מייקל לואיס הפסיק להתנצל. הדוגמן והשחקן ידע לאורך שנותיו באור הזרקורים בישראל לא מעט סערות וביקורת סביב אורחות חייו ואמירותיו. זה בדרך כלל קרה סביב גופו העירום או עירום למחצה, אבל היו גם התבטאויות נגד חיסוני הקורונה שמשכו אש, סרטון הבקבוק המפורסם, הההצרה שלא יביא ילדים לעולם וכמובן הסערה שגרמה לו לעזוב את הארץ לכמה שנים שניצתה אחרי שפורסם שלא שירת בצה"ל.
היום, כפי שיעיד חשבון האינסטגרם שלו בעל אלפי העוקבים, הנטייה למצלמה ולחשיפת הריבועים עדיין שם, אבל הוא מעיד על כך שהוא נמצא במקום הרבה יותר רגוע ושליו; מקום שבו הוא מנסה להתרכז בלהיטיב עם העולם, תוך ניצול הרשתות החברתיות למטרות טובות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
השיחה בינינו מתקיימת סביב חצות היום, ולואיס כבר אוכל את ארוחת הצוהריים שלו אחרי שהתעורר הבוקר מוקדם כדי להתאמן, ומשם המשיך לסידורים חגיגיים. הוא הגיע לבנק יחד עם בת זוגו בשנתיים האחרונות, מרי פרגלין בת ה-25, כדי לסגור פינות אחרונות לקראת המעבר המשותף למושב גנות. "אני סוג של מוגלי בלב, יוצא לי טוב כשאני ליד הטבע", הוא אומר על המעבר לאווירה הכפרית. תל אביב, העיר שבה גדל, לא הייתה אופציה: "מרי מגיעה מנשר. בשבילה תל אביב זה סיוט ולי היה מספיק ממנה. היא אומנם העיר הכי טובה בעולם, אבל אני אוהב להיכנס אליה ואז לצאת".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
הזוגיות הפוטוגנית שלהם פרושה בפרופילים השונים שהשניים מתחזקים ומעשירים בתמונות וסרטונים שלעיתים לא משאירים הרבה מקום לדימיון. אבל כאמור, לואיס הפסיק להתנצל וממש לא מעניין אותו מה אנחנו חושבים. ניכר שגם למרי לא.
בשבוע הבא תעלה ב-yes העונה השנייה של "מלכת היופי של ירושלים", שמבוססת על ספר באותו שם שכתבה שרית ישי לוי. לואיס בן ה-35 לבש מדים והצטרף אליה בסערה. בעונה החדשה הוא מגלם את הקצין הבריטי, קפטן סטנלי קלארק. "כיף לחזור ל-yes, אחרי שהייתי טאלנט שלהם לפני כמעט 15 שנה", הוא אומר ונזכר בימים ששיחק בין היתר ב"דני הוליווד" עם רן דנקר ובסדרת הנוער "ראש גדול". "כיף לי שזה הולך לעלות גם בנטפליקס. זו חשיפה מאוד גדולה".
"שום דבר שקרה לי בחיים לא תכננתי"
אל התפקיד החדש הוא נכנס בשפת האם שלו, אנגלית. "זה גם מאוד מחבר אותי לדמות. התפקיד הזה מדהים וזו הפקה ברמה גבוהה - החל מהצילום, התסריט והשחקנים. זו אומנם הפעם הראשונה שלי בהפקה שמצטלמת לנטפליקס, אבל היא לא תהיה האחרונה. יש התרגשות מטורפת מזה שיש את האופציה שיראו אותך במדינות אחרות. נטפליקס פתחה אופציה לשפות אחרות, תרבויות אחרות, והפכה את זה להרבה יותר נגיש".
איך התכוננת לתפקיד?
"קודם כל ראיתי את העונה הראשונה. בגלל שידעתי שאני צריך לעשות מבטא בריטי וחשוב לדייק שם, לקחתי מורה לדיקציה, ג'ימי, שמאוד עזר לי עם הדיקציה והמבטא. אני חושב שזה היה הדבר היחיד שחששתי ממנו קצת. יש לי מבטא אמריקני אבל אני דובר חמש שפות אז לפעמים דברים מתפקששים. עבדתי קשה גם על המבטא וגם על הטקסט, והצפייה בפרקים הקודמים עזרה לי להיכנס לדמות. אני מרוצה ממה שיצא ומקווה שגם הקהל בבית יהיה מרוצה".
איך היו הצילומים?
"קודם כל שיחקתי לצד כוכב ילדות שלי, אקי אבני. כשהייתי ילד ואקי היה שחקן ענק הערצתי אותו. פתאום מצאתי את עצמי לידו, מטורף. למדתי ממנו הרבה תוך כדי העשייה וקיבלתי הרבה טיפים גם משחקנים אחרים. אני כבר כמעט 20 שנה עושה אודישנים. היום אני יודע שאם אתה מקבל תפקיד, אז זה אומר שאתה עושה משהו טוב, טפו טפו אני מרגיש שאני עושה את הדברים בצורה נכונה".
אתה מגדיר את עצמך שחקן?
"אף פעם לא נמשכתי לזה בתור ילד, החלום הכי גדול שלי היה להיות ספורטאי. כן תמיד נמשכתי למצלמה, אהבתי לראות קולנוע וטלוויזיה, היה ניצוץ של רצון להגיע לבמה, אבל השורה התחתונה היא ששום דבר שקרה לי בחיים לא תכננתי. הכול פשוט קרה. הבנתי בגיל צעיר שאני צריך פשוט לזרום וליהנות ממה שמגיע. הגישה הזאת פתחה לי מלא עולמות והכירה לי מלא אנשים. החיים פשוט לקחו אותי לשם".
חולם להיות יהודה המכבי ו"גל הגדות הגברי"
יש כיום המון ביקורת על ליהוק של כוכבי ריאליטי, דוגמנים, משפיענים וכו' שלא למדו משחק.
"היום, בגלל הטכנולוגיה, הפכנו להיות 'מולטי' בכל הקשור לעולם הבמה. אם פעם היית רק שחקן, היום אתה צריך גם ליצור תוכן, גם להיות בעל השפעה וגם לפתח את התחום שאתה רוצה להתעסק בו. אין מה לעשות, היום אנחנו הרבה יותר בטלפון מאשר בטלוויזיה. עם הקדמה צריך לשנות דעות קדומות ולהגדרות שהגדרנו לעצמנו לאורך השנים. היום שחקן צריך להיות הרבה מעבר. יש אנשים שגם אם הם לא למדו משחק - הם יודעים לשחק. אין לי תשובה חד משמעית. למצלמה, בכל אופן, אי אפשר לשקר. היא קוראת הכול".
יש חלום שנטפליקס תהווה מקפצה לקריירה בחו"ל?
"החלום שלי הוא לעשות אפוס היסטורי, יש לי חלום לשחק את יהודה המכבי. אני מאוד רואה את עצמי שם, יש לי את הכוחות, את הנראות ואת הכישרון ואני פשוט צריך לחכות להזדמנות שתגיע. ברגע שהיא תגיע - אני יודע שאקח אותה בשתי ידיים. זה ייקח זמן, אבל אני לא דואג. אני כולה בן 35, יש לי עוד הרבה לעשות. אני אגיע לשם. המטרה שלי היא להיות גל גדות הגברי".
חוץ מעולמות המסך, לואיס כאמור משקיע זמן רב מהלו"ז ליצירת תכנים שמשתייכים לתפיסתו לעולם הרוח וההתפתחות האישית. את חשבון ה-Onlyfans שתחזק הוא אומנם לא מחק, אבל בקושי אפשר למצוא אותו שם. "אין לי זמן לזה יותר", הוא אומר. "כל החיים שלי דגמנתי, הרגשתי בנוח להיות ערום מול המצלמה, אז אמרתי: 'למה לא לעשות מזה כסף?'. אבל היום אני כל כך עסוק, טפו, טפו, שאני כבר לא צריך את זה. אם ארצה אחזור לזה יום אחד, אבל די. הרגשתי שהגעתי למיצוי".
בכל תקופה בחייו עסק בנושאים שונים וביוזמות מעולמות אחרים. השינוי, מה שנקרא, היה הדבר הקבוע. כעת יש יש לו הרצאה שהוא רץ איתה ולאחרונה יזם ריטריט משלו. "עולם הוולנס התפתח מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הטכנולוגיה. אנשים מרגישים שהקצב של העולם נהיה מהיר מדי, אז המטרה שלי היא לחבר אנשים פנימה, לעזור להם לקחת צעד אחורה, להאט את הקצב ולזכור שאנחנו לא מכונות, שזו עבודה".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
"מי שלא מפרגן לי, אני מוחק אותו"
מה קורה בריטרטים?
"יש כל מיני פעילויות - שיח עמוק, שחרור על ידי ריקוד ותנועה, מדורה בסוף הערב, תרגילי נשימות. רוב האנשים שמגיעים לא מכירים אחד את השני וזה מייצר איזושהי אי נוחות אבל גם עוזר להשתחרר. אני היזם, אבל אני גם מעביר סדנת מודעות תוך כדי תנועה. אני מביא את עולם הספורט שאני מגיע ממנו. בסופו של דבר, כל אחד, כל בן אדם, אם הוא לא נהנה ממה שהוא עושה - הוא לא צריך לעשות את זה. יש הרבה עומק בריטריט הזה".
כשהמסרים האלה שלך מגיעים, לצד צדדים אחרים, שונים מאוד, שהקהל הכיר בך לאורך השנים - אתה מרגיש שזה מבלבל?
"כל עוד אני יכול להיות חופשי במקום מורכב ובאמת לעשות את מה שאני רוצה, בלי לפגוע לאף אחד, אני מקווה שאני משמש דוגמה לאנשים. לכך שהם צריכים ללמוד לשחרר. לא כולם יודעים לעכל את זה, ברור, אבל אני מכוון לאנשים שרוצים ליהנות ורוצים להיות חופשיים, לא להיות מקובעים".
"לחיות בשלווה פנימית זו עבודה מאוד קשה, אני הגעתי לזה אחרי הרבה שנים סבל וכאב. פתאום כשאני מוצא את האני הפנימי שלי, זה מרגיש מדהים. אני לא צריך שכל אחד יעכל את זה. אני לא צריך את זה וזה לא מעניין אותי. היום שום דבר לא פוגע בי כי אני במקום שלם עם עצמי. אין לי חשש. התגובות לא מעניינות אותי. מי שלא מפרגן לי, אני מוחק אותו - עושה לו בלוק. מי שלא תורם לי לאנרגיה הוא שואב אותה, ואין לזה מקום. אם זה ברשתות החברתיות ואם זה בחיים האישיים שלי. אני הפסקתי להתנצל".
מתי זה קרה?
"כשנפצעתי. קרעתי את הרצועה הצולבת בברך והיו לי כמה חודשים שישבתי בבית. הבנתי שאנחנו סך הכול אבק ברוח, שאם אני כל הזמן אנסה לרצות את החיים ולהתנצל - אני לא אוכל לחיות את החיים במקסימום. דווקא שם, במקום הכי נמוך בחיים שלי, כשאני פצוע ולא יכול ללכת אחרי ניתוח קשה, גיליתי את השקט ואת השלווה ואת החופש".
"דוגמנות? המקצוע הזה כמעט מת"
בוא נדבר על ענייני הטרדות מיניות בתעשיית הדוגמנות שצפו שוב בשבועות האחרונים בעקבות הסגרת שי אביטל לישראל. היום כשאתה מסתכל אחורה על סיטואציות מתחילת הדרך - אתה תופש אותן אחרת?
"בתור ילד אתה פחות מבין. היום אני מסתכל אחורה על הרבה מאוד מקרים שבהם הרגשתי לא נעים ולא בנוח. למזלי אני מספיק ערני ומספק גדול וחזק בשביל להגיד לא, אבל אין ספק שהיו הרבה מצבים שהעמידו אותי במצבים לא נוחים. זה משהו שקורה וזה תמיד יקרה, לא רק בתעשייה הזאת, בהרבה מאוד תחומים בחיים שלנו.
"עולם הדוגמנות היום זה לא מה שהיה פעם. המקצוע הזה כמעט מת. כל אחד היום יכול להיות דוגמן דרך הרשתות החברתיות. אני אומר לכל מי שפונה אליי - אם יש לכם משהו שאתם טובים בו והוא לא עולם הבמה - לכו לשם. זה עולם בוגדני, מקבלים הרבה מאוד 'לא' בדרך, וצריך להיות חזקים בשביל לדעת להכיל גם את הסירוב ואת הדחיות. ממליץ בחום לא ללכת לתחום הזה".
היה איזה רגע שכמעט הצטרפת לפוליטיקה, אתה לא פעם מביע את עמדותיך בנושא - מה אתה חושב על הממשלה החדשה?
"אני לא מרוצה ממה שקורה כאן, ואנחנו חייבים לשנות את השיטה כחברה. אם לא נשנה את השיטה, אנחנו נמשיך לירות לעצמנו ברגל ונמשיך לסבול. אנחנו כאן כבר 75 שנה, מדינה מאוד צעירה שיש לה הרבה מה ללמוד. הדור הצעיר צריך להתעורר ולהבין שהדור המבוגר כבר לא דואג לו".
היית בהפגנה האחרונה? אתה מתכוון ללכת בשבת הקרובה?
"לא, די, כמה הפגנות אפשר ללכת? לא הבינו שצריך לשנות את השיטה? צריך להוריד את האנשים שנמצאים שם למעלה ולהחליף את הכל. המערכת רקובה. ההפגנות האלה מיותרות. במדינות אחרות - כשיש הפגנה, קורה שינוי. פה, כשיש הפגנה יש עוד הפגנה אחריה ועוד אחת ועוד אחת. שוב, חייבים לשנות את השיטה. הדמוקרטיה פה לא באמת קורית".