי ואני חווינו בחיים האישיים שלנו משבר קשה ביחסים? כן. האם אני אשם יותר ממנו? כן. האם ב-15 השנים האחרונות היינו רק אחד עם השני? התשובה היא לא. אבל אני אוהב אותו היום הרבה יותר מהשנה הראשונה שלנו ביחד ואני לא יכול לחשוב על מישהו אחר להזדקן איתו. בדיעבד, זו הייתה השנה היפה בחיי. אנשים חושבים שהכול עובד לי חלק, אבל זה קל לבוא להצגה באולם רובינא הנחשב ב'הבימה' ולומר 'וואו, איזה אדם מוצלח הוא'. היום-יום די אפור ומלא בפרוצדורות של ילדים, קניות וחשבונות".
"בשנה הראשונה להולדת התאומים הייתי בסוג של דיכאון. כשקלטתי את עצמי צועק על ילדים בני כמה חודשים למה הם לא ישנים, נגעלתי מעצמי. הלכתי לטיפול פסיכולוגי ושם הבנתי שהיה לי דיכאון אחרי לידה. מתברר שיש את הדבר הזה גם לגברים. אני חלילה לא משווה את עצמי לאישה שילדה, אבל התאבלתי במירכאות על התקופה שלא תחזור על עצמה - לקום מתי שאני רוצה, לכתוב מה שאני רוצה. הייתי בלתי נסבל. כשהתחלתי לטפל בעצמי, פתאום נפתח הסכר. השם המקורי של המחזה היה 'תמונות מחיי הורים', אבל הבנתי שאני זה לא הסיפור, אלא שאכתוב את עצמי בווריאציה. זה נורא פשטני לבוא ולומר - 'אה, אתם זוג ההומואים בהצגה'. לא, אני גם רוני, הגבר במחזה - בן אדם אגואיסט ולא רגיש לסביבה. אני גם דנה, הוואנה-בי שחקנית, שנמצאת בדיכאון אחרי לידה".
השיר מתוך הקהילה שעורר את זעמו
לחיטמן יש ביקורת גם כלפי הקהילה הלהט"בית. בקיץ האחרון הוציא אילן פלד את השיר "אימפורטנט", ובו נאמרה השורה: "קנית תינוק מושלם לאינסט, בחרת מחו"ל מתוך הליסט / ושילמת בביט, בקריפט, בשיט / למי אכפת מהפונדקאית".
עם צאת הסינגל, אוהד טען כי המילים מזעזעות ומסביר את עמדתו: "אילן ואני עבדנו יחד ב'דומינו גרוס'. הוא אחד האנשים המצחיקים והמוכשרים ביותר. אם אילן פלד היה מוציא שיר כזה בתור אחת הדמויות שלו, הייתי מגיע על תקן נערת המים לקליפ. אבל כשהוא משחרר שיר כזה בתור אילן פלד, והילדה שלי באה אליי ושואלת אותי: 'אבא, קנית אותי בביט?' זה קו אדום. אני נלחם על הילדים שלי".
בצעדיו הראשונים בתחום, אמרו לאוהד שהוא "תיאטרלי מדי". בתור טיפוס דרמטי הוא חשב שזו מחמאה ולא התכוון ליישר קו עם הביקורות והתגובות: "בסופו של דבר, אני לא יכול לברוח ממי שאני. אני בן אדם כזה, אני אדם דרמטי". בגיל 45 הוא זוקף לזכותו כמה פרויקטים מדוברים - אם זה המחזמר "בילי שוורץ" בכיכובה של טלי אורן שזכה לביקורות מעולות או "הרטיטי את ליבי" מאת חנוך לוין המוצג בימים אלה בתיאטרון הבימה.
"בשנה הראשונה להולדת התאומים הייתי בסוג של דיכאון. כשקלטתי את עצמי צועק על ילדים בני כמה חודשים למה הם לא ישנים, נגעלתי מעצמי"
צלילים מבית
אולי היום הקרקע האומנותית של אוהד יציבה יותר, אך לא תמיד זה היה המצב. "לפני כמה שנים השלמתי עם העובדה שאף אחד לא יפתח לי דלתות", הוא אומר, "החלטתי שאני אייצר דלתות ואפתח אותן בעצמי ולעצמי".
את דרכו המקצועית התחיל בצבא, אם כי הצלילים הגיעו מהבית. דודו היה עוזי חיטמן, מגדולי המוזיקאים הישראלים. הצעד המשמעותי הראשון היה אלבום בכורה שהוציא בגיל 27, מתוכו בלט הסינגל "תגידי לו". בהמשך, עבר למאחורי הקלעים של העשייה והיה אמון על כתיבה והלחנה של מוזיקה לזמרים, פרויקטים ומופעים שונים.
"לא ויתרתי על החלום להיות זמר", הוא מבהיר. "בתחילת הדרך שלי כשהוצאתי שירים לרדיו, היו כל מיני מבקרים ועורכים מוזיקליים שאמרו עליי שאני יותר מדי תיאטרלי. ניסיתי לכתוב חומרים לא תיאטרליים, אבל בסופו של דבר אני לא יכול לברוח ממי שאני. 'בילי שוורץ', המחזמר הראשון שלי, הנחית עליי את ההבנה שאולי אין כזה דבר יותר מדי תיאטרלי. אני פשוט בן אדם כזה. זה משהו שמעולם לא אמרתי, אבל כשאתה מוציא 17 סינגלים באופן רצוף לרדיו, השירים הכי אותנטיים שיכולתי לכתוב, ותחנות הרדיו פשוט מתעלמות ואומרות ליח"צנים שאתה 'אומן לא דחוף', זה קווץ' בלב שאדם רגיל היה נשבר ממנו. אדם כמוני נשבר, אבל עוד מעט אני בן 46, ועדיין מרגיש ילד. לפעמים אני לא רוצה להתבגר".
"כשאתה מוציא 17 סינגלים באופן רצוף לרדיו ותחנות הרדיו פשוט מתעלמות ואומרות ליח"צנים שאתה 'אומן לא דחוף', זה קווץ' בלב שאדם רגיל היה נשבר ממנו"
בין העיסוקים האחרונים של חיטמן, היה גם אלבום שירי ילדים שהלחין למילותיו של דודיק הלפרין. "מדובר באיש עסקים דעתן, בכלל לא אומן במקצועו אבל אומן בנשמה שקנה את ליבי, שהראה לי לפני כמה שנים ספר שירים שכתב לנכדים שלו מנקודת מבטם של הסבא והסבתא והנכדים. מהון להון נוצרו 14 שירים, והבאנו שורה של אומנים, בהם חני נחמיאס, דרור קרן, דיאנה גולבי ואחרים, כדי לבצע את השירים. מבחינתי זה מוצר איכותי לילדים".
יש דמות מפתח אחת בחייך שלא דיברנו עליה עדיין. דוד עוזי.
"הבן של עוזי", הוא מתבדח בעקבות מי שמתבלבל. "היום אני אומן בזכות עצמי. אני נמנעתי מלשיר שירים של עוזי כי רציתי להצליח בזכות עצמי. מה עוזי היה אומר היום? אתה יודע מה, אני לא בטוח שהוא היה מקבל את כל אורחות חיי ואת הדעות הפוליטיות שלי, אבל עוזי היה דעתן והוא היה גאה בי מאוד שאני הולך עם האמת שלי - למרות שהוא לא היה מסכים עם חלק ממנה. לא אפרט מפאת כבודו".
הבהרה: בניגוד למה שפורסם בכתבה המקורית, ההצעה לפגישה בין חיטמן לבין חה"כ אבי מעוז הגיעה מגורם שלישי ולא מלשכת הח"כ. תוכן הכתבה תוקן, ואנו מתנצלים על אי ההבנה.