קשה שלא לקנא, או לקוות שתידבק בך ההשראה, למשמע סיפורים על האנשים שהולכים אחרי החלומות הכי גדולים שלהם. במשפטים מפוזרים אך מלאי חן השחקנית אלישבע וייל, שנחשבת לאחת מהשחקניות הישראליות המבטיחות, היא מספרת על המהלך הזה שלה. כשהיא בת 25 ומאחוריה בין היתר תפקיד ראשי בסרט "מישהו יאהב מישהו" שגרף תשבוחות ותפקיד בסדרה של HOT, "שנות הירח", היא ארזה את עצמה ועזבה לפריז.
"יש לי מעט חברים כאן ולאט לאט זה מתרחב", היא מספרת בשיחת זום כשהיא יושבת בדירה שלה בפריז. "לפני חודש היו לי רגעי בדידות מטורפים שחשבתי שלא יקרו לי בחיים. פתאום הרגשתי את זה חזק. אני מכירה את התחושה הזו מהתקופה שבה הגעתי לתל אביב בפעם הראשונה, לא היה לי עם מי לצאת החוצה. זה הפך אותי אז להרבה יותר נועזת כי פשוט יצאתי לבד וככה הכרתי את כל החברים שלי.
את הדרייב לצאת למסע הזה היא קיבלה כשנסעה עם הסרט בכיכובה בפסטיבלים בעולם. "התחלתי פתאום להכיר את מה שנקרא העולם הגדול. פתאום העולם הזה הפך נגיש יותר, אפשרי וקטן. תמיד הייתה לי איזושהי משיכה לצרפת ופעם זה היה חלום, אבל של אנשים אחרים. אנשים שעוברים ממקום למקום וזה נגיש להם, לא חשבתי שאני אצליח לעשות את זה. בפסטיבלים יצא לי להכיר אנשים בתעשייה ובמאי אחד שמאוד מאוד רציתי לפגוש".
מישהו מוכר?
"גספר נואה".
איך זה קרה?
"לפני 3 שנים היה לי את מספר הטלפון שלו, השגתי אותו תוך יום ושלחתי לו כמה הודעות. הוא כמובן לא ענה לי. אני כבר ויתרתי, אבל הייתה לי תקווה שמתישהו זה בכל זאת יקרה. באחד הפסטיבלים הוא היה שם בארוחת צהריים, התיישבתי מולו, לחצנו ידיים והתחלנו לדבר. זה היה עוד דחף להגיע לפריז, את פתאום רואה אפשרות להתחלה של חיים חדשים".
היית רוצה גם לעבוד איתו?
"ברור. הוא בדיוק הראה לי הודעה שכתבתי לו, וכתוב שם ש-Enter The Void ('אל תוך הריק') זה אחד החיים שלי, כולל זה שאני נרצחת בהתחלה ושהייתי שמחה להיות חלק ממה שהוא הוא עושה. החלום הוא בגדול לדעת צרפתית טוב ולשחק פה".
איך נראה היום-יום שלך?
"אני קמה מוקדם כדי לעשות שיעורי בית שלא הספקתי לעשות, ולומדת. מה שנחמד לי בפריז זה בגלל שיש לה איזשהו קסם, אז הכל מרגיש כמו סצנה. הייתי ברכבת וקראתי ספר ואני מסתכלת סביבי ועוד הרבה נוסעים קוראים ספר. זו הרוטינה שלי, זה מוציא אותי מהטלפון. אני משקיעה את הזמן בלקבל השראה, בלהיות אדם של פעם. לחיות את החיים הקטנים האלה ולהרגיש אותם. כשיצאתי מהרכבת היום ראיתי אישה צעירה במעיל אדום שהחזיקה כינור וכמעט נפלה. זו תמונה שנשארה לי בראש. והיא פואטית פשוט כי היא פריזאית".
אלישבע בפריז אבל לא.
"אחר מאוד, הלוואי שהיה לי את הסטייל", היא צוחקת.
"בקולנוע וביצירות שאני רוצה לעשות זה לא רלוונטי אם למדת משחק"
בימים אלה כאמור, היא משתתפת בסדרה "שנות הירח" של HOT ומגלמת את שירה גפן, אחותו של אביב, שעליו מבוססת הסדרה. "זו הפעם השנייה שאני משחקת דמות שמבוססת על אישה אמיתית שחיה. שיחקתי בהצגה 'ערב שקופיות' של יפתח קליין את שירי ארצי. אני מכירה את אביב גפן ואת השירים שלו, אבל בגלל שגדלתי בבית דתי זה היה די רחוק ממני".
ואיך התכוננת לתפקיד?
"מעולם לא פגשתי אותה ויומיים אחרי שהתקבלתי ראיתי אותה במסיבת יום הולדת, זה היה נחמד. צפיתי בהרבה סרטונים שלה ביוטיוב, ראיתי אותה צעירה, ראיתי אותה שרה. היא הייתה חמודה כזאת והזכירה לי את עצמי בכל מיני מובנים. הרגשתי שאני לא צריכה לעשות הרבה, כי בחרו בי על סמך הדמיון ההתנהגותי".
גם את וגם נוח אנגלנדר שמשחק את אביב לא למדתם משחק. את מרגישה שזה משנה?
"אני מרגישה שאני לא כל כך נתפסת בקלות פה בחומר הישראלי. אני מרגישה שלא תמיד לוקחים סיכונים בבחירה של שחקנים לא מוכרים, אלא אם כן יש לך תקציב מספיק גדול ונכונות להשקיע, כי זה קשה בארץ. דברים פה קורים מאוד מהר ואין הרב כסף. בקולנוע וביצירות שאני רוצה לעשות זה לא רלוונטי אם למדת משחק".
איך הייתה העבודה עם נוח?
"בגלל שהיינו אחים בסדרה כאילו ממש נהיינו אחים על הסט. התייחסתי אליו כאילו אני האחות הגדולה שלו והיה חיבור מאוד טוב. יש לי משפחה מאמצת שהם קרובי משפחה שלו, אז יצא גם בערך קשר משפחתי. היה מאוד כיף איתו".
אביב היה על הסט כל הזמן. עד כמה הוא היה פעיל?
"הוא היה נוכח אבל לא נתן הערות, שזה היה נחמד. זה היה יפה שהוא הגיע כל הזמן והרבה פעמים גם עם הילדים שלו. הוא לא לקח את התפקיד של הבמאי ואם כן זהיה בשיחות בין שניהם, זה לא עבר אלינו".
וייל גדלה במשפחה חרדית וכשהייתה בת 13 בלבד, היא עזבה את בית הוריה וגרה ברחובותיה של ירושלים. עם הזמן התנתקה מהדת ועברה לגור במשפחת אומנה ולאחר מכן, בגיל 18, עברה לתל אביב. "היה לי כיף וחשוב לספר את הסיפור שלי", היא משתפת. "אני צועדת לבד הרבה שנים וחיה את החיים התל אביביים שלי. אף אחד לא יודע מה את עוברת, ופתאום קיבלתי הערכה קצת, על מה שהפכתי את עצמי להיות".
את צועדת לבד הרבה זמן. את מרגישה שמשהו השתנה בתקופה האחרונה?
"עד גיל 18 כמעט ולא הייתי בקשר עם המשפחה שלי. באיזשהו שלב ההורים שלי התגרשו ואז היה קל יותר להיות עם אמא והאחים שלי. פתאום היה משהו בלב שלי שהרגיש קצת יותר שלם. הקשרים שיש לי עם חברים הם מאוד חזקים, זה האנשים שלי, זה המשפחה שלי. הייתי מאוד הישרדותית ולהיות הישרדותית זה לא לסמוך על אף אחד. משהו השתחרר. זה השתנה, אני מרגישה שהלב שלי הכי רחב ומסוגל לתת אהבה שהיה אי פעם".
הסרט "מישהו יאהב מישהו" של הבמאית הדס בן ארויה, כולל לא מעט סצינות עירום. את אלישבע זה לא הטריד - להיפך. "אני רוצה עוד כאלה. העניין הוא שאני לא מרגישה שזו לחלוטין אני, אני לא מרגישה: 'וואו, רואים אותי, אמאל'ה'. קודם כל אני אוהבת להיחשף, ואני רודפת אחרי כנות ואחרי לחשוף את הלב שלנו ולהעז. כשראיתי את עצמי על המסך הרגשתי שזאת אני, אבל מלפני שנתיים. הגוף שלי נראה אחרת היום. אנחנו משתנים ומבחינתי אני כבר לא אותו בן אדם. כן דפק לי הלב ברגע הראשון שבו הופעתי על המסך, אבל אחר כך זה נרגע. זה פשוט הפך להיות כמו להסתכל על דמות קולנועית".
אמא שלך צפתה בסרט?
"היא יצאה בהלם. אמא שלי ואני מדברות על הכל, אין דבר שעשיתי שהיא לא יודעת, לא ניסיתי אי פעם להסתיר משהו מהחיים שלי. גם כי מבחינתי אני האמא והאבא של עצמי, אז אמא שלי היא סוג של חברה-אמא שהכרתי במהלך השנים. היא הייתה בהקרנת הבכורה, ככה שהיו הרבה מאוד אנשים והיא לא ראתה את זה מעולם. היא חששה לי וחששה לעצמה".
החלום הוא לשחק, לכתוב או לביים?
"עשיתי כמה סרטים קצרים שגם ביימתי וגם שיחקתי בהם. להיות במאית דורש הרבה, זה להיות האלוהים של מה שאת מייצרת ותשומת לב מטורפת לפרטים. כששיחקתי בדברים שלי ביקשתי הרבה עזרה מאחרים. החלום הוא לביים ולכתוב. סוף סוף בפריז אני מצליחה לעשות את הדברים שחלמתי עליהם הרבה זמן. תל אביב סוחפת מדי. החלום הזה לעשות סרטים מצוינים שיחקקו לעד, כמו הקולנוע שאני אוהבת".
"שנות הירח" משודרת בימי חמישי בשעה- 20:15 ב- HOT3, ב-HOT VOD וב-Next TV